מים ראשונים: גיליון זה נכתב לפני מספר שנים, וחזרנו והוספנו בו עוד ועוד נשים חכמות וסופו שהתארך יתר על המידה. אך לא יכולנו לקפח אף מדרש או מקור, בפרט לטובת הלומדים והחוקרים. הרוצים לקצר, יקיימו את דברי המדרש על הפסוק בשיר השירים: "ודגלו עלי אהבה" – "ודילוגו עלי אהבה". ראו דברינו ודגלו עלי אהבה בשיר השירים.
חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ: (משלי יד א).1
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה: (משלי ט א).2
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח – אשתו של און בן פלת3
"בקהלם אל תחד כבודי" – אלו עדת קרח. "ודתן" – שעבר על דת. "ואבירם" – שהאביר לבו שלא לעשות תשובה. "ואון" – שישב באנינות עד שמת.4 "בן פלת" – שנעשו לו פלאות שניצל מעדת קרח. "בני ראובן" – שראה והבין. אמר רב: און בן פלת אשתו הצילתו. אמרה לו: מה איכפת לך?5 אי משה רב – אתה תלמיד. אי קרח רב – אתה תלמיד.6 אמר לה: ומה אעשה? כבר נמניתי עמהם ואיני יכול לפרוש! אמרה לו: אני אצילך. השקתו יין וישן לו על המטה וישבה לה על פתח חצרה וסתרה את שערה והיתה סורקת את ראשה.7 אמרה: כתיב: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ".8 וכן היה, שכיון שבא אחד מהם לשאול על אוֹן, היה רואה את האשה פרועת ראש וחוזר לאחוריו. בין כך ובין כך ניצל.9 ועליה אמר שלמה (משלי יד) חכמות נשים בנתה ביתה – זו אשת און בן פלת. ואולת בידה תהרסנו – זו אשת קרח שהיסיתתו למרוד במשה.10
מסכת סנהדרין דף קי עמוד א – אשת קרח מסיתה ומתסיסה
אשתו של קרח אמרה לו:11 ראה מה משה עושה! הוא – מלך. את אחיו עשה כהן גדול. את בני אחיו עשה סגני כהונה. אם באה תרומה – אמר: תהיה לכהן. אם בא מעשר ראשון – אמר: תנו אחד מעשרה לכהן.12 ועוד, שגזז את שערותיכם ומגלגל אתכם כרעי כאילו נתן עין בשערותיכם. – אמר לה: הרי הוא גם כן עשה כך! – אמרה לו: כיון שכולם לגדולתו שלו, אמר הוא גם כן: "תמות נפשי עם פלשתים".13 ועוד: שאמר לכם עשו תכלת בציצית, אם סבור אתה שתכלת חשובה למצווה – הוצא גלימות שכולן תכלת וכסה את כל בני ישיבתך!14 היינו דכתיב: "חכמות נשים בנתה ביתה" – זו אשתו של און בן פלת, "ואולת בידה תהרסנה" – זו אשתו של קרח.15
במדבר רבה יח טו – אשת קרח מכבה את אש הגהינום
אמרו רבותינו: אשתו של קרח כשירדה לגיהנם כִּיבַת אותה.16
שמות רבה מח ג-ד פרשת ויקהל – מרים17
… כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה ובינה ודעת, שנאמר: "ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן" (שמות לו ח). … ולא נתפרסם מכולם אלא בצלאל, הוי: "קרא ה' בשם בצלאל".18 וכל השבח הזה מנין לו? משבט יהודה. ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת? בזכות מרים, שנאמר: "ויעש להם בתים" (שמות א כא). ומה היו הבתים? בית הכהונה ובית המלכות. יוכבד נטלה כהונה ומלכות, אהרן – כהן גדול, משה – מלך, שנאמר: "ויהי בישורון מלך" (דברים לג ה).19 ומרים נטלה חכמה, שהעמידה בצלאל, ויצא ממנה דוד, שהיה מלך, שנאמר: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (דברי הימים א ב יט), וכתיב: "ודוד בן איש אפרתי" (שמואל א יז) – שבא מן מרים שנקראת אפרת.20
במדבר רבה פרשה כא סימן יא – בנות צלפחד
"ותקרבנה בנות צלפחד … בן מכיר … בן מנשה … בן יוסף … " – גְדוּלָה להן וּגְדוּלָה לאביהן גְדוּלָה למכיר וּגְדוּלָה למנשה וּגְדוּלָה ליוסף, שכך יצאו ממנו נשים, חכמות וצדקניות. מה חכמתן? שלפי שעה דברו,21 שהיה משה עוסק בפרשת נחלות. "לאלה תחלק הארץ" – אמרו לו: אם כְּבֵן אנו – נירש כְּבֵן. ואם לאו, תתיבם אמנו. מיד: "ויקרב משה את משפטן לפני ה' ".22
מסכת נדה דף מה עמוד ב – בינה לצד חכמה
אמר רב חסדא: מאי טעמא דרבי – דכתיב: "ויבן ה' אלהים את הצלע" – מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש.23
יהושע פרק טו פסוקים טז–יט – עכסה בתו של כלב
וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה: וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה: וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ: וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת:24
ילקוט שמעוני שופטים רמז מב – דבורה
"ודבורה אשה נביאה" – מה טיבה של דבורה שנתנבאת על ישראל ושפטה אותם? והלא פינחס בן אלעזר עומד: מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה – הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו.25 תנא דבי אליהו אמרו: בעלה של דבורה עם הארץ היה. אמרה לו: בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה, אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבוא לחיי העולם הבא. והיא עושה פתילות והוא מוליך לבית המקדש … "לפידות"26 – על שם שאשתו עושה פתילות והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות, כדי שיהא אורן מרובה.27 והקב"ה בוחן לבות וכליות, אמר לה: דבורה, את נתכוונת להרבות אוֹרִי, אף אני ארבה אוֹרֵךְ ביהודה ובירושלים כנגד י"ב שבטים. מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבוא לחיי העולם הבא? הוי אומר: דבורה אשתו. עליה נאמר: "חכמות נשים בנתה ביתה", ועל איזבל בת אתבעל נאמר: "ואולת בידיה תהרסנו".28
תוספות מסכת שבועות כט ע"ב – עוד על דבורה (וגם יעל)
שבועת העדות נוהגת באנשים אבל לא בנשים – בריש פרק שבועת העדות נפקא לן מ"ועמדו שני האנשים". אם כן, אשה פסולה לדון דהא תנן פ' בא סימן (נדה דף מט: ושם): כל הכשר לדון כשר להעיד. והא דכתיב (שופטים ד) והיא שפטה את ישראל, איכא למימר שהיתה מלמדת להם הדינים. אי נמי לפי שהיתה נביאה היו מקבלים אותה עליהם.29
מחזור ויטרי סימן תכד – סדר מקבלי התורה ולומדיה – דבורה וחולדה
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקינים וזקינים לעתניאל, ועתניאל לאהוד, לשמגר, לדבורה וברק, לגדעון … לעלי, לשמואל … לצפניה, לירמיה, ליחזקאל, לחולדה, לחגי, לזכריה וכו' ".30
מדרש תהלים (בובר) מזמור נג – אביגיל
"למנצח על מחלת משכיל לדוד". זהו שאמר הכתוב: "מצא אשה מצא טוב" (משלי יח כב) – אין סוף לאשה טובה …31 אמר ר' שמואל: טובה היתה אביגיל לדוד מכל הקרבנות שבעולם, שאילו עשה אותו מעשה שחשב לעשות לנבל, אילו היה מקריב כל קרבנות שבעולם, לא היו מכפרים לו. והיא באתה אליו ומלטתהו, הוי: "למנצח על מחלת" – שמחלה לו כשם שהקרבנות מוחלין … אמרה לו אביגיל לדוד: אדוני המלך, אם בא הדין הזה אליך מה אתה עושה? אם ילך עני ויאמר לבעל עשה עמי צדקה: תן לי פת אחד. ואינו נזקק לו והעני נופל עליו והורגו. אם הם באין אצלך לדין, מה אתה עושה? ואתה מפקפק בדבר, ואין אתה יכול להוציאו. והן אומרים: לא עשה כן לנבל? … ואל תאמר בשביל שאתה מלך אין אדם מוכיחני – הוכח אתה בלבבך. לא תהיה זאת לך לפוקה – מונחת לך אחת, דייך אחת.32
ירושלמי סנהדרין פרק ב הלכה ג – עוד על אביגיל
"ותרא אביגיל את דוד וגו' ". אמרה לו: מרי דוד, אנא מה עבדית, בניי מה עבדון, בעיריי מה עבד?33 אמר לה: מפני שקילל מלכות דוד. אמרה ליה: ומלך אתה? אמר לה: ולא משחני שמואל למלך? אמרה לו: עדיין מוניטה דמרן שאול קיים.34 "ואני אמתך" מלמד שתבעה לתשמיש. מיד הוציאה כִּתְּמָהּ והראת לו. אמר לה: וכי רואין כתמין בלילה? אמרו ליה: ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כתמין אין רואין בלילה ודיני נפשות דנין בלילה? … יהו אומרים עליך שופך דמים את! ולמכשול עון אתה עומד להיכשל באשת איש. מוטב אחת ולא שתים …35 עומד אתה למלוך על ישראל והן אומרים עליך שופך דמים היה! ומה שאמרת: כל המקלל מלכות בית דוד חייב מיתה. אדיין מחוסר כסא את.36
רד"ק שמואל ב יד יג – האשה החכמה מתקוע37
"וישם את הדברים בפיה" – אמרו: אם הוא סדר את המשל בפיה, מה היה צריך לאשה חכמה? לפי שתדע להשיב בחכמה למה שאמר לה המלך. כי יואב לא היה יודע מענה המלך שישים בפיה כל הדברים, אלא כלל הדברים סידר לה. ויש לפרש גם כן, כי הוא ספר לה המעשה והיא תיקנה המשל.38
בראשית רבה צד ט – האשה החכמה מאבל בית מעכה39
… זהו שכתוב: "ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב" (שמואל ב כ) – אמרה: שמך יואב, לומר שאתה אב לישראל, ואין אתה אלא קוצר! … לא כתוב: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום"? (דברים כ י) … מה "אתה מבקש להמית עיר" ולי שאני אם בישראל? מיד: "ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי, אם אבלע ואם אשחית" … אלא: "לא כן הדבר, כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד" … כל המעז פניו במלך, כאילו מעז פניו בשכינה. "ותאמר .. הנה ראשו מושלך אליך". מנין ידעה? אלא אמרה: כל המחציף פניו במלכות בית דוד מרים ראשו למעלה. מיד: "ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה". אמרה להם: אין אתם יודעים דברי דוד? איזו אומה עמדה בהם? איזו מלכות עמדה בהם? אמרו לה: ומה הוא מבקש? אמרה להם: אלף אנשים, ולא טוב אלף אנשים מלהחריב מדינתכם? אמרו לה: כל אחד ואחד יתן לפי מה שיש לו. אמרה להם: שמא אגב פיוס הוא מניח קמעא. עשתה עצמה כמי שהולכת ומפיסת וחזרה מאלף לחמש מאות, למאה, לעשרה, לאחד – והוא אכסנאי – ומי הוא? שבע בן בכרי. מיד: "ויכרתו את ראשו".40
מסכת ברכות דף כז עמוד ב – אשתו של ר' אלעזר בן עזריה
… אתו ואמרו ליה (לר' אלעזר בן עזריה): ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמר לה: לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר.41 אמרה ליה: לית לך חיורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא. היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה.42
ילקוט שמעוני רות רמז תרז – אשת החסיד
מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו, והיתה אשתו כשירה, לסוף נעשה שכיר.43 פעם אחד היה חורש בשדה, פגע בו אליהו ז"ל בדמות ערבי אחד, אמר לו: יש לך שש שנים טובות, אימתי אתה מבקש אותם, עכשיו או בסוף ימיך? אמר לו: קוסם אתה, אין מה ליתן לך, אלא היפטר מעלי בשלום.44 וחזר אצלו עד שלוש פעמים. בפעם שלישית אמר לו: אלך ואמלך באשתי. הלך אצל אשתו ואמר לה: בא אלי אחד והטריח אותי עד שלש פעמים ואמר לי יש לך שש שנים טובות, אימתי אתה מבקש אותם, עכשיו או בסוף ימיך? אמר לה: ומה את אומרת? אמרה לו: לך אמור לו הבא אותם עכשיו.45 אמר לו (החסיד לאליהו): לך הבא אותם עכשיו. אמר לו: לך לביתך ואין אתה מגיע לשער חצרך, עד שתראה ברכה פרוסה בבית. והיו יושבים בניו לחפש בידם בעפר ומצאו ממון שיזונו בו שש שנים וקראו לְאִמָּן, ולא הגיע לשער עד שיצאת אשתו לקראתו ובשרה אותו, מיד הודה להקב"ה ונחה דעתו עליו.46
מה עשתה אשתו הכשירה? אמרה לו: מכל מקום כבר משך עלינו הקב"ה חוט של חסד ונתן לנו ממון מזון שש שנים, נעסוק בגמילות חסדים שנים הללו, שמא הקב"ה מוסיף לנו משלו. וכן עשתה. כל מה שעשתה בכל יום ויום, אמרה לבנה קטן: כתוב כל מה שאנו נותנין, וכן עשה. לסוף שש שנים בא אליהו ז"ל, אמר לו: כבר הגיע עונה ליטול מה שנתתי לך. אמר לו: כשנטלתי, לא נטלתי אלא מדעת אשתי. אף כשאני מחזיר, לא אחזיר אלא מדעת אשתי. הלך אצלה. אמר לה: כבר בא הזקן ליטול את שלו. אמרה לו: לך אמור לו: אם מצאת בני אדם נאמנים ממנו – תן להם פיקדונך. וראה הקב"ה דבריהם וגמילות חסדים שעשו והוסיף להם טובה על טובה, לקיים מה שנאמר: "והיה מעשה הצדקה שלום".47
שמות רבה נב ג פרשת פקודי – אשתו של ר' שמעון בן חלפתא
מעשה בר' שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאין להתפרנס.48 יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלהים וניתן לו אבן טובה מן השמים. נכנס ונתנה לשולחני ופרנס אותה שבת.49 אמרה אשתו: מהיכן אלו? אמר לה: ממה שפרנס הקב"ה. אמרה לו: אם אין אתה אומר לי מהיכן הם, איני טועמת כלום. התחיל מספר לה. אמר לה: כך נתפללתי לפני האלהים, וכך ניתן לי מן השמים. אמרה לו: איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת. אמר לה: למה? אמרה לו: אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא?50 והלך ר' שמעון והודיע מעשה לרבי. אמר לו: לך אמור לה: אם שולחנך חסר, אני אמלאנו משלי.51 הלך ואמר לה. אמרה לו: לך עמי למי שלמדך תורה. אמרה לו:52 רבי, וכי רואה אדם לחבירו לעולם הבא? לא כל צדיק וצדיק יש לו עולם בעצמו? שנאמר: "כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים" (קהלת יב ה) – "עולמים" אין כתיב כאן, אלא "עולמו". כיון ששמע כן הלך והחזירה. רבותינו אמרו: הנס האחרון היה קשה מהראשון. כיון שפשט ידו להחזירה, מיד ירד המלאך ונטלה הימנו. למה? שאין מתן שכרה של תורה אלא לעולם הבא, ליום אחרון. הוי: "ותשחק ליום אחרון".53
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת חוקת – הבית הוא אשה חכמה
כל השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה, כמה דאת אמרת: "לא טוב היות האדם לבדו".54 בלא שמחה, דכתיב: "ושמחת אתה וביתך". בלא ברכה, דכתיב: "להניח ברכה אל ביתך" (יחזקאל מד ל). בלא שלום כמה דאת אמרת: "וידעת כי שלום אוהלך" [איוב ה]. בלא עזרה, דכתיב: "אעשה לו עזר כנגדו". בלא כפרה, דכתיב: "וכפר בעדו ובעד ביתו".55 בלא תורה, כמה דאת אמרת: "האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני" [שם ו]. בלא חכמה, כמה דאת אמרת: "חכמות נשים בנתה ביתה" [משלי ח].56 בלא חיים, כמה דאת אמרת: "ראה חיים עם האשה אשר אהבת" [קהלת ט]. בלא רצון, כמה דאת אמרת: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' " [משלי יח]. בלא עושר, כמה דאת אמרת: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" [שם לא]. בלא כבוד, כמה דאת אמרת: "אשת חן תתמוך כבוד" [שם יא]. בגין דהאי אשת חן – יראת ה' אקרי, כמה דאת אמרת: [תהלים יט] יראת ה' טהורה.57
מסכת יבמות דף סג עמוד א – אחרית דבר
מאי דכתיב: אעשה לו עזר כנגדו? זכה – עוזרתו, לא זכה – כנגדו. ואיכא דאמרי, ר' אלעזר רמי: כתיב כנגדו וקרינן כניגדו! זכה – כנגדו, לא זכה – מנגדתו.58
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: נראה שניתן להוסיף לרשימה, גם את חנה שאמנם לא זכתה במקרא ובמדרש לתואר "חכמה", אבל מדבריה כלפי עלי הכהן וכלפי שמיא (הקב"ה) ומתפילתה / שירתה שהיא בסיס להלכות תפילה רבות, אפשר ללמוד על חכמתה הרבה. כיצד הוציאה עצמה מעקרותה, והרי המיילדת נקראת חכמה הרואה ומפעה את הנולד. ראו דברינו תפילת חנה בראש השנה. ואחרי כל אריכות דברינו הפעם, מן הסתם לא איתרנו ולא מנינו את כל הנשים החכמות שבמקרא ובמדרש. יש המבקשים להוסיף את שרה ורבקה וישנן כמובן נשות התנאים והאמוראים שאת רובן לא סקרנו. וכל היודע דבר אודות נשים חכמות נוספות, מתבקש להחכימנו ולהעשיר מימינו ויבורך בבריות גופא ונהורא מעליא וזרעא חייא וקיימא, כולל בנות חכמות שיבנו את ביתן בחכמה.