פרשות השבוע

מים ראשונים: זכינו כבר לדון ארבע פעמים בעשרת הדברות בכללותם, בדברינו עשרת הדברות חמש כנגד חמש, עשרת הדברות בסידור וכן למה לא התחילה התורה בעשרת הדברות. ראה גם דברינו עשרת הדברות בפרשת קדושים. כמו כן זכינו כבר לדון באופן פרטני בדיבר הראשון פתח באנכי, בדיבר השלישי לא תשא, בדיבר השישי לא תרצח, בדיבר השמיני לא תגנוב ובדיבר העשירי לא תחמוד. והפעם נדרוש בדיבר השני לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ובעזרת הנותן ליעף כוח והחונן לאדם דעת, נזכה להשלים את עשרת הדברות כולם אחד לאחד.¹

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָי: (שמות כ ב-ג).²

לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל וְכָל־תְּמוּנָה … לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא וכו'.  (שמות כ ד-ו).³

וּבְכֹל אֲשֶׁר־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל־פִּיךָ: (שמות כג יג).⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא – י' הדברות פיסקא קמייתא – עונש לצד פיתוי

כתיב: "פִּתִּיתַנִי ה' וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל" (ירמיה כ ז), אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, פיתיתני עד שנתתה לי את התורה ונתתה על צוארי עול מצות ונענשתי בהם. אילו לא קבלתי את התורה הייתי כאחת האומות – לא שכר ולא עונש. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, שדילתני בסיני ואמרת לי: "אנכי ה' אלהיך", והייתי סבורה שהוא רפה; חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל – "כי אנכי ה' אלוהיך אל קנא" (שמות כ ה). שדילתני בסיני ואמרת לי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", והייתי סבורה שהוא רפה; חזקתני ותוכל – "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב יט).⁵

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ב – בחטא העגל

באותה שעה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור על משה והיו אומרים: ריבונו של עולם, "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי … ה' אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ" (תהלים ח ה-י).⁶ היו מרננים אחריו של משה והיו אומרים: מה טיבו של ילוד אשה שעלה למרום? שנאמר: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח יט).⁷ נטלן וירד והיה שמח שמחה גדולה. כיון שראה אותו סרחון שסרחו במעשה העגל, אמר: היאך אני נותן להם את הלוחות? מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים, שכן כתוב בהן: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (שמות כ ג)?⁸ חזר לאחוריו. וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו. הוא אחז בראש הלוחות והן אחזו בראש הלוחות. חזק כוחו של משה מכולן, שנאמר: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד יב). נסתכל בהן וראה שפרח כתב מעליהן, אמר: היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות שאין בהן ממש? אלא אאחוז ואשברם, שנאמר: "ואתפוש בשני הלחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם" (דברים ט יז).⁹

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ה – בתוך שמע ישראל

מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום?¹⁰ רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן: "אנכי ה' אלהיך" – "שמע ישראל ה' אלהינו". "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – "ה' אחד". "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" – "ואהבת את ה' אלהיך" וכו'.¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ו – קבלת המצוות והגזירות

"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", למה נאמר? לפי שנאמר: "אנכי ה' אלהיך".¹² משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו: גזור עליהם גזרות. אמר להם: לאו, כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזרות. שאם מלכותי לא יקבלו, גזרותי לא יקבלו. כך אמר המקום לישראל: אנכי ה' אלהיך – לא יהיה לך אלהים אחרים. אמר להם: אני הוא, שקבלתם מלכותי עליכם במצרים. אמרו לו, כן. וכשם שקבלתם מלכותי עליכם, קבלו גזרותי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".¹³

ספרא בהר פרשה ה סימן ד – לכבודה של ארץ ישראל

"לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (ויקרא כה לח), מיכן אמרו: כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים, וכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודת אלילים. וכן בדוד הוא אומר: "כִּי־גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמואל א כו יט) – וכי עלתָ על דעתינו שדוד המלך עובד עבודת אלילים? אלא שהיה דורש ואומר: כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו מלכות שמים, וכל היוצא חוצה לארץ כאילו עובד עבודת אלילים.¹⁴

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ו – מגוון פירושים ל"אלהים אחרים"¹⁵

לא יהיה לך אלהים אחרים – אלהים אחרים, וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר: "ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה" (ישעיה לז יט), ומה תלמוד לומר "אלהים אחרים"? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות. – דבר אחר: אלהים אחרים, שהם מאחרין את הטובה מלבוא לעולם. – דבר אחר: אלהים אחרים, שהם עושין את עובדיהם אחרים. – דבר אחר: אלהים אחרים, שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר: "אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו" (ישעיה מו ז).¹⁶

רבי יוסי אומר: "אלהים אחרים" למה נאמר?¹⁷ שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר: אילו נקראו בשמו, כבר היה בהם צורך!¹⁸ והרי נקראו בשמו ואין בהם צורך.¹⁹ ואימתי נקראו בשמו? בימי אנוש בן שת, שנאמר: "אז הוחל לקרוא בשם ה' " (בראשית ד כו). באותה שעה עלה אוקיאנוס והציף שלישו של עולם. אמר להם המקום: אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם עצמכם בשמי, אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי בשמי, שנאמר: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" (עמוס ה ח).²⁰

רבי אליעזר אומר: אלהים אחרים – שהם מחדשים להם אלוהות בכל יום. הא כיצד? היה לו של זהב ונצרך לו, עשאו של כסף. היה לו של כסף ונצרך לו, עשאו של נחושת …²¹ – רבי יצחק אומר: אלו נפרט להם כל שם עבודה זרה, לא היה מספיק להם כל העורות שבעולם.²² – רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בוא וראה, לשון שתפסה תורה לָמוֹלֶך – כל שתמליכנו עליך, אפילו קיסם אחד או חרס.²³ – רבי אומר: אלהים אחרים, שהם אחרונים למי שהוא אחרון במעשים. ומי הוא אחרון שבמעשים? מי שקורא אותם אלוהות.²⁴

מסכת סנהדרין דף נו עמוד ב – הציווי כבר כלול בשבע מצוות בני נח

מנהני מילי?²⁵ – אמר רבי יוחנן: דאמר קרא: "ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל" (בראשית ב טז). – ויצו – אלו הדינין … ה' – זו ברכת השם … אלהים – זו עבודה זרה, וכן הוא אומר: "לא יהיה לך אלהים אחרים". על האדם – זו שפיכות דמים … לאמר – זו גילוי עריות וכו'.²⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור לא – "אלהים אחרים" ינזפו במי שעבד להם

"בך ה' חסיתי אל אבושה". זהו שאמר הכתוב: "יבושו כל עובדי פסל" (תהלים צז ז). אמר ר' יודן בשם ר' נחמן: עתיד הקב"ה ליתן ממש מעט בעבודה זרה, והיא באה ומשתחווה להקב"ה, שנאמר: "והשתחוו לו כל אלהים" (תהלים צז), ואחר כך היא בושה לעובדיה. אמר ר' פנחס: עתיד הקב"ה לעשות פתחון פה לעבודה זרה, להיות מדברת בפני עובדיה, ואומרת להם: אוי לכם שהנחתם לחי העולמים, שהוא קונה שמים וארץ, והשתחויתם למי שנאמר עליו: "פה להם ולא ידברו" (תהלים קטו ה). אמר ר' יוחנן: כשנגלה הקב"ה בסיני, נתן כח בעבודה זרה והשתחווה לו.²⁷ אמר רב תחליפא: והכתוב מסייע לו לר' יוחנן, שנאמר: "והשתחוו לו כל אלהים" (תהלים צז ז), ישתחוו אין כתיב כאן, אלא" "והשתחוו", שכבר השתחוו לו.²⁸

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק א הלכה ב – עבד נרצע  משתעבד לאלהים אחרים

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו? אמר להן: אוזן ששמעה מהר סיני: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" [שמות כ ב] ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם, אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כי לי בני ישראל עבדים" [ויקרא כה נה] – והלך זה וקנה אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן ותירצע, לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים