מים ראשונים: בלוח השנה, חלה פרשת כי תבוא ערב ימים נוראים וחג הסוכות, אך הנושא שבחרנו בו מהפרשה, קשור, בסדר לוח השנה, יותר לפסח (הגדת ליל הסדר) ולחג השבועות (פרשת הביכורים). אך כך הוא סדרן של פרשיות התורה ואין פרשה יוצאת מידי תוכנה ומקומה. ואם יעלה מדברינו גם ניחוחו של ספר בראשית, מה טוב, שהרי במחזור קריאת התורה המעגלי, הוא הספר הבא אחרי ספר דברים.
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: (דברים כו ה).1
מסכת פסחים פרק י משנה ד – האם זו הגנות?
מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכו' ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.2
רש"י דברים פרק כו – לבן ועוד אחרים
ארמי אבד אבי – מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב.3 ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאילו עשה, שאומות העולם חושב להם הקב"ה מחשבה [רעה] כמעשה.4
וירד מצרימה – ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים.5
מדרש תנחומא פרשת עקב סימן ג – לבן אינו הראשון
ויעקב כמה נצטער, שנאמר: "רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל" (תהלים קכט א).6 עד שהיה במעי אמו בקש עשו להרגו, שנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה כב).7 וכשקבל הברכות: "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת־יַעֲקֹב עַל־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת־יַעֲקֹב אָחִי" (בראשית כז מא). ברח ללבן לחרן ונצטער בבנותיו של לבן, ואחרי כן בקש להרגו, שנאמר: "ארמי אובד אבי" (דברים כו ה).8
סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח – חידוש הגאונים?
צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקר את הכל, שנאמר: ארמי אבד אבי וירד מצרימה (דברים כו ה) – אנוס על פי הדבר.9
מדרש תנחומא פרשת ויצא יג – בלעם זה לבן
"עד הגל הזה" – זה שאומר הכתוב: "ותלחץ רגל בלעם אל הקיר" (במדבר כב) – הגל הוא הקיר. לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב, שנאמר: "אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה" – ובלעם זה לבן, שנאמר: "ארמי אובד אבי" (דברים כו), ועל שביקש לכלות ישראל נקרא ארמי, שנאמר: "ולכה זועמה ישראל". לכך נפרע הקיר ממנו לפי שהוא העד על השבועה, כדכתיב: "יד העדים תהיה בו בראשונה" (דברים יז).10
בראשית רבה ס יג פרשת חיי שרה – לבן מברך רבקה אחותו
"אחותנו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כד ס)11 – ר' ברכיה בשם ר' לוי: כתיב: "ברכת אובד עלי תבוא" (איוב כט יג). "ברכת אובד" – זה לבן הארמי, שנאמר: "ארמי אובד אבי" (דברים כו ה); "עלי תבוא" – זו רבקה: "אחותנו את היי לאלפי רבבה". ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב. אלופים מעשו: "אלוף תימן אלוף אוֹמָר וגו' " (בראשית לו טו); רבבה מיעקב שנאמר: "רבבה כצמח השדה נתתיך" (יחזקאל טז ז).12
ספרי דברים שא פרשת כי תבוא – ירד יעקב לארם על מנת לאבד?
"ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי", מלמד שלא ירד אבינו יעקב לארם אלא על מנת לאבד, ומעלה על לבן הארמי כאילו איבדו.13
תורה תמימה הערות דברים פרק כו הערה כז – אובדים בגלות
לא נתבאר הענין "שלא ירד אלא להיאבד", איך יתכן שירד לכתחילה להיאבד חס וחלילה? ונראה הכוונה עפ"י המבואר לפנינו בפרשת עקב, בפסוק: "ואבדתם מהרה", דהפועל אב"ד מורה לא רק על אבידה ממש, אך גם על טרדה וגלות ממקומו. וכמו: "ובאו האובדים בארץ אשור" (ישעיה כ"ז), וכן: "את האובדות אבקש ואת הנדחות אשיב" (יחזקאל ל"ד). וכן דרשו בתורת כהנים (ספרא) פרשת בחוקותי, בפסוק: "ואבדתם בגוים" – אלו עשרת השבטים שגלו ממקומם. אחרים אומרים אין אבדן אלא גולה.14
אבן עזרא דברים פרק כו – יעקב הוא הארמי האובד
והקרוב, שארמי הוא יעקב. כאילו אמר הכתוב: כאשר היה אבי בארם, היה אובד, והטעם – עני בלא ממון. וכן "תנו שכר לאובד" (משלי לא, ו). והעד: "ישתה וישכח רישו" (שם שם, ז). והנה הוא ארמי אובד היה אבי, והטעם, כי לא ירשתי הארץ מאבי, כי עני היה כאשר בא אל ארם. גם גר היה במצרים, והוא היה במתי מעט, ואחר כן שב לגוי גדול, ואתה ה' הוצאתנו מעבדות ותתן לנו ארץ טובה.15
רשב"ם דברים פרק כו פסוק ה – אברהם הוא הארמי האובד
ארמי אובד אבי – אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם.16 כדכתיב: "לך לך מארצך", וכדכתיב: "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי". לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה, כדכתיב: "תעיתי כשה אובד בקש עבדך", "צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום". כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי – כי לא על ידי עשתה זאת, כי אם בחסדך זכיתי בה. וכסדר הזה הוכיח יהושע לישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח [וגו'], עד שהבאתים משם ונתתי להם ארץ כנען.17
אברבנאל דברים פרק כו
ויש מי שפירש בפסוק "ארמי אובד אבי וירד מצרימה", שראה המגיד לבאר הסיבה שהביאתם למצרים, באומרו שמפי עליון לא יצא עליהם הרע ההוא, כי אם מעצמו. כמו שאמר משה רבינו ע"ה (פ' חקת) "וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה".18 ויהושע אמר (סימן כ"ד) ויעקב ובניו ירדו מצרימה.19 וידוע הוא שקנאת השבטים ביוסף ושנאתם היא היתה הסיבה והגלגול לרדתם למצרים. אבל הקנאה והשנאה ההיא, שהיו בהם מדות פחותות, לא נמשכו בהם מאבותיהם אברהם ושרה. כי הם היו בתכלית השלמות כמאמר הנביא (ישעיה נ"א): "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". אמנם נמשכו להם אותן המדות המגונות מטבע אמותם, שהיו שְׁאֵר בשר ללבן הארמי. כי הנה רבקה זקנתם נתיחסה לו, שנאמר: "אחות לבן הארמי" (פרשת תולדות). ויעקב אמר על עצמו: "כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא" (פרשת ויצא). וכל נשיו היו בנות לבן הארמי וילידות ביתו. לזה אמר המגיד כי ארמי אבי אמה גרם נזק ואבדון בבית אביה, בהתילד בבניו תכונות רעות בם עשו מה שעשו, אשר לסבתם ירדו מצרים. והנה אם כן הירידה שירדו שמה סִבֵּב רוע מזגם ותכונתם אשר ממנה נמשך מהרעות והעינוי וההשתעבדות מה שנמשך. ואמנם היציאה משם והגאולה מאותו גלות, הנה הוא יתברך עשאה ולא אחר. והוא גם כן נתן להם את הארץ ומזה יודע כי לה' מצוקי ארץ באמת. זהו דרך אחר בפירוש הפסוק הזה וכל דרך איש ישר בעיניו.20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: להרחבה בנושא של ארמי אובד אבי, וגלגולו בהגדה של פסח, בעיקר בהיבט של הגנות והשבח, ראו מאמרו של דוד הנשקה, מדרש ארמי אובד אבי, סידרא ד, אוניברסיטת בר אילן תשמ"ח. בינתיים, הורחבו דבריו בספרו מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ו. ראו בפרט סעיף ט שם.
מים אחרונים 2: נושא זה קשור קשר הדוק עם הנושא: האם נגזר על אבותינו לרדת למצרים, עליו הרחבנו בפרשת וארא. (ראו גם אל תירא מרדה מצרימה בפרשת ויגש). שני הנושאים קרובים מאד זה לזה, בפרט לשיטות האחרונות שארמי אובד אבי הוא יעקב או אפילו אברהם. דברי אברבנאל בהם חתמנו היא אמירה מאד ייחודית באשר לכל משמעות גלות מצרים וסיבותיה ומשמעותה לדורות.