פרשות השבוע

… שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו וכו': (שמות טו כה כו).¹

שמות רבה ל ג – הצד השני של פרשת משפטים

"ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט" (משלי ח כ) – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה! "בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר: "ואלה המשפטים".²

מסכת סנהדרין דף נו ע"ב – מצוות מרה ממשיכות את שבע מצוות בני נח

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין ושבת וכיבוד אב ואם.³ דינין – דכתיב: "שם שם לו חוק ומשפט". שבת וכיבוד אב ואם – דכתיב: "כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים ה יב, טז), ואמר רב יהודה: "כאשר צוך" – במרה.⁴

סנהדרין נו ע"ב – הדינים – מה התוספת על בני נח

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא נצרכה אלא לעדה ועדים והתראה … אמר רבא: לא נצרכה אלא לדיני קנסות … אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר.⁵

סדר עולם רבה פרק ה – השבת ניתנה במרה או במן

הוסיפו עליהן ישראל באותה שעה שבת ודינים וכיבוד אב ואם. ממרה נסעו לאילם … ומאילם נסעו לאלוש … ובו ביום כלתה, ולערב אכלו את השליו ולמשכים לקטו את המן, ובאלוש נתנה להם השבת, ושם עשו שבת ראשונה.⁶

שמות רבה א כח – השבת ניתנה במצרים

"וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.⁷

כבוד אב ואם

"כאשר צוך" – אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט". (רש"י דברים ה טו).⁸

מצוות כלליות כמו אלה שנהגו האבות – רמב"ן בעקבות רש"י

… ולשון רש"י שאמר פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החוקים ההם ולימד אותם: עתיד הקב"ה לצוות אתכם בכך, על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה. והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הניסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו אשר יצוה אותך בהם. (רמב"ן שמות טו כה).⁹

הנהגות טובות וסדרי חברה – שיטת רמב"ן

ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבוא במדבר הגדול והנורא … שם להם … מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת. כי המנהג יקרא "חוק" … ויקרא "משפט" בהיותו משוער כהוגן. וכן: "כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים" … ומשפטים, שיחיו בהם: לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר, שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו, וכענין שצוה בתורה (דברים כג י) "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע".(רמב"ן שם).¹⁰

קריאה בתורה

דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים". כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו. עמדו נביאי ם שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה! (בבא קמא פב ע"א).¹¹

מדרשים ואגדות

"והישר בעיניו תעשה – אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם" (מכילתא בשלח פרשה א).¹²

שבת שלום

מחלקי המים