וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה: (שמות כא יג).1
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה: וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד־עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט: (במדבר פרק לה פסוקים ט-יב).2
אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ: לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל־ אַחַת מִן־הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: (דברים פרק ד פסוקים מא-מב).3
כִּי־יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת־אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם: שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת־גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל־רֹצֵחַ: וְאִם־יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ: … וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה: (דברים יט א-ט).4
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד־מֹשֶׁה: … וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת־שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה: וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה־גָד וְאֶת־גלון גּוֹלָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה: (יהושע פרק כ).5
מסכת מכות פרק ב משנה ד – מתחילות לקלוט בימי יהושע
להיכן גולין? לערי מקלט לשלוש שבעבר הירדן ולשלוש שבארץ כנען, שנאמר: "את שלוש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען וגו' (במדבר לה יד). עד שלא נבחרו שלוש שבארץ ישראל, לא היו שלוש שבעבר הירדן קולטות, שנאמר: "שש ערי מקלט תהיינה" (שם יג) – עד שיהיו שֶׁשְׁתָּן קולטות כאחד.6
מסכת מכות דף י ע"א – חשיבות התחלת מצווה
א"ר תנחום בר חנילאי: מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחילה? מפני שהוא פתח בהצלה תחילה, שנאמר: "וישמע ראובן ויצילהו מידם" (בראשית לז כא).7
דרש רבי שמלאי: מאי דכתיב: "אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש"? אמר לו הקב"ה למשה: הַזְרַח שמש לרוצחים. איכא דאמרי, א"ל: הִזְרַחְתָּ שמש לרוצחים.8
דרש רבי סימאי, מאי דכתיב: "אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה" (קהלת ה ט)? אוהב כסף לא ישבע כסף – זה משה רבינו, שהיה יודע שאין שלוש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלוש בארץ כנען, ואמר: מצוה שבאה לידי אקיימנה.9
"ומי אוהב בהמון לא תבואה" – למי נאה ללמד בהמון? מי שכל תבואה שלו.10 והיינו דא"ר אלעזר: מאי דכתיב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו"? למי נאה למלל גבורות ה'? מי שיכול להשמיע כל תהילתו.11
ויקרא רבה כב ב פרשת אחרי מות – מצווה על שמו של משה
"אוהב כסף לא ישבע כסף" – אוהב מצוות לא ישבע מצוות; שכל מי שהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אחר המצוות, ומצווה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו?12 תדע לך שהוא כן, שהרי משה כמה מצות וצדקות עשה, וכמה מעשים טובים היו בידו, ויש לו מצוה קבועה לדורות, זהו שכתוב: "אז יבדיל משה".13
דברים רבה ב כה-כז פרשת ואתחנן – למה דווקא מצוות ערי מקלט14
"אז יבדיל משה" – זהו שכתוב: "אוהב כסף לא ישבע כסף" … א"ר יצחק: מי שהוא אוהב מצוות אינו שָׂבֵעַ מן המצוות. כיצד? אתה מוצא שני גדולי עולם, דוד ומשה, לא שָׂבְעוּ מן המצוות. דוד, אע"פ שאמר לו הקב"ה: "רק אתה לא תבנה הבית" (דברי הימים ב ו ט), היה דוד אומר לעצמו: וכי מפני שאמר לי הקב"ה: "אתה לא תבנה הבית", אני יושב לי? מה עשה? זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת. מנין? שנאמר: "והנה בעניי הכינותי לבית ה' " (דברי הימים א כב יד). וכן משה, אף על פי שאמר לו הקב"ה: "כי לא תעבור את הירדן הזה", אמר משה: אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט? מיד: "אז יבדיל משה".15
"אז יבדיל משה" הלכה.16 על כמה דברים נצטווה אדם הראשון? כך שנו חכמים: "על ששה דברים נצטווה אדם הראשון: על עבודת כוכבים, ועל ברכת השם,17 ועל הדינים, ועל שפיכת דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל".18 אמר רבי: כולם בפסוק אחד שנאמר: "ויצו ה' אלהים על האדם וגו' " (בראשית ב טז).19 ויצו – זה עבודת כוכבים … ה' – זה ברכת השם … אלהים – אלו הדיינים … על האדם – זה שפיכות דמים, שנאמר: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך" (בראשית ט ו).20 לאמר – זה גילוי עריות … מכל עץ הגן אכל תאכל – ולא מן הגזל … ועל כולם יש סליחה, חוץ משפיכות דמים, שנאמר: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך".21
א"ר לוי: והרי כמה בני אדם שהרגו ומתו על מטותיהן! השיבו אותו: מהו "באדם דמו ישפך"? כשיבואו כל בני אדם לעתיד לבוא, אותה שעה דמו יישפך.22
אמרו: מעשה בשני אחים שהרג אחד מהם את חברו.23 מה עשתה אמם? נטלה כוס אחת ומלאתו מדמו והניחה אותו במגדל. והיתה נכנסת כל יום ויום ומצאה אותה הדם תוסס. פעם אחת נכנסה והביטה אותו ומצאו ששתק. אותה שעה ידעה שנהרג בנה האחר. לקיים מה שנאמר: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך".24
מדרש אגדה (בובר) דברים ד מא פרשת ואתחנן – חזרה לרצח קין והבל
"אז יבדיל משה שלוש ערים". אמר משה רבינו ע"ה: אעפ"י שאלו שבעבר הירדן אינם קולטות עד שיהיו אותם בארץ כנען מפורשות, אעפ"כ מצוה הבאה לידי אקיימנה. ולמה הבדיל מזרחה שמש? מקין למד, שרצח את אחיו וגלה למזרח, שנאמר: "וישב בארץ נוד קדמת עדן" (בראשית ד טז).25
דברים רבה פרשה ב סימן ל – מזרחה שמש לרוצחים
מהו "מזרחה שמש"? אמר ר' יוסי ברבי חנינא: א"ל הקב"ה למשה: הזרח שמש לרוצח ונתת לו מקלט שיגלה לשם שלא יאבד בעון הרציחה כשם שהשמש הזה מאיר לעולם.26
דברים רבה פרשה ב סימן כט – מי שאכל מהתבשיל
מה ראה משה ליתן נפשו על ערי מקלט? א"ר לוי: מי שאכל את התבשיל, הוא יודע טעמו. כיצד? כשהרג משה את המצרי, יצא ביום השני ומצא לדתן ולאבירם מריבין זה עם זה … זה דתן התחיל מבזה אותו, אמר לו: "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" כיון ששמע פרעה כך אמר: כמה דברים שמעתי ושתקתי. כיון שהגיע על שפיכת דמים תִּפְסוּ אותו.27
מדרש תנחומא (בובר) ואתחנן הוספה סימן ד – שירת משה ליד באר מדין
"אז יבדיל משה" – מהו "אז"? – לשון שירה. מי אמר שירה? הרוצח, שכתוב בו: "מות יומת הרוצח" (במדבר לה טז), ורוצח לא יהרג. דבר אחר: מי אמר שירה? משה אמר שירה. משל הדיוט אמר:28 מי שאכל התבשיל יודע מה טעמו. לפי שהרג את המצרי וברח, לכך יודע מה בנפשו של הורג. ואמר: "אז יבדיל משה".29
דבר אחר: מי אמר שירה? ישראל אמרו שירה. שכתוב: "ולארץ לא יכופר לדם כי אם בדם שופכו" (במדבר לה לג), אמרו ישראל כל מי שהרג בשגגה נהרג, כיון שאמר משה רפואתו של דבר, אמרו ישראל שירה.30
דברים רבה פרשה ב סימן כח – בני ישראל הם שמבקשים
מה כתיב?31: "אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל־הַיָּמִים" (דברים ד מ)32 – אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, זו היא אריכות ימים? אדם הורג נפש בשגגה וגואל הדם רודף אחריו להורגו והכל מתים שלא בעונתם? אמר הקב"ה למשה: חייך, יפה הם מדברים, לך והפרש להן ערי מקלט, שנאמר: "אז יבדיל משה".33
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן –
אמרו ישראל: רבינו משה, ערי מקלט אינן בטלים לעולם? אמר להם: לאו, אלא סוף בית המקדש עתיד ליחרב וערי מקלט בטלות. אמרו לו ישראל: והיאך אנו עושים?, מיד אנו מתים. אמר להם: לאו, אלא התורה לפניכם שהיא מצלת יותר מערי מקלט. שערי מקלט אינן קולטות אלא לשוגגין והתורה פונה את השוגגין ואת המזידין.34 ומה כתיב שם? "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" (דברים ד מד).35 מהו "וזאת"? עשאה מוסף על ערי מקלט. מה ערי מקלט מצילות מן המיתה, אף התורה כן. אמר שלמה: "החזק במוסר אל תרף" (משלי ד יג). … אמרו ישראל: רבנו משה, אם בטלו ערי מקלט, להיכן אנו בורחים? אמר להם: לתורה, שנאמר: "וזאת התורה" – והיא נותנת לכם חיים, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח).36
דברים רבה פרשה ב סימן ל – איקונין של מלך
"אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש" – מהו "מזרחה שמש"? אמר ר' יוסי ברבי חנינא: א"ל הקב"ה למשה: הַזְרַח שמש לרוצח ונתת לו מקלט שיגלה לשם …37 דבר אחר: "לנוס שמה רוצח" – רבנן אמרין: למה הדבר דומה? לְחָרָש38 שהיה עושה איקונין של מלך. מתוך שהוא עושה בה, נשברה לתוך ידיו. אמר המלך: אילו בטובתו שיברה, היה נהרג. עכשיו ששיברה שלא בטובתו יִטָרֵד לִמְטַלוֹן.39 כך, גזר הקב"ה: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", אבל מי שהורג נפש בשגגה שלא בטובתו, גולה ממקומו, שנאמר: "ונס אל אחת הערים האל וחי". אמר הקב"ה: בעולם הזה, על ידי שהיה יצר הרע מצוי, היו הורגים אלו את אלו ומתים. אבל לעתיד לבוא אני עוקר יצר הרע מכם ואין מיתה בעולם, שנאמר: "בלע המות לנצח" (ישעיה כה ח).40
שבת שלום
ושנזכה לראות בנחמת ציון, גאולת ישראל ובנין ירושלים
מחלקי המים
מים אחרונים: אילו מצוות נזכרות בתורה שלוש פעמים ויותר (שאלתנו בהערה 4)?
- שלושת הרגלים – מצאו את האזכורים
- מצוות השבת – מצאו את האזכורים
- עוד?