פרשות השבוע

מים ראשונים: האם יש מצווה המייחדת ומיוחדת יותר מהשבת, שהיא עדות כפולה לבריאת העולם וליציאת מצרים כאחד – לידת עולם ולידת עם – וחקוקה לדורות בעשרת הדברות בספרים שמות ודברים?! אך עדיין נשאלת השאלה: היכן ומתי וע"י מי נקבעה השבת כיום מנוחה שבועי, יום של שביתה מכל מלאכה, יום של "זכור" ושל "שמור"?

 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ: … רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי: (שמות טז כה-ל, פרשת בשלח).¹

שמות רבה כה יא-ב, פרשת בשלח – השבת אות פרטי לעם ישראל

"ראו כי ה' נתן לכם את השבת", לא היה צריך לומר אלא: "דעו". מהו "ראו"? אלא כך אמר להם הקב"ה: אם יבואו אומות העולם ויאמרו לכם: למה אתם עושים את יום השבת ביום השביעי?² אִמרוּ להם: ראו שאין המן יורד בשבת.³ ומהו "נתן לכם השבת"? לכם נִתְּנָה ולא לאומות העולם. מכאן אמרו אם יבואו מבני נח וישמרו את השבת, לא דיים שאין מקבלים שכר, שנאמר: "ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח כב) … וכן הוא אומר: "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא יז); משל למלך יושב ומטרונה יושבת כנגדו, העובר ביניהם חייב מיתה.⁴

אמר ר' לוי: אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד, בן דוד בא. למה? שהיא שקולה כנגד כל המצוות.⁵

וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה … וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו וכו': (שמות טו כג-כו).⁶

 

מסכת סנהדרין דף נו ע"ב – מצוות מרה ממשיכות את שבע מצוות בני נח וגם מוסיפות

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין ושבת וכיבוד אב ואם.⁷ דינין – דכתיב: "שם שם לו חוק ומשפט". שבת וכיבוד אב ואם – דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים ה יב, טז), ואמר רב יהודה: "כאשר צוך" – במרה.⁸

שמות רבה א כח – שבת בשעבוד מצרים

"וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.⁹

הושענא שאומרים בשבת המועד סוכות אחרי הפיוט "אום נצורה"

כהושעת גוי מצוין מקווים חופש, דעה כוונו לָבוּר שביעי לנופש, כן הושע נא.¹⁰

שמות רבה ה יח – שבת בטלה במצרים

מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלן, לפי שהיו נוחין בשבת. אמר להן פרעה: "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו וגו' " – אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת.¹¹

בראשית רבה עט ו – יעקב שמר את השבת

"ויחן את פני העיר" (בראשית לג יח) – נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה וקבע תחומים מבעוד יום. זאת אומרת ששמר יעקב את השבת קודם שתינתן.¹²

בראשית רבה יא ו פרשת בראשית – מה עם אברהם?

ר יוחנן בשם ר' יוסי בן חלפתא אמר: אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במידה, שנאמר: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו' " (בראשית יג יז), אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר: "ויחן את פני העיר" (שם לג יח) – נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום,¹³ ירש את העולם שלא במידה, שנאמר: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (שם כח יד).¹⁴

במדבר רבה יד ב, פרשת נשא – יוסף מצטרף

דבר אחר: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וכו' " (איוב מא ג)¹⁵ – מדבר ביוסף הצדיק שהוא הקדים ושימר את השבת עד שלא נתנה: "וטבוח טבח והכן" (בראשית מג טז). אמר ר' יוחנן: ערב שבת היה, ואין "הכן" אלא לְשַׁבּת, שנאמר: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז ה).¹⁶

אמר הקב"ה: יוסף, אתה שמרת את השבת עד שלא ניתנה התורה, חייך שאני משלם לבן בנך שיהא מקריב קרבנו בשבת מה שאין יחיד מקריב ועלי לקבל קרבנו ברצון. … ומנין שכן הוא? ממה שאמור בענין: "ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו' ".¹⁷

בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוקים א-ג – "היום השביעי" של הבריאה

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:¹⁸

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק יח – שבת של אדם הראשון

בשבעה שעות ביום נכנס אדם הראשון לגן עדן …ובין השמשות בערב שבת גורש ויצא … בא יום השבת ונעשה סניגור לאדם הראשון, אמר לפניו:¹⁹ רבון כל העולמים, כל ימי המעשה לא נהרג הרג בעולם ואתה מתחיל ממני? זו היא קדושתי זו היא ברכתי?, שנאמר: "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו". ובזכות יום שבת ניצל אדם מדינה של גיהנם. וראה אדם כוחה של שבת, אמר: לא חנם ברך הקב"ה וקדש את יום השבת. התחיל משורר ומזמר ליום השבת, ואמר: "מזמור שיר ליום השבת" – ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.²⁰

בראשית רבה יא ח – עם ישראל הוא בו זוגה של השבת

למה בֵּרְכוֹ?²¹ ר' ברכיה ור' דוסתאי אומרים: שאין לו בן זוג: אחד בשבת שני בשבת, שלישי רביעי, חמישי ערב שבת… תני ר' שמעון בן יוחי: אמרה שבת לפני הקב"ה: ריבון העולמים, לכולם יש בן זוג, ולי אין בן זוג, אתמהא! אמר לה הקב"ה: כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקב"ה: זכרו הדבר שאמרתי לשבת: כנסת ישראל היא בן זוגך – "זכור את יום השבת לקדשו".²²

ישעיהו פרק נו פסוקים ב-ז²³ – קריאה אל כל שומרי השבת

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע: וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ: כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת: וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים:²⁴

ישעיהו פרק נח פסוק יג – תוכחה לישראל על השבת

אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:²⁵

אחרית דבר – גלגולה של השבת

אם נשלב את כל מה שמובא לעיל ונמשיך את חיבור המדרשים שעשינו בהערות 11, 12 לעיל, נקבל את 'גלגולה של שבת' בסדר כרונולוגי בתחנות הבאות:²⁶

1. שבת בראשית יסודה בבריאת העולם אבל לא זכתה לשם 'שבת' רק "היום השביעי" שהוא עוד חוליה בשרשרת ימי הבריאה.²⁷
2. בשביל אדם הראשון הייתה השבת אירוע חד-פעמי של כפרה לאחריה גורש מגן עדן. השבת נשארה 'מאחור' בגן עדן ואיננו שומעים עליה יותר אצל אדם הראשון או מי מצאצאיו, גם לא במדרשים.²⁸
3. היעדר השבת בולט עוד יותר בתקופת האבות שעפ"י חז"ל קיימו את התורה ושמרו "מצוותי חוקותי ותורותי" וציינו את כל המצוות שהאבות חידשו.²⁹ גם על רקע מצוות שניתנו לאבות במפורש במקרא כמו מצוות המילה.
4. הראשון לו מנסה המדרש לייחס קיום השבת הוא יעקב החוזר מחרן וקונה חלקת שדה בארץ, ואחריו יוסף במצרים. 5. אמירה ברורה של המדרש היא על משה שתיקן לעם העברי המשועבד שבת באישורו של פרעה (שבת השנייה במצרים, אחרי יוסף). המדרש מנסה ליצור את המפנה כבר בשעבוד מצרים אם כמבוא לגאולה (20 שנה קודם) אם כשבת אוניברסלית שאפילו אדם כפרעה מבין את חשיבותה (הכלכלית-חברתית).
5. בני ישראל "משתעשעים במגילות" בשבת (חלומות לחירות?) בעקבות הקלת פרעה וזה מתחרט ומשנה דעתו. אבל התקדים של שבת בשעבוד מצרים נחקק לדורות ומצוטט לא מעט.³⁰
6. יציאה לחירות היא הזמן לתת את השבת לעם בני חורין, לפיכך אולי מבקש המדרש להקדים את השבת ולחבר אותה כבר למצוות שנתנו במרה: דינים וכיבוד אב ואם, "שם שם לו חוק ומשפט".
7. השבת נזכרת במקרא במפורש ולראשונה בפרשת ירידת המן, דווקא כאשר אין את ששת ימי המעשה. לאחר מכן מספר פעמים בספר שמות שהוא "ספר השבת". לאורך כל ספר בראשית רק "יום השביעי".
8. הגושפנקא הרשמית של השבת היא במעמד הר סיני: החתונה של השבת שמוצאת את בן זוגה הוא עם ישראל. השבת הפכה מקוסמית לאנושית וניתנת רק לעם הקטן, עם ישראל. גוי ששבת חייב מיתה!.
9. הקשר הכפול עם המשכן והמקדש: שבת דוחה את הקמתם – לא בונים בשבת, אבל עבודת המשכן והמקדש (הקרבנות) דוחים את השבת.
10. באים הנביאים ירמיהו וישעיהו והופכים את התמונה: עם ישראל לא עומד כ"כ במשימה ואי לכך כל בני הנכר מוזמנים! אם אין זה להלכה, וודאי זה להיסטוריה שמוכיחה שכל האנושות קבלה על עצמה 'שבת' במובן של פרעה.
11. חז"ל חוזרים ומצמצמים את השבת לדבר פרטי ואינטימי עם ישראל "ואין לזרים אתך".
12. עמים ותרבויות רבים מאמצים לאורך ההיסטוריה את הקונספט של יום מנוחה שבועי, אבל בתאריך אחר. מאמצים את השבת של בריאת העולם, אבל לא את זו של יציאת מצרים.

 

שבת שלום

מחלקי המים

 

מים אחרונים: השבת כערך כלל-אנושי אוניברסלי נדון גם בספרות העולם כללית. אברהם יהושע השל בספרו על השבת מציג את התיזה שבית המקדש הוא מקדש במרחב, ואילו השבת היא מקדש בזמן. וזו לדבריו המצאה ייחודית של המקרא. רוב חוקרי המקרא מסכימים עם כך. יש אמנם תפיסה בבלית עמומה של היום השביעי, אבל רחוקה מרעיון המנוחה בשבת.