פרשות השבוע

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (שמות לה ב).¹

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: (ויקרא טז לא).²

רש"י שמות לא טו – מנוחת מרגוע לצד איסור "כל מלאכה"

שבת שבתון – מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי.³

שבת שבתון – לכך כפלו הכתוב, לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש. וכן יום הכפורים שנאמר בו: "שבת שבתון הוא לכם" (ויקרא כג לב) – אסור בכל מלאכה. אבל יום טוב לא נאמר בו, כי אם: "ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון" (שם) – אסורים בכל מלאכת עבודה, ומותרים במלאכת אוכל נפש.⁴

אבן עזרא שמות טז כג – שבתון לכם, שבת לה'

וטעם שבתון שבת קודש. על דעת המפרשים כמו "אדמת עפר" (דניאל יב ב).⁵ והגאון אמר ששבתון פחות משבת.⁶ ואנחנו מצאנו שיאמר "שבת שבתון הוא לכם" (ויקרא טז לא).⁷ ולפי דעתי שפירוש שבתון שביתה לכם, כי שבת דבק עם השם, על כן יאמר בשבת שבת היא לד'.⁸ ובשנת השמיטה שבת בעבור שהיא דומה ליום השבת, כי היא שביעית. גם נקרא צום העשור כן בעבור היותו בחדש השביעי, והאות שתמצא על סוכות ויום תרועה כן בעבור החודש.⁹

אבן עזרא ויקרא פרק טז פסוק לא – שביתה לגוף ולנפש

שבת שבתון – יש אומרים שביתה לנפש ולגוף. ואחרים אמרו שהוא שביתת השביתה שאין למעלה ממנה. ושניהם שמות, פעם יבוא זה קודם זה, והם שוים, ואינו רחוק.¹⁰

רמב"ן שמות פרק לא – יסוד עולם

ואמר ביום השביעי שהוא שבת שבתון קדש לה' (פסוק טו), בעבור שהוא יסוד עולם … וזה טעם שבת וינפש, והיא נשמה יתירה הבאה מיסוד עולם "אשר בידו נפש כל חי" (איוב יב י).¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא מס' דשבתא פרשה א – השבת אינה מסורה לבית הדין

"וביום השביעי שבת שבתון קדש ליי' " (שמות לא טו) – למה נאמר?¹² לפי שהוא אומר: "אלה מועדי יי' אשר תקראו אותם מקראי קודש" (ויקרא כג ב),¹³ יכול כשם שקדושת מועדות מסורה לבית דין, כך תהא קדושת שבת מסורה לבית דין? תלמוד לומר: "וביום השביעי שבת קודש ליי' " – לשם שבת מסורה, ואינה מסורה לבית דין. וכן הוא אומר: "ושמרתם את השבת".¹⁴

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות לא טו – שבת היא לה' בכל מושבותיכם

"וביום השביעי שבת שבתון קדש לה' " (שמות לא טו) – למה נאמר? לפי שהוא אומר: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש" (ויקרא כג ב), יכול כשם שמועדות מסורין לבית דין, כך תהא שבת מסורה לבית דין? תלמוד לומר: "וביום השביעי שבת שבתון קודש לה' " – לָשֵׁם שבת מסורה, ואין שבת מסורה לבית דין. כך הוא אומר: "שבת הוא לה' בכל מושבותיכם" (ויקרא כג ג).¹⁵

מסכת ראש השנה פרק א משנה ט – מחללים את השבת לקידוש החודש

מי שראה את החודש¹⁶ ואינו יכול להלך, מוליכין אותו על החמור, אפילו במטה. ואם צודֶה להם, לוקחין בידם מקלות.¹⁷ ואם היתה דרך רחוקה, לוקחין בידם מזונות. שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש, שנאמר: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג ב).¹⁸

מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא מסכתא דשבתא פרשה א – קודש היא ומסורה לכם

כבר היה רבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא מהלכין בדרך, ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך אחריהם, ונשאלה שאלה זו בפניהם, מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת; … רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר: "ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם" (שמות לא יד) – לכם שבת מסורה, ואי אתם מסורין לשבת.¹⁹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור סב ע"ב – כל המועדים הם שבתון

"ששת ימים תעשה מלאכה". ומה ענין השבת אצל המועדות? ללמדך שכל המחלל את המועדות, כאילו מחלל השבת. "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש" – מהו שבת שבתון? ללמדך שכל המועדות נקראו שבתון: יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת". יום טוב של עצרת נקרא שבת, שנאמר: "עד ממחרת השבת השביעית" – זה יום טוב של עצרת שמתקדש מן הלילה ומחרתו יום חמשים. ראש השנה נקרא שבתון, שנאמר: "באחד לחדש יהיה לכם שבתון". יום הכיפורים: שבת שבתון. סוכות: "ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון". לכך נקראת השבת שבת שבתון ללמוד הימנו.²⁰

כל המועדים מהם נקראו שבת ומהם שבתון ומהם נקראו שבת שבתון. פירוש שבות, לפי שיש דברים שאינה מלאכה והזהירה תורה בהם משום שבות: "לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים".²¹ ואמירה לעובד כוכבים שבות היא ולא דחי שבת – זהו שבת שבתון. שהרי אמר הכתוב "כל מלאכה" לרבות אמירה לכנעני. שבת היא לה'. מכלל ששבת שבתון האמור למעלה לדרשה הוא בא. "בכל מושבותיכם" – אפילו בחוצה לארץ.²²

ספורנו בפרשתנו, שמות לא טו – להתפנות לגמרי מעסקי חיי עולם

שבת שבתון – הנה נאסר בה אפילו דבר שאינו מכלל המלאכות, כאומרו לעיל (כג יב) וביום השביעי תשבות. וזה כדי שיהיה קודש לה', שיהיה האדם בו פונה לגמרי מחיי שעה לעסוק בעסקי חיי עולם לכבוד קונו.²³

רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק כד – הבסיס בתורה לאיסור שבות

… והנה ידרשו "שבתון" לשבות בו לגמרי אפילו מדברים שאינן מאבות מלאכות ותולדותיהן. אבל לא נתברר לי זה, שאם תאמר שהוא אסמכתא מה טעם שיאמרו בלשון הזה? כי "שבות" בלשונם נאמר לעולם על של דבריהם, והאיך יתכן לומר דברים שהן אסורין משום שבות של דבריהם מנין שיהו אסורין מן הכתוב? … ²⁴

ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום. ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו ביום טוב ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשולחנים על שולחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה, שבכל זה אין בהם משום מלאכה.²⁵ לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים