זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון: (מתוך זכרונות בתפילת מוסף של ראש השנה).1
מסכת ראש השנה דף י עמוד ב – מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע
… מכלל דתרוייהו סבירא להו בניסן נברא העולם.2 תניא: רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.3 רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.4
תניא, רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נברא העולם? שנאמר: "ויאמר א-להים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי". איזהו חודש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות? הוי אומר זה תשרי, ואותו הפרק זמן רביעה היתה, וירדו גשמים וצימחו, שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ".5 רבי יהושע אומר: מנין שבניסן נברא העולם? שנאמר: "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע … ועץ עשה פרי". איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות? הוי אומר זה ניסן, ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה …6
…..
ואזדו לטעמייהו,7 דתניא: "בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש". רבי יהושע אומר: אותו היום שבעה עשר באייר היה, יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין, ומתוך ששינו מעשיהן – שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים מכימה, והביא מבול לעולם. רבי אליעזר אומר: אותו היום שבעה עשר במרחשון היה, יום שמזל כימה עולה ביום, ומעינות מתגברים.8
גמרא ראש השנה דף ח ע"א – ראש השנה לשנים כר' אליעזר
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים", למאי הלכתא?9 אמר רב פפא: לשטרות10 … ואיבעית אימא: רב חסדא כרבי זירא מתני לה, דרבי זירא אמר: לתקופה, ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם.11 רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב: "מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא יב) – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה.12 ממאי דתשרי הוא? – דכתיב: "תקעו בחודש שופר בַּכֵּסֶה ליום חגנו" (תהלים פא ד), איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר: זה ראש השנה. וכתיב (שם פסוק ה הסמוך): "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב".13
מסכת ראש השנה דף כז עמוד א – זה היום תחילת מעשיך
אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא (כמי אנו מתפללים היום) "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון"? כמאן? – כרבי אליעזר דאמר: בתשרי נברא העולם. מתיב (משיב, מקשה) רב עינא: "שווה יובל לראש השנה לתקיעה ולברכות", והא איכא "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון" דבראש השנה איתא וביובל ליתא!14
ויקרא רבה כט א, בחדש השביעי – הקשר של יום הבריאה ויום הדין
"בחדש השביעי באחד לחדש". "לעולם ה' דברך ניצב בשמים … כוננת ארץ ותעמוד. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" (תהלים קיט פט-צא). תני בשם ר' אליעזר: בכ"ה באלול נברא העולם.15 ובאה של רב כזו של ר' אליעזר. ששנינו בתקיעה של רב: זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון, "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תהלים פא ה). ועל המדינות בו יאמר: איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יִפָּקֵדוּ להזכירם לחיים ולמות. נמצאת אתה אומר ביום ראש השנה16: בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נתייעץ עם מלאכי השרת, בשלישית כינס עפרו … בשישית עשאו גולם, בשביעית נפח בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן עדן, בתשיעית ציוהו, בעשירית עבר על ציוויו, אחת עשרה נידון, שתים עשרה עשר יצא בדימוס.17 אמר הקב"ה לאדם: זה סימן לבניך. כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס.18 אימתי? בראש השנה: "בחודש השביעי באחד לחודש".19
מסכת עבודה זרה דף ח עמוד א – אדם הראשון והתקצרות היום
תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים … בשלמא למאן דאמר: בתשרי נברא העולם, יומי זוטי חזא, יומי אריכי אכתי לא חזא (יום קצר ראה, יום ארוך עדיין לא ראה). אלא למאן דאמר: בניסן נברא העולם, הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי (הרי כבר ראה ימים מתארכים ומתקצרים)!20
רמב"ן בראשית פרק ח פסוק ה – חשבון החודשים מול חשבון השנים
ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון", וכן הוא סדר הזמנים, זרע וקציר וקור וחום, יהיה ראש השנים מתשרי. וכן החדשים ממנו הם נמנים, עד שהגענו ליציאת מצרים.21 ואז ציוה הקב"ה למנות בחדשים מנין אחר, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". ומשם ואילך בכל הכתוב ימנה תשרי החדש השביעי, ועדיין נשאר בשנים החשבון ממנו, שנאמר: "וחג האסיף תקופת השנה".22
תוספות מסכת ראש השנה דף כז עמוד א – מקום לשתי השיטות
ומה שיסד רבי אלעזר הקליר בגשם דשמיני עצרת כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע,23 אומר רבינו תם דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן.24
אברבנאל שמות פרק יב פסוק א
… אחר זה נחקור מאלה שתי תקופות ניסן ותשרי איזו מהן יותר ראויה להיות התחלת וראשית השנה.25 והנה חכמי התכונה אשר לא מבני ישראל המה, עשו התחלת השנה בהיכנס השמש בראש טלה בתקופת ניסן. וכן עשו תחילת היום בזריחת השמש בבוקר להיות שניהם זמני האור והחום … אבל חכמי ישראל עשו התחלת השנה בהיכנס השמש בראש מאזנים בתקופת תשרי, ותחילת היום מן הערב הקודם אליו, שהוא מתחילת הלילה כחשכה כאורה … שיתחיל היום מן הערב שלפניו כבוא השמש, והשנה תתחיל מן החורף בהיכנס השמש במזל מאזנים. כי בזה יתדמו הזמנים האלה לזמן הויות האדם והבעלי חיים והצומחים לפי שיש שם זמן עיבור. ואחר כך זמן הלידה ויציאה לאויר העולם …וזמן העיבור ביום ההוא הוא הלילה שלפניו … וכן בענין השנה היה העיבור הזמן החשוך שהוא מתקופת תשרי עד ניסן כי אז הוא זמן הזריעה והעולם כלו מעובר בהויותיו … וכן בשנה הלידה היא מתקופת ניסן שיוצאים הצמחים עד תקופת תשרי … ומפני זה עשתה התורה האלהית התחלת היום מן הערב כמו שאמר במעשה בראשית ויהי ערב ויהי בקר יום אחד … ועשתה התחלת השנה בתקופת תשרי להיות הזמן ההוא התחלת הריון העולם וזריעת ההויות. ולכן נאמר "וחג האסיף בצאת השנה", לפי שאז תצא שנה אחת ותכנס שנה אחרת. ולזה תקנו לומר אז היום הרת עולם.26
לשנה טובה תכתבו ותחתמו
לשנת חיים וקיימים27
מחלקי המים
מים אחרונים 1: ראו האזכור הראשון והיחיד של "ראש השנה" במקרא, יחזקאל מ א: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה". המניה כאן היא לשנים אחרי החורבן בית ראשון. אבל מה פשר ראש השנה בעשור לחודש? ואיזה חודש? כל המפרשים מסכימים שמדובר על יום כיפור (החג היחיד שחל בעשרה לחודש) והכינוי "ראש השנה" ליום הכיפורים הוא משום שמדובר בשנת יובל שבה נוהג טקס השופר ביום הכיפורים, עבדים משתחררים, שדות חוזרים לבעליהם, ובעצם מתחיל סבב חדש של חמישים שנה שראשו הוא יום הכיפורים. היינו מדובר בחודש תשרי ולכאורה שוב סיוע לר' אליעזר. אבל כפי שהערנו, אין מחלוקת מתי הוא ראש השנה, אלא רק מתי נברא העולם. אז יש לנו מקור אולי הכי קדום ל"ראש השנה", לרעיון שיש נקודת זמן במעגל השנה שהיא התחלה, אבל אין מכאן הוכחה, רק אולי סיוע קל לשיטת ר' אליעזר.
מים אחרונים 2: בהמשך לרמב"ן לעיל על חשבון החודשים (ניסן) מול חשבון השנים (תשרי), ראו פירושו בשמות יב ב על השינוי הגדול שאירע בלוח השנה היהודי בעקבות שינוי מתן שמות לחודשים. לא עוד "ראשון, שני, שלישי וכו' על בסיס "החודש הזה לכם ראש חדשים" של יציאת מצרים, אלא: "שמות חדשים עלו עמנו מבבל": ניסן, אייר, סיון וכו'. וזאת, בעקבות נבואת ירמיהו: "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" (ירמיה טז יד-טו). מה שלכאורה נותן חיזוק נוסף לשיטת ר' אליעזר. ראו רמב"ן זה בדברינו החודש הזה לכם בשבת החודש.