פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר זכינו לדון בבארה של מרים ובמותה בדברינו באר מרים בפרשה זו בשנה האחרת וכן באירוע הקשה שדברה סרה במשה, בדברינו אל נא רפא נא לה בפרשת בהעלותך. הפעם נבקש להרחיב מעט בדמותה של מרים, ולראותה בהיבט מקיף יותר – בחייה ולא רק (אבל גם) במותה. הכותרת שבחרנו מרמזת על מעמדה של מרים בצל שני האחים הגדולים: משה ואהרון, אך אנחנו נבקש להאיר את דמותה היא, שקדמה לשניהם בלידתה ובמותה.

 

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: (במדבר כ א).¹

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (שמות טו כ-כא).²

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: … וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם: וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם: … וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת: … וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם: (במדבר פרק יב).³

וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם: (במדבר פרק כו נט).⁴

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: ס (דברים כד ט).⁵

 

שמות רבה כו א פרשת בשלח – שלושת הגואלים

"לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז" (איוב ג כו). "לא שלותי" – מגזירה הראשונה שגזר פרעה עלי, שנאמר: "וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א יד), והעמיד לו הקב"ה גואל זו מרים על שם המֵרוּר.⁶ "ולא שקטתי" מגזירה שנייה – "אם בן הוא והמיתן אותו" (שם טז), והעמיד הקב"ה גואל זה אהרן על שם ההריון.⁷ "ולא נחתי" – מגזירה שלישית שגזר ואמר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שם כב), והעמיד הקב"ה גואל על שם המים זה משה, שנאמר: "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב י).⁸

שמות רבה א יג פרשת שמות – מרים המילדת

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: (שמות א טו). מי הם? רב אמר: כלה וחמותה – אלישבע בת עמינדב ויוכבד. ושמואל בר נחמן אמר: אשה וּבִתָּהּ – יוכבד ומרים. ולא היו למרים אלא חמש שנים, היה אהרן גדול ממשה שלוש שנים.⁹ אמרו רבותינו: הולכת היתה עם יוכבד אמה ועושה צרכיה.¹⁰ והיתה זריזה … "אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" (שמות א טו). והלא יוכבד ומרים שמם! ולמה נקרא שם יוכבד שפרה? שהיתה משפרת את הוולד. מרים – פועה? שהיתה נופעת יין בתינוק אחר אמה.¹¹ דבר אחר: שפרה – שֶׁפָּרוּ ורבו ישראל על ידה.¹² פועה – שהיתה מַפְעָה את התינוק, כשהיו אומרים מת.¹³ דבר אחר: שפרה – ששפרה מעשיה לפני האלהים. פועה – שהפיעה את ישראל לאלהים.¹⁴ דבר אחר: פועה – שהופיעה פנים כנגד פרעה וזקפה חוטמה בו. אמרה לו: אוי לאותו האיש, כשיבוא האלהים לתבוע ממנו וליפרע ממנו! מיד נתמלא עליה חמה להורגה. שפרה – שהיתה משפרת על דברי בתה ומפייסת על ידיה. אמרה לו: על זו אתה משגיח? תינוקת היא ואינה יודעת כלום.¹⁵

שמות רבה א יג פרשת שמות – עומדת כנגד אביה

"פועה" – שהופיעה פנים כנגד אביה, שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה. כיון שגזר פרעה ואמר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א כב),¹⁶ אמר עמרם: וְלָרִיק ישראל מולידים?! מיד הוציא את יוכבד ופירש עצמו מתשמיש המטה, וגרש את אשתו כשהיא מעוברת מג' חדשים. עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן.¹⁷ אמרה לו בתו: אבא, גזרתך קשה משל פרעה! שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה על הזכרים והנקבות. פרעה רשע הוא, וגזירתו ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת. אבל אתה צדיק וגזירתך מתקיימת! עמד הוא והחזיר את אשתו. עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם.¹⁸ הוי: "פועה" – שהופיעה פנים כנגד אביה.¹⁹

שמות רבה א כב פרשת שמות – שומרת אחיה

"ותתצב אחותו מרחוק" (שמות ב ד),²⁰ למה עמדה מרים מרחוק? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהיתה מרים מתנבאת ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל. כיון שנולד משה, נתמלא כל הבית אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי נתקיימה נבואתך! זהו שכתוב: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה" (שמות טו כ) – "אחות אהרן" ולא אחות משה? אלא שאמרה נבואה זו כשהיא אחות אהרן ועדיין לא נולד משה.²¹ וכיון שהטילוהו ליאור, עמדה אִמָהּ וטפחה לה על ראשה, אמרה לה: בתי, היכן נבואתך? והיינו דכתיב: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב ד) – לדעת מה יהא בסוף נביאותה.²²

שמות רבה א יז פרשת שמות – שמותיה הנוספים וכלב בעלה

"ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים" (שמות א כא) – רב ולוי. אחד אמר: בתי כהונה ובתי לְוִיָה, ואחד אמר: בתי מלכות. בתי כהונה ולויה – ממשה ואהרן, בתי מלכות – מִמִּרְיָם, לפי שדוד בא מִמִּרְיָם.²³ דכתיב: "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן" (דברי הימים א ב יח).²⁴ עזובה – זו מרים, ולמה נקראת שמה עזובה? שהכל עזבוה … יריעות – שהיו פניה דומין ליריעות … "ותמת עזובה" – מלמד שנחלית ונהגו בה מנהג מתה, וגם כלב עזבה. "וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (דברי הימים א ב יט). אפרת – זו מרים.²⁵ למה נקרא שמה אפרת? שפרו ורבו ישראל על ידיה.²⁶ מהו "ויקח לו" – שאחר שנתרפאת עשה בה מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ברוב שמחתו בה.²⁷ וכן אתה מוצא במקום אחר שקורא למרים שני שמות ע"ש המאורע שאירע לה … "חלאה ונערה" – לא חלאה ונערה היו, אלא מרים היתה. ולמה נקראת חלאה ונערה? שחלתה וננערה מחלייה והחזירה הקב"ה לנערותה.²⁸

שמות רבה כג ז פרשת בשלח – בראש שירת הנשים בים

"קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו) … כשיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקב"ה את הים, והיו המלאכים מבקשים לומר שירה, וישראל מבקשים לומר שירה. אמר להם הקב"ה: "אז ישיר משה ובני ישראל" תחילה, ואח"כ אתם. הוי: "קדמו שרים" – אלו ישראל, "אחר נוגנים" – אלו המלאכים, "בתוך עלמות תופפות" – אלו הנשים, שהן קלסו באמצע, כדכתיב:  "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת".²⁹

תהלים קו ז – מרים כנגד וימרו

אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.³⁰

שמות רבה מח ג-ד פרשת ויקהל – חכמת בצלאל במשכן באה מסבתא רבה מרים

… כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה ובינה ודעת, שנאמר: "ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן" (שמות לו ח).  ולא בבני אדם בלבד, אלא אפילו בבהמה ובחיה … ולא נתפרסם מכולם אלא בצלאל, הוי: "קרא ה' בשם בצלאל" (שמות לה ל).³¹ וכל השבח הזה מנין לו? משבט יהודה. ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת? בזכות מרים, שנאמר: "ויעש להם בתים" (שמות א כא). ומה היו הבתים? בית הכהונה ובית המלכות. יוכבד נטלה כהונה ומלכות, אהרן – כהן גדול, משה – מלך, שנאמר: "ויהי בישורון מלך" (דברים לג ה).³² ומרים נטלה חכמה, שהעמידה בצלאל, ויצא ממנה דוד, שהיה מלך, שנאמר: "ותלד לו (אפרת) את חור" (דברי הימים א ב יט), וכתיב: "ודוד בן איש אפרתי" (שמואל א יז) שבא מן מרים שנקראת אפרת.³³

שמות רבה מח ג פרשת ויקהל – מרים שכלה את חור בנה במעשה העגל

"ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור", מה ראה להזכיר כאן חור? אלא בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודת כוכבים נתן נפשו על הקב"ה ולא הניחן. עמדו והרגוהו. אמר לו הקב"ה: חייך שאני פורע לך … חייך כל בנים היוצאים ממך אני מגדלם שם טוב בעולם, שנאמר: "ראו קרא ה' בשם בצלאל וימלא אותו רוח אלהים".³⁴

במדבר רבה טז ב פרשת שלח לך – כלב בעלה של מרים עומד בפרץ

זהו שאמר הכתוב: "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם" (תהלים עו ו) – "אשתוללו אבירי לב" אלו משה ואהרן ששלחו המרגלים ובאו ואמרו לשון הרע על הארץ ולא היו יודעין מה לעשות, אלא אף משה ואהרן נתרשלו ידיהם. מיד עמד כלב ושתק כל אותן אוכלוסין, שנאמר: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג ל) – עמד לו על הספסל והיה משתקן ואומר: הס! והם שותקין לשמוע ממנו. אמר להם: "טובה הארץ מאד מאד".³⁵

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: … וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם: וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם: … וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת: … וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם: (במדבר פרק יב).³⁶

 

ספרי במדבר צט פרשת בהעלותך – מרים מדברת על משה ונענשת

"ותדבר מרים ואהרן במשה", מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה? אלא שראת את צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים, אמרה לה: מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים? אמרה לה: אין אחיך מקפיד בדבר. לכך ידעה מרים ואמרה לאחיה ושניהם דברו בו.³⁷

מסכת סוטה פרק א משניות ז-ט – העם גומל למרים

במדה שאדם מודד בה מודדין לו … ³⁸ וכן לענין הטובה: מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק" (שמות ב ד), לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, שנאמר: "והעם לא נסע עד היאסף מרים" (במדבר יב טו).³⁹

מסכת בבא בתרא יז ע"א – זכתה מרים למיתת נשיקה

תנו רבנן: שישה לא שלט בהן מלאך המות, ואלו הן: אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרן ומרים. אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל כל;⁴⁰ משה, אהרן ומרים, דכתיב בהו: על פי ה'.⁴¹ והא מרים לא כתיב בה על פי ה'! אמר רבי אלעזר: מרים נמי בנשיקה מתה, דאתיא שם שם ממשה, ומפני מה לא נאמר בה "על פי ה' "? שגנאי הדבר לומר.⁴²

מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר סימן ב  – פסקה בארה של מרים

… והבאר בזכות מרים, שנאמר: "ותמות שם מרים, ולא היה מים לעדה" (במדבר כ א ב).⁴³ והיאך היתה הבאר עשויה? כמין סלע היתה מתגלגלת ובאה עמהן במסעות. כיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד, היה הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד, והנשיאים עומדים על גביו ואומרים: עלי באר (במדבר כא יז).⁴⁴

רמב"ן במדבר כ ח – את מי אתה מכה משה?

ועל דעת רבותינו בבארה של מרים אמרו כי הסלע הזה הוא הצור אשר היה בחורב, ולפיכך יפרשו "מימיו" אשר היה דרכו לתת, כי עתה נסתם מעינו במות מרים. כי הכוונה לרבותינו בבארה של מרים, שהיה מעולם באר נסי מקור מים חיים נובע בכל מקום שיהיה שם הרצון עליו ….⁴⁵ ועתה חזר על ידי משה להיות לו מקור נפתח מן הסלע הזה בעצמו, והוא מה שאמר: "אל הסלע" – הנודע.⁴⁶

הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: ס (דברים כד ח-ט).⁴⁷

 

רמב"ן דברים פרק כד פסוק ט – זכירת מרים על כל מעשיה

זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים – אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת לא תספר לשון הרע, לשון רש"י.⁴⁸ ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג), זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז), כולם מצוה, אם כן גם זה כמותם. והיא אזהרה מלדבר לשון הרע. יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיֵבוֹשׁ, ולא בפני רבים, רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילוה. גם אתה, אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי לא תינצל.⁴⁹

ויקרא רבה לב ו פרשת אמור – מזכירים ומניחים

אמר ר' שמעון בן לקיש: מַזְכִּירִים וּמְנִיחִים, מזכירים וּמְשַׁחֲקִים.⁵⁰  מַזְכִּירִים וּמְנִיחִים – "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לא ב). מזכירים וּמְשַׁחֲקִים – "עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה" (יהושע ז יח). מַזְכִּירִים וּמְנִיחִים – "ויהי איש אחד מן הרמתיים צופים מהר אפרים" (שמואל א א א). מזכירים וּמְשַׁחֲקִים – "ויהי איש אחד מהר אפרים" (שופטים יז א). … מַזְכִּירִים וּמְנִיחִים – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" (דברים כד ט). מזכירים וּמְשַׁחֲקִים – "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה יז). מַזְכִּירִים וּמְנִיחִים – "ודויד בן איש אפרתי" (שמואל א יז יב). מזכירים וּמְשַׁחֲקִים – "וירבעם בן נבט אפרתי" (מלכים א יא כו).⁵¹

שבת שלום וקיץ טוב

מחלקי המים⁵²

מים אחרונים: למרות דברי רמב"ן לעיל, ולמרות ההדפסה בסידורים, נראה שבחוש עממי ובריא ("פוק חזא מה עמא דבר"), הצניע עם ישראל לדורותיו את זכירת מרים ובוודאי לא העלה אותה לדרגת זכירת השבת, יציאת מצרים ועמלק. "מזכירים ומניחים" – מזכירים את מעשיה הטובים של מרים ומניחים את השאר. לא שוכחים, אבל גם לא מכריזים בפומבי כזכירות האחרות. מניחים למרים "נוחה נפש".