פרשות השבוע

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם: (בראשית מט א-ב).¹

בראשית רבה צח סימן ב

"ויקרא יעקב אל בניו … האספו … הקבצו …" – רבותינו אומרים: ציווה אותם על המחלוקת.² אמר להם: תהיו כולכם אסיפה אחת. זהו שכתוב: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו" (יחזקאל לז טז) – חברו כתיב, נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה.³

שם, סימן ג

"הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם" – מכאן זכו ישראל לקריאת שמע. בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו, אמר להם: שמעו אל ישראל שבשמים אביכם.⁴ שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה? אמרו לו: "שמע ישראל" אבינו. כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה, כך אין בלבנו מחלוקת, אלא: "ה' אלוהינו ה' אחד". אף הוא פירש בשפתיו ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל: זהו שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים: "שמע ישראל" אבינו ממערת המכפלה, אותו דבר שצוותנו עדיין הוא נוהג בנו – "ה' אלוהינו ה' אחד".⁵

ספרי דברים פיסקא לא

"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" – למה נאמר?⁶ לפי שנאמר: "דבר אל בני ישראל" (שמות כה ב), דבר אל בני אברהם דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן, אלא דבר אל בני ישראל – זכה אבינו יעקב שיאמר דבור לבניו.⁷ לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר: אוי לי, שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי. אברהם יצא ממנו ישמעאל שעבד עבודה זרה … יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי … … והיה ה' לי לאלהים – שייחל שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחילה עד סוף. וכן הוא אומר: "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל" (בראשית לה כב) – כיון ששמע יעקב כן, נזדעזע. אמר: אוי לי שמא אירע פסולת בבניי, עד שנתבשר … מפי הקב"ה שעשה ראובן תשובה. ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו … עד שבא משה וקבלו בתשובה, שנאמר: "יחי ראובן ואל ימות" (דברים לג ו).⁸

וכן אתה מוצא כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו, שנאמר: "ויקרא יעקב אל בניו, ראובן בכורי אתה, שמעון ולוי אחים, יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מט א-ח). מאחר שהוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו, חזר וקראם כולם כאחד. אמר להם: שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם? אמרו לו: שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת, כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם, אלא, "ה' אלהינו ה' אחד". ועל כן הוא אומר: "וישתחו ישראל על ראש המטה" (בראשית מז לא) – וכי על ראש המטה השתחווה? אלא שהודה ושבח שלא יצא ממנו פסולת. ויש אומרים וישתחו ישראל על ראש המטה, שעשה ראובן תשובה. דבר אחר, שאמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר לו הקב"ה: יעקב, הרי שהיית מתאווה כל ימיך שיהיו בנים משכימים ומעריבים וקורים קריית שמע.⁹

רש"י בראשית פרק מו פסוק כט

"וירא אליו" – יוסף נראה אל אביו. "ויבך על צואריו עוד" – לשון הרבות בכיה … הִרְבָּה והוסיף בבכי יותר על הרגיל. אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע.¹⁰

פסחים נו עמוד א

ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי, יצחק, שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד – כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.¹¹

תנחומא פרשת ויחי סימן ח

"מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח" (איוב יב) – מדבר ביצחק ויעקב ששניהם בקשו לגלות מסטורין של הקב"ה.¹² יצחק כתיב בו "ויקרא את עשו בנו הגדול" – בקש לגלות לו את הקץ והעלים הקב"ה ממנו. יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ, שנאמר: "ויקרא יעקב אל בניו"¹³ – משל למה הדבר דומה? לעבד שהאמינו המלך כל מה שבידו. בא העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להם היכן דיתיקי שלהן והאוני שלהן.¹⁴ ידע המלך הדבר ועמד לו למעלה הימנו. ראהו אותו המלך [העבד ראה את המלך] והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להם. התחיל מדבר העבד לבניו: בבקשה מכם, אתם עבדיו של מלך, היו מכבדין אותו כמו שהייתי אני מכבדו כל ימי. כך "ויקרא יעקב אל בניו" לגלות להן את הקץ. נגלה עליו הקב"ה אמר לו: לבניך אתה קורא ולי לא? שכן ישעיה אומר: "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיה מג כב). כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו: בבקשה מכם הוו מכבדים להקב"ה כשם שכיבדוהו אני ואבותי, שנאמר: האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו. אמרו לו: יודעין אנו מה בלבך, ענו כולם: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" … אמר הקב"ה: "כבוד אלהים הסתר דבר כבוד מלכים חקור דבר" (משלי כה) – אין המידה הזו שלך,¹⁵ "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר".¹⁶

אגדת בראשית (בובר) פרק פב

"ויקרא יעקב". זה שאומר הכתוב: "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה ב), את מוצא שהראה לו הקב"ה ליעקב אבינו מה שלא הראה לאברהם וליצחק …, לא הראה לאברהם אלא מה שלפניו, שנאמר כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגומר (בראשית יג טו). ליצחק גור בארץ הזאת (בראשית כו ג). ליעקב הראה לו מה שבפניו ומה שלא בפניו, שנאמר: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (בראשית כח יד), הרי הראה לו ארבע רוחות העולם. כיון שבא לפטור מן העולם, בא להודיע הכל לבניו. אמר לו הקב"ה: ומה יעקב! "כבוד אלהים הסתר דבר"! כך את מודיע לבניך מסטי"רין (פי' סודות) שלי? אין המידות אלו שלך. וכן שלמה אמר: "הולך רכיל מגלה סוד" (משלי יא יג) – אין זו שלך. בלעם הרשע הוא אומר: "אראנו ולא עתה [דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל וגומר והיה אדום ירשה וגומר] (במדבר כד יז-יח) – זה הולך רכיל. אבל את, "נאמן רוח מכסה דבר" (משלי יא יג).¹⁷

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים