וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה' : (בראשית יט כז).1
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב: (בראשית כד סג).2
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ …: (בראשית כח יא).3
מסכת ברכות דף כו עמוד ב – מה מקור התפילות
רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות אבות תקנום;4 רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות כנגד תמידין תקנום.5
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט כז), ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמוד פינחס ויפלל" (תהלים קו ל).6 יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד סג) ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים קב א). יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם" (בראשית כח יא), ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז).7
ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: "מפני מה אמרו תפילת השחר עד חצות – שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות … ומפני מה אמרו תפילת המנחה עד הערב – שהרי תמיד של בין הערביים קרב והולך עד הערב …8
אמר לך רבי יוסי ברבי חנינא: לעולם אימא לך תפילות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות. דאי לא תימא הכי – תפילת מוסף לרבי יוסי ברבי חנינא מאן תקנה? אלא: תפילות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות.9
מסכת ברכות דף כז עמוד ב – המקרה המיוחד של תפילת ערבית
"תפילת הערב אין לה קבע" – מאי אין לה קבע? … כמאן דאמר: תפילת ערבית רשות … רבן גמליאל אומר: חובה, רבי יהושע אומר: רשות.10 אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות.11
מדרש תהלים (בובר) מזמור נה – מקור נוסף
"ערב ובקר וצהרים אשיחה" – אמר ר' שמואל מיכן שאדם צריך להתפלל שלוש תפילות ביום.12 ומי תיקן אותם? אבות העולם תיקנום. אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר" … יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב … יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וכו' ".13 … אמר דוד הואיל ואבות תקנום, אף אני: "ערב ובקר וצהרים אשיחה".14
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ה-ו
וכן תקנו שיהא מנין התפילות כמנין הקרבנות, שתי תפילות בכל יום כנגד שני תמידין, וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפילה שלישית כנגד קרבן מוסף. ותפילה שהיא כנגד תמיד של בוקר היא הנקראת תפילת השחר, ותפילה שכנגד תמיד של בין הערבים היא הנקראת תפילת מנחה ותפילה שכנגד המוספין היא נקראת תפילת המוספין.15
וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפילה אחת בלילה, שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה … כענין שנאמר: "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהלים נה יח). ואין תפילת ערבית חובה כתפילת שחרית ומנחה, ואע"פ כן, נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפילת חובה.16
מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן ט – דניאל מצטרף
ילמדנו רבינו: עד כמה תפילות חייב אדם להתפלל בכל יום? כך שנו רבותינו אין מתפללין יותר מג' תפילות שתקנו אבות העולם, אברהם תקן תפילת שחרית … יצחק תקן תפילת מנחה … יעקב תקן תפילת ערבית … ואף דניאל כתיב ביה: "וזמנין תלתא ביומא הוא בריך על ברכוהי וגו' " (דניאל ו) ולא פירש באיזה שעה, עמד דוד ופירש: "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהלים נה).17
לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפילות ביום, ורבי יוחנן אמר ולואי יתפלל אדם והולך כל היום.18
ספר אור זרוע ח"א הלכות שליח ציבור סימן קיד – תפילת הציבור בוודאי מהמקדש
… והא למדת שאין לכהן להקריב אלא בהסכמת הבעלים והכי נמי אין לשליח צבור להתפלל אלא בהסכמת כולם. וכשהוא מתפלל אז מקריב קרבן צבור, דתפילה היינו עבודה … וכבר איפלגו ר' יוסי ב"ר חנינא ור' יהושע בן לוי … וכוותיה קיימא לן.19 ותו דמסקנא דלר' יוסי בר חנינא נמי אסמכינהו רבנן אתמידין. הא למדת כששליח צבור מתפלל אז הוא מקריב קרבן צבור. ואם המיעוט אינם חפצים בעבודתו האיך יוצאים? הא אינו יוצא אפילו חפץ בעבודתו עד שיעמוד על גביו. הא למדת שאין הכהן רשאי להקריב קרבנו אלא א"כ שיודע שמסכים לעבודתו. והכי נמי אין שליח צבור נעשה שליח צבור אלא א"כ יודע שהצבור מסכימים לעבודתו.20
בראשית רבה סח – כנגד שלוש פעמים שהיום משתנה
אמר ר' יהושע בן לוי: אבות הראשונים התקינו שלש תפילות …21 אמר ר' שמואל בר נחמן: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה. בערבית צריך אדם לומר: יהי רצון מלפניך ה' א-להי שתוציאני מאפילה לאורה. בשחרית צריך לומר: מודה אני לפניך ה' א-להי שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: יהי רצון מלפניך ה' א-להי שכשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראותה בשקיעתה.22
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ז הלכה ג – משה קובע נוסח
אמר רבי פינחס: משה התקין מטבעה של תפילה האל הגדול הגיבור והנורא.23
תנחומא פרשת כי תבא סימן א – משה קבע את שלוש התפילות
"היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים" (דברים כו טז). זה שאומר הכתוב: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו" (תהלים צה) – והלא כריעה בכלל השתחויה והשתחויה בכלל כריעה, ומה תלמוד לומר: "נשתחוה נכרעה נברכה"? אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק,24 עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלושה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפילה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות.25
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: במחשבה נוספת, כל הרמזים שמצאנו לכך ששלוש תפילות, כולל ערבית שהיא חובה ולא רשות: מתקופת האבות, מהפסוק בתהלים – דוד וכעת גם ממדרש תנחומא שמשה התקין שלוש תפילות (כל אלה בניגוד לשיטת רבי יהושע בן לוי שיש בעצם רק שתי תפילות: ערבית ושחרית, כמו שהיו שני תמידים בבית המקדש) – כל המקורות האלה, יכולים לשפוך אור חדש על המחלוקת הגדולה שגרמה להדחתו של רבן גמליאל מהנשיאות (ראה ברכות כז ע"ב שהבאנו לעיל). רבן גמליאל אשר פוסק שתפילת ערבית היא חובה והיא חלק בלתי נפרד מסדר תפילות היום, מנסה לקבוע סדר יום חדש לאחר החורבן ולנתק את התפילה מעבודת המקדש. ויש לו שלושה סימוכין טובים: האבות, משה ודוד. ר' יהושע בן חנניה שעומד כנגדו, רואה בתפילה המשך לעבודת המקדש ואינו מוכן למסד תפילה שאין לה מקבילה בעבודת המקדש – "מהרה יבנה בית המקדש". מחלוקתם היא בשאלה הבסיסית: איך לעצב את תוכנו של מקדש מעט שלאחר החורבן. ואולי לא בכדי לא הוכרעה הלכה זו עד ימינו, אבל נהגו ערבית כתפילת חובה לכל דבר וכל שלושת התפילות משלימות זו את זו אם שכח להתפלל באחת מהן.
מים אחרונים 2: נושא נוסף שנראה לקשר לתקנת התפילות הוא הדיון בגמרא ברכות כו ע"א לגבי השלמת תפילה למי ששכח (טעה) והחמיץ תפילה: "והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית – מתפלל בשחרית שתים, שחרית – מתפלל במנחה שתים! … איבעיא להו: טעה ולא התפלל מנחה, מהו שיתפלל ערבית שתים? אם תמצא לומר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים – משום דחד יומא הוא, דכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אבל הכא – תפילה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו בטל קרבנו; או דילמא, כיון דצלותא רחמי היא – כל אימת דבעי מצלי ואזיל? – תא שמע: דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה – מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו". הדיון כאן הוא לגבי תפילת ערבית אם היא יכולה להשלים את תפילת מנחה ששייכת ליום הקודם (ערבית מתחילה יום חדש). אבל אפשר שיש כאן גם 'שיריים' לדעה שתפילת ערבית היא תפילה שונה מהשאר (אבל אין בעיה עם השלמתה ע"י שחרית). ונושא זה צריך עיון נפרד.