פרשות השבוע

פתח דבר: דף זה נכתב "בטעות" פעמיים. לראשונה בשנת תשס"ט ושודרג בשנת תשפ"א; ובשנייה בשנת תשע"ג בלי משים שכבר נדרשנו לנושא זה בשנת תשס"ט (ובשדרוג של הדף בשנת תשפ"א בלי משים לכתיבה מחדש בשנת תשע"ג). בקריאה חוזרת נראה שיש מקום לשני הדפים (למרות שרוב המקורות משותפים) ושילובם לדף אחד תהיה יגיעה גדולה הן לכותב והם לקוראים. לפיכך, בחרנו להשאיר את שניהם, בשתי מהדורות מקבילות והקורא יבחר.

מים ראשונים: נדיר למדי למצוא קטע הלכתי 'קלאסי' במדרש אגדה פרשני (המבאר את פסוקי התורה) דוגמת בראשית רבה.¹ לאחד מהמקרים הנדירים האלה נתייחס בדף זה. (ראה דוגמא נוספת בפרשת מקץ בשבת שעברה, בראשית רבה צא ג בדין צירוף קטן למנין ולזימון). נתמקד תחילה בדרשה ההלכתית עצמה ובהדרגה ננסה להבין מה מקומה בבראשית רבה, בפרשת ויגש.

בראשית רבה פרשה צד סימן ט – הסגרת מבוקש למלכות²

שָׁנוּי:³ סיעה של בני אדם שאמרו להם גוים: תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו אנו הורגים אתכם – יֵהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להן כשבע בן בכרי – נותנים ואל יהרגו כולם.⁴ אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים?⁵ בזמן שהוא מבפנים והם מבחוץ. אבל הוא מבפנים והן מבפנים, הואיל והוא נהרג והן נהרגים – יתנו להם ואל יהרגו כולם. כגון שהוא אומר: "ותבוא האשה אל כל העם בחוכמתה" – אמרה להם: הואיל והוא נהרג ואתם נהרגים, תנוהו להם ואל תהרגו כולכם.⁶ רבי שמעון אומר: כך אמרה להם: כל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה.⁷

עולא בן קושר תבעתו המלכות.⁸ עמד וברח אצל ר' יהושע בן לוי ללוד. שלחו שליחים אחריו. נטפל לו רבי יהושע בן לוי ופייסו ואמר לו: מוטב שייהרג אותו אדם, ולא ייענש הצבור על ידו. נתפייס לו ומסרו להם. היה אליהו מדבר עימו, כיון שעשה כך, לא בא אצלו.⁹ התענה (ר' יהושע בן לוי) שלושים יום – ונראה לו. אמר לו: מה טעם נתבטל מר? אמר לו: וכי חבר אני למסורות? אמר לו: ולא משנה היא: "סיעה של בני אדם וכו' "? אמר: וכי משנת חסידים היא? היה צריך דבר זה ליעשות על ידי אחרים ולא על ידך.¹⁰

תלמוד ירושלמי מסכת תרומות פרק ח הלכה ד – הנוסח בירושלמי¹¹

תני: סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם – אפילו כולן נהרגין, לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי – ימסרו אותו ולא ייהרגו. אמר רבי שמעון בן לקיש: והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. ורבי יוחנן אמר: אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי.¹²

עולא בר קושב תבעתיה מלכותא. ערק ואזל ליה ללוד גבי רבי יושוע בן לוי. אתון ואקפון מדינתא.¹³ אמרו להן: אין לית אתון יהבין ליה, לן אנן מחרבין מדינתא.¹⁴ סלק גביה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ויהביה לון. והוה אליהו זכור לטוב יליף מיתגלי עלוי ולא איתגלי. וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי. אמר ליה: ולמסורות אני נגלה? אמר ליה: ולא משנה עשיתי? אמר ליה: וזו משנת החסידים?¹⁵

מסכת מכות דף יא עמוד א – היה צריך לבקש רחמים

אמר (ליה) ההוא סבא, מפירקיה דרבא: שמיע לי: שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו. כי הא דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלתא פרסי מיניה דר' יהושע בן לוי, ולא אישתעי אליהו בהדיה תלתא יומי.¹⁶

מסכת סנהדרין דף קיג עמוד א – אליהו הקפדן

… מיד: "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד: חי ה' אלהי ישראל… אם יהיה… טל ומטר כי אם לפי דברי" (מלכים א יז). בקש אליהו רחמים ונתנו לו את המפתח של הגשם … דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא: משל דאליהו למה הדבר דומה – למי שטרק את הדלת ואיבד את המפתח.¹⁷

דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו קפדן היה. היה רגיל (אליהו) לבוא אצלו (אצל ר' יוסי). נעלם ממנו שלושה ימים ולא בא. כאשר בא אליהו (חזר להיראות לר' יוסי) אמר לו: מדוע לא בא מר? – אמר ליה: קפדן קרית לי! – אמר לו: הרי זו לפנינו – דוגמא למה שאמרתי – שהרי הקפיד מר. ¹⁸

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ה – פוסק כריש לקיש?

נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחת מכן ונְטָמֵא אותה ואם לאו נטמא את כולכן – יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. וכן אם אמרו להם עובדי כוכבים: תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם, יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להם ואמרו: תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם, אם היה מחויב מיתה כשבע בן בכרי – יתנו אותו להם ואין מורין להם כן לכתחילה. ואם אינו חייב מיתה – יהרגו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.¹⁹

בראשית רבה פרשה צד סימן ט – המקרה של יהויקים

שנוי: בשעה שעלה נבוכדנצר לכבוש את יהויקים עלה וישב בדפני של אנטוכיא. ירדה סנהדרי גדולה לקראתו. אמרו לו: הגיע זמנו של בית הזה  ליחרב? אמר להם: לאו, אלא יהויקים מלך יהודה מרד בי, תנו אותו לי ואני אלך. הלכו ואמרו ליהויקים: נבוכדנצר מבקש אותך. אמר להם: וכך עושים? דוחים נפש מפני נפש? לא כן כתוב: "לא תסגיר עבד אל אדוניו" (דברים כג טז)? אמרו לו: לא כך עשה זקנך לשבע בן בכרי? זהו שכתוב: "הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה" (שמואל ב כ כא). כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלו אותו וחבשו.²⁰

בראשית רבה פרשה צד סימן ט – חשבון היורדים למצרים

"כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה".²¹  … רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: ראית מימיך אדם נותן לחברו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלושה והוא מונה אותם שבעים? אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים … ויש אומרים: יעקב השלים עמהם את המנין … ויש אומרים: הקב"ה השלים עמהם את המנין, ויש אומרים: חושים בן דן השלים עמהן את המנין …

ויש אומרים: סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין, זהו שכתוב: "ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב" (שמואל ב כ) – אמרה: שמך יואב, לומר שאתה אב לישראל, ואין אתה אלא קוצר! … לא כתוב: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום"? (דברים כ י). ואמר לה: מי את? אמרה לו: "אנכי שלומי אמוני ישראל" (שמואל ב כ יט) –  אני הוא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים …²²

בראשית מד, סוף פרשת מקץ – סיעה אחת של אחי יוסף

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מקץ סימן יג : ויאמר יהודה: מה נאמר לאדני, מה נאמר על כסף ראשון, ומה נדבר על כסף שני, מה נצטדק על הגביע. האלהים מצא את עון עבדיך … לעולם אין שני אחין נכנסין לבית המשתה ביחד מפני העין, ואנו נמצאנו כולנו בערוגה אחת בעון אחד שהיה בידינו.²³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מקץ סימן יז – יהודה משכנע את יעקב

אמר להם: "לכו שברו לנו מעט אוכל" (בראשית מג ב). אמר לו יהודה: "העד העיד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם" (שם שם ג). אמר להם: לא אשלח את בנימין, אפילו אֶהָרֵג. אמרו לו: טוב לך לאבד נפש אחת ולא שבעים? מה עשה? נתן להם את בנימין, והתחיל להתפלל עליהם: "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש".²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: לוח השנה מזמן קשרים נוספים שהדרשן לא שיער ודור דור ודרשותיו. גיסי הרב שמואל ריינר הי"ו העירני שיכול להיות קשר של הנושא שלנו לעשרה בטבת שהוא יום הקדיש הכללי להרוגי השואה וחל ברוב השנים בסמוך לפרשת ויגש. הקשר הוא, להוותנו, דרך פסקי הלכה קשים שנכתבו בעקבות השואה, מה לעשות, למשל, כאשר תינוק בוכה ומסכן בכך אנשים שהתחבאו מפני הנאצים הצוררים. ראה דיון כזה, למשל, בספר מגיא ההריגה של הרב שמעון אפרתי, חלק א, שדן בנושא קשה זה ומזכיר את התוספתא והירושלמי שהבאנו.

מים אחרונים 2: ראו מאמר של הרב יעקב מדן, עיון במשנת חסידים (בעניין הסגרת יהודי לאויב במקום פיקוח נפש) באתר ישיבת הר עציון.

שלמי תודה:

מלבד שני גיסַי הרב שמואל ריינר ומשה מיה הי"ו, נעזרתי רבות בדף זה בידידי נחום בראשי הי"ו ששלחני לבארות מים חיים ולמדנו בחברותא את הנושא המורכב הזה. תם הדף ולא נשלם הנושא.