פרשות השבוע

… שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו וכו': (שמות טו כה כו).¹

 

שמות רבה ל ג – הצד השני (הראשון) של פרשת משפטים

"ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט" (משלי ח כ) – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה! "בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר: "ואלה המשפטים".²

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויסע פרשה א – מחלוקת ר' יהושע ורבי אלעזר המודעי

שם שם לו חק ומשפט – חק זה השבת ומשפט זה כיבוד אב ואם, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר: חוק – אלו עריות, שנאמר: "לבלתי עשות מחוקות התועבות" (ויקרא יח ל), ומשפט – אלו דיני אונסין ודיני קנסיות ודיני חבלות.³

מסכת סנהדרין דף נו ע"ב – מצוות מרה ממשיכות את שבע מצוות בני נח

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין ושבת וכיבוד אב ואם.⁴ דינין – דכתיב: "שם שם לו חוק ומשפט". שבת וכיבוד אב ואם – דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים ה יב), ואמר רב יהודה: "כאשר צוך" – במרה.⁵

סנהדרין נו ע"ב – תוספת הדינים על דיני בני נח

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא נצרכה אלא לעדה ועדים והתראה … אמר רבא: לא נצרכה אלא לדיני קנסות … אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר.⁶

סדר עולם רבה פרק ה – השבת ניתנה במרה או במן

הוסיפו עליהן ישראל באותה שעה שבת ודינים וכיבוד אב ואם. ממרה נסעו לאילם … ומאילם נסעו לאלוש … ובו ביום כלתה, ולערב אכלו את השליו ולמשכים לקטו את המן, ובאלוש נתנה להם השבת, ושם עשו שבת ראשונה.⁷

תלמוד ירושלמי מסכת ביצה פרק ב הלכה א – פשרה בין מרה לאלוש

א"ר ליעזר: אתיא כמאן דאמר: במרה ניתנה השבת. ברם כמאן דאמר: באלוש ניתנה השבת, עומדין באלוש ומזהירין באלוש.⁸

שמות רבה א כח – השבת ניתנה במצרים

"וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.⁹

רש"י שמות טו כה פרשת בשלח – יצא כיבוד אב נכנסה פרה אדומה

שם שם לו – במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין.¹⁰

רש"י דברים פרק ה דברות ואתחנן – שבת וכבוד אב ואם

פסוק יב: "שמור את יום השבת לקדשו" … כאשר צוך – קודם מתן תורה במרה.

פסוק טו: "כאשר צוך" – אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט".¹¹

רש"י שמות כד ג פרשת משפטים – ארבע מצוות

ואת כל המשפטים – שבע מצות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה.¹²

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק לב – שבת ודינים

… כי ציווי שבא אחר יציאת מצרים הוא מה שנצטוינו בו במרה, והוא אמרו לנו שם: "אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך וגו' שם שם לו חק ומשפט וגו' ". ובא בקבלה האמתית: שבת ודינין במרה איפקוד.¹³ והחוק הרמוז אליו הוא שבת, והמשפט הוא הדינין והוא הסרת העול.¹⁴

רמב"ן שמות טו כה בעקבות רש"י – מצוות כלליות כמו שנהגו האבות

… ולשון רש"י שאמר פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החוקים ההם ולימד אותם: עתיד הקב"ה לצוות אתכם בכך, על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה. והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הניסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו אשר יצוה אותך בהם.¹⁵

רמב"ן שם לשיטתו – הנהגות טובות וסדרי חברה

ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבוא במדבר הגדול והנורא … שם להם … מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת. כי המנהג יקרא "חוק" … ויקרא "משפט" בהיותו משוער כהוגן. וכן: "כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים" (שמואל א כז יא)¹⁶ … ומשפטים, שיחיו בהם: לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר.¹⁷ ותוכחות מוסר, שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו, וכענין שצוה בתורה: "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג י).¹⁸

רבי בחיי בן אשר על הפסוק – חכמת רפואת הצמחים

ויש שפירשו: "שם שם לו חק ומשפט" שלמדו הקב"ה חכמת הצמחים וכחות שבהם בסגולותם ובטבעם, לפי שיש מהם עשבים מחיים וממיתים. ויש מהם מרפאים, ויש מהם מחליאים. ויש ממתיקים את המר, ויש שממררים את המתוק, וכל זה בין בטבע בין בסגולה. וזהו לשון: "חק ומשפט", חק הוא הסגולה שאין טעמו נודע, ומשפט הוא הטבע שמשפטו שיהיה כן בטבעו.¹⁹

בבא קמא פב ע"א – קריאה בתורה

דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים". כיון שהלכו שלושת ימים בלא תורה נלאו. עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה!²⁰

שיר השירים רבה פרשה ה "קול דודי דופק" – צדקות ומעשים טובים

"יונתי" – במרה, שמשם נצטוו ונצטיינו בכל המצות וצדקות ומעשים טובים כיונה זו שמצויינת, הדא הוא דכתיב: "שם שם לו חק ומשפט".²¹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה א – מדרשים ואגדות

"והישר בעיניו תעשה" – אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם.²²

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: סוף דבר, נראה שיש מסורות ודעות שונות מהן המצוות שנצטוונו במרה, מהו "החוק והמשפט" שהושמו שם. ובין מגוון הדעות שמהתלמוד ואילך, נראה שנשכחה שיטת ר' אלעזר המודעי והכל מתרכזים בוריאנטים על שיטת ר' יהושע. נראה עוד שיש לקשר דף זה על מצוות שנצטוו במרה עם הדף קיימו האבות את התורה ועם הדף מצוות טרום סיני. חוט משולש זה לא במהרה יינתק ובא ללמד על הערך הגדול של הנהגות נכונות וראויות כלשון רמב"ן, ושל "צדקות ומעשים טובים" כלשון שיר השירים רבה, "אגדות משובחות" כלשון המכילתא, שבהן נהגו האבות שנים רבות לפני מתן תורה וגם הבנים בעת שנעשו בני חורין ולקראת מעמד הר סיני.

מים אחרונים 2: נחזור למדרשי שמות רבה ומכילתא בהם פתחנו, על המשפטים המלווים את מתן תורה משני צדדיה: "התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: שם שם לו חוק ומשפט ודינים מאחריה, שנאמר: ואלה המשפטים". אך מה נעשה עם צמד הפסוקים הבא ערב מתן תורה, שמות יט ז-ח פרשת יתרו: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה': וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' " – אילו ציווים (נוספים) היו שם? על מה אמרו העם "כל אשר דיבר ה' נעשה"? אבן עזרא מציע: "תורה שבע"פ", רמב"ן שם מציע על עצם קבלת התורה, מפירוש רשב"ם שם משתמע שמדובר בציוויים על ההכנות וההגבלות למעמד הר סיני, אך ממכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות יט ט למדנו שמדובר בחזרה על מצוות שניתנו במרה: "כך אמר לו: מצות שנתתי לך במרה הריני חוזר ושונה אותן אני לך כאן". רגע לפני מתן תורה, חוזר משה, בציווי הקב"ה על המצוות שנצטוו במרה! ועל זה אמרו העם: "כל אשר דיבר ה' נעשה". כעת יש לחזור לכל השיטות שראינו לעיל ולכל ההצעות מה הן המצוות שנצטוו במרה: שבת, דינים, כיבוד אב ואם, הנהגות טובות, חכמת הצמחים, אגדות משובחות וכו', ולהעריך כל אחת מהן מדוע היה חשוב לחזור עליהן ממש לפני מעמד הר סיני. בפרט שבת וכיבוד אב ואם שחוזרות בעשרת הדברות, ודינים שזה עתה למדנו מיתרו את סדריהם. ורמב"ן שמפרש "הנהגות טובות" יאמר: היא היא דרך הארץ שקדמה לתורה.