מים ראשונים: גדול הוא השלום וראוי לדרוש בו עוד ועוד. וכבר הקדשנו לו מספר דפים: שלמים הם שלום בפרשת צו, שלום שלום לרחוק ולקרוב ביום הכיפורים, שלום בין איש ואשתו בפרשת נשא, ברית חיים ושלום בפרשת פנחס, שאלו שלום ירושלים ביום ירושלים  ועוד. והנה הגיע עת השלום גם בשעת מלחמה.

כִּי־תִקְרַב אֶל־עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: (דברים כ י).¹

מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה יד

ר' יוסי הגלילי אומר גדול הוא השלום, שבשעת מלחמה אין פותח אלא בשלום, שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום".²

ספרי במדבר פיסקא מב

גדול השלום ושנואה מחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום,³ שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ י). "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום ואמת" (שם ב כו). "וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמור מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי". ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח וגו' מהו אומר? ועתה השיבה אתהן בשלום.⁴

בראשית רבה צד ט

"ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך: ויקרב אליה ותאמר האישה: האתה יואב?" (שמואל ב כ טז-יז) – אמרה: שמך יואב, לומר שאתה אב לישראל, ואין אתה אלא קוצר! ואין אתה לפי שמך! ואין אתה ודוד בני תורה! "וכן התמו" (שם) – עד כאן תמו דברי תורה? לא כתוב: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום"?⁵

ספרי דברים פיסקא רנא

"לא תדרוש שלומם וטובתם", מכלל שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" – יכול אף כאן כן? תלמוד לומר: "לא תדרוש שלומם וטובתם".⁶

רש"י דברים פרק כ פסוק י

במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפורש בענין (פסוק טו) כן תעשה לכל הערים הרחוקות וגו'.⁷

רמב"ן דברים כ י

"והכוונה לרבותינו בכתוב הזה אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות.⁸ אבל קריאת השלום אפילו במלחמת מצווה היא, שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעת העממים, שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי, ולא היה עובר על עשה ולא תעשה שבפרשה … וכן אמרו רבותינו במדרש אלה הדברים רבה והוא עוד בתנחומא ובגמרא ירושלמי (שביעית, פרק ו הלכה א): אמר רבי שמואל ברבי נחמני: יהושע בן נון קיים הפרשה הזו, מה עשה יהושע היה שולח פרוסדיטגמא בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה, מי שמבקש להשלים יבוא וישלים, ומי שמבקש לילך לו ילך לו, ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה  …"⁹

דברים רבה ה יג

"ותגזר אמר ויקם לך" (איוב כח כב) – אמר רבי  יהושע מסכנין בשם רבי לוי: כל מה שגזר משה הסכים הקב"ה עמו. כיצד? לא אמר לו הקב"ה לשבור את הלוחות! הלך משה ושיברן מעצמו! ומניין שהסכים הקב"ה עמו? דכתיב "אשר שברת" –  יישר כחך ששברת. הקב"ה אמר לו שיילחם עם סיחון שנאמר: "והתגר בו מלחמה" (דברים ב כד) והוא לא עשה כן, אלא: "ואשלח מלאכים.. אל סיחון … דברי שלום". אמר לו הקב"ה: כך אמרתי לך להלחם עמו, ואתה פתחת בשלום! חייך שאני מקיים גזרתך. כל מלחמה שיהיו הולכים לא יהיו פותחים אלא בשלום שנאמר: "כי תקרב אל עיר … וקראת אליה לשלום".¹⁰

מי קיים הפרשה הזאת?¹¹ יהושע בן נון. אמר רבי שמואל בר נחמן: מה עשה יהושע? היה פורש דאטגמא¹² בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כתוב בה: מי שמבקש להשלים – יבוא וישלים, ומי שמבקש לילך לו – ילך לו ומי שמבקש לעשות מלחמה – יבוא ויעשה מלחמה ….¹³

רמב"ם, הלכות מלכים, פרק שישי הלכה א

אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד הרשות ואחד מלחמת מצווה שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום …".¹⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה תנחומא (בובר) פרשת חקת סימן נא: "בקש שלום ורדפהו – לא פיקדה התורה לרדוף אחר המצות, אלא כי יקרא קן צפור, כי תראה חמור שונאך, כי תבוא בכרם רעך וכו' – אם באו לידך אתה מצוה עליהן, ולא לרדוף אחריהם. והשלום בקש במקומך, ורדפהו במקום אחר, וכן עשו ישראל אע"פ שאמר להם הקב"ה החל רש והתגר בו מלחמה, רדפו אחר השלום".¹⁵ המדרש עצמו הולך בדרכי משה ויהושע ומשנה מפני השלום, שהרי בפרשתנו כתוב במפורש: "כי תקרב אל עיר להילחם עליה", בדומה ל: "כי יקרא קן ציפור" וכל שאר הדוגמאות לעיל. ועל מצוות שיש לרדוף אחריהן ומצוות שאין לרדוף אחריהן, כבר הרחבנו בדברינו כי יקרא קן ציפור לפניך בפרשת כי תצא.