פרשות השבוע

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: … וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: (שמות כא ב-ו).¹

כִּי־יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ: … וְכִי־תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן־לוֹ: … וְהָיָה כִּי־יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת־בֵּיתֶךָ כִּי־טוֹב לוֹ עִמָּךְ: וְלָקַחְתָּ אֶת־הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה־כֵּן: (דברים טו יב-טז).²

וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל־אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: (ויקרא כה לט-מב).³

 

מדרש אגדה (בובר) שמות כא ב פרשת משפטים – פתח בעבד עברי

"כי תקנה עבד עברי". פתח במשפט עבד עברי, לפי שהיו עבדים במצרים, ופדאם הקב"ה ונתן להם חירות. לפיכך ציוה לישראל בראשונה שלא לשעבד באחיו בפרך ולא לשעבדו לדורות, כי אם עד השנה השביעית, שנאמר: "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה מב), לפיכך פתח במשפט עבד עברי.⁴

שמות רבה ל ה פרשת משפטים – כמה משובחת פרשה זו  

בוא וראה כמה משובחת פרשה זו! כמה פרשיות של שבח יש בה, וכמה אזהרות הזהיר הקב"ה לישראל בפרשה זו: "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד", "כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" …. – ומה ענין אלו לאלו? אמר להם הקב"ה לישראל: אני קניתי אתכם במצרים בעשר מכות שהראיתי, שנאמר: "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד" (תהלים קלט). כשם שאתם מצווים לא תעבוד באחיך יותר משש שנים, שלא בראתי את העולם אלא לשישה ימים. לפיכך נתתי לך שש שנים, שתהא רשאי לעבוד בעבד עברי.⁵

אבן עזרא שמות פרק כא (ב) – אין דבר קשה מעבדות

"כי תקנה". אומר לך כלל לפני שאחל לפרש: כי כל משפט או מצוה כל אחד עומד בפני עצמו. ואם יכולנו למצוא טעם למה דבק זה המשפט אל זה, או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו. ואם לא יכולנו, נחשוב כי החסרון בא מחוסר דעתינו. ואין לאדם בעולם יותר קשה עליו מהיותו ברשות אדם כמוהו, על כן החל משפט העבד.⁶

כלי יקר שמות פרק כא (ב) – אזכור מכירת יוסף

"כי תקנה עבד עברי". טעם להתחלת כל הדינין בשילוח העבד חופשי לשש, לפי שהדברות מתחילין "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", אמר כאן: כשם שהיית עבד וחופשה ניתן לך כי פדיתיך מבית עבדים, כך תקרא דרור וחופשי לעבדך הנמכר לך בגניבתו. כי גם אתם נמכרתם בגניבת יוסף שמכרוהו השבטים ונתגלגל הדבר שירדו על ידו למצרים לבית עבדים. ואף על פי כן, יצאתם לחופשי כן גם אתם לרבות עבדכם תשלחו חופשי.⁷

בכור שור בראשית פרק מד פסוק י – מדין אומות העולם ליוסף ולדין התורה

"כדבריכם כן הוא" – שאמרתם: "נהיה לאדוני לעבדים" כן הוא: "הוא" מיעוט הוא, לבד בנימין יהיה עבד, ואתם תהיו נקיים: ואעשה עמכם לפנים משורת הדין. שמעתי מפי הח"ר קרשב"א:⁸ "גם עתה כדבריכם כן הוא": כלומר: אם כן הדין כמו שאתם אומרים, איני רוצה להחמיר עליכם כל כך, אלא: אשר ימצא אתו יהיה לי עבד: לבעל הגניבה, כמו שאמר למעלה: "לקחת אותנו לעבדים". אבל כשנתנה תורה נתחדש הדין שישלם כפל אם יוכל לשלם, אבל: "אם אין לו ונמכר בגניבתו" לעבד. ואתם תהיו נקיים: כי שמא לא פשעתם אתם בדבר, ומספק לא תהיו עבדים.⁹

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות כא ב – עבד ישראלי

ואחר שמצאנו במשנה תורה: "כי ימכר לך אחיך העברי" (דברים טו, יב), ידענו כי גם זה שהוא עבד עברי כמוהו .. ואף על פי שהאמת הוא מה שהעתיקו חכמים שזה העבד הוא ישראלי, אזכיר דברי המכחישים. יש אומרים שעברי – מבני עבר, וטעם אברם העברי (בראשית יד יג) … וכל מי שהוא מבני אברהם יקרא עברי. א"כ הישמעאלים והעמונים והמואבים והאדומים עברים הם. … והנה לא תמצא בכל המקרא מלת עברי כי אם על בני יעקב … וזה פירוש לאכל את העברים לחם (בראשית מג, לב). וטעם מארץ העברים (שם מ טו), מהארץ שידורו שם העברים … על כן אמר משה: אלהי העברים נקרא עלינו (שמות ה, ג). והטעם אלהי אברהם יצחק ויעקב. או טעמו: אלהי אלה העברים שהם ברשותך, והוא הנכון.¹⁰

רשב"ם שמות כא ו – מהו "עד עולם"

"ועבדו לעולם"¹¹ – לפי הפשט, כל ימי חייו, כמו שנאמר בשמואל: "וישב שם עד עולם" (שמואל א א כב).¹²

אבן עזרא שמות כא ו – עולם מתחדש

"ועבדו לעולם" – לזמנו של יובל, שאין זמן מועדי ישראל ארוך ממנו. ויציאת חירות, כאילו עולם מתחדש. או יהיה פירושו שישוב לזמנו הראשון שיהיה חפשי.¹³

רש"י שמות פרק כא פסוק ו – מה שמעה האוזן על הר סיני¹⁴

ומה ראה אוזן לירצע מכל שאר אברים שבגוף? אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוזן זאת ששמעה על הר סיני: "לא תגנוב", והלך וגנב, תירצע.¹⁵ ואם מוכר עצמו,¹⁶ אוזן ששמעה על הר סיני: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה), והלך וקנה אדון לעצמו, תירצע.¹⁷ ר' שמעון בר רבי היה דורש מקרא זה כמין חומר:¹⁸ מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה נה) – ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע בפניהם.¹⁹

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק א הלכה ב – הרציעה סותרת את הדיבר השני

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו? אמר להן: אוזן ששמעה מהר סיני: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" [שמות כ ב] ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם! אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כי לי בני ישראל עבדים" [ויקרא כה נה] – והלך זה וקנה אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן ותירצע, לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו.²⁰

פסיקתא רבתי פיסקא כא י' הדברות פ' קמייתא – הרציעה סותרת את הדיבר הראשון

"אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" … שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי ומה ראה העבד לירצע באזנו מכל איבריו? אמר להם: אוזן ששמעה על הר סיני: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" וקיבלה עליה עול מלכות בשר ודם, אוזן ששמעה לפני הר סיני "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" והלך זה וקנה אדון אחר, לפיכך תבוא האוזן ותירצע שלא שמרה מה ששמעה. לשעבר היו ישראל עבדים לעבדים, מכאן ואילך הם עבדיו של הקב"ה: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם" (ויקרא כה נה).²¹

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות כא ה – תנאים שמעקרים את הרציעה למעשה

ומעתיקי התורה אמרו, כי לא ירצע עבד עברי אם יחסר אחד מהתנאים, כמו אהבת אדוניו וביתו ואשתו ובניו ויהי טוב לו עמו (דברים טו, טז). וכן דבר סורר ומורה (שם כא, יח – כא), ודברם נכון.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1 עם סגירת הגיליון: ראו בגמרא בבא קמא (כח ע"א, לב ע"ב) על אדון שמסרהב (מפציר) בעבדו שיצא לחרות והזיק אותו (ראו שם הדוגמא של שוליה של נפח) שהוא פטור מנזיקין ואפילו מחובת גלות אם הומת העבד בשוגג. לא בדיני נזיקין וגלות אנו עוסקים, אלא במצב מעניין שהאדון מפציר בעבדו שישתחרר והלה מסרב. נראה בפשטות שדין זה מובא לבית הדין ("והגישו אדוניו אל האלוהים") והם צריכים להכריע. האם אפשר לכפות על האדון את דין הרציעה ולהמשיך להעסיק את העבד גם אם אינו רוצה בו? מלשון הרמב"ם בהלכות עבדים ג ו נראה שכן. נראה שזו זכות של העבד (ומה נעשה עם עבד שגונב מבית אדוניו?) ובכל מקרה הוא יוצא לחירות בעל כורחו ביובל.

מים אחרונים 2 סיכום: נראה שהאוזן של ימינו שומעת יותר מהאוזן עליה מדברים המדרשים. זו האחרונה, היינו של העבד שבוחר להירצע, נתבעה לשמוע את פסוקי המקרא ולצאת לחופשי. זו שלנו שומעת גם את כל המדרשים והפרשנים שהבאנו (ורבים שלא הספקנו להביא) המוסיפים נופך ורוח לפסוקי המקרא: הן את המדרשים שהבאנו בחלק הראשון של הדף, על מהות דין עבד ולמה הוא נזכר ראשון בפרשה; והן את המדרשים בחלק השני על מה ששמעה, או צריכה הייתה לשמוע ולזכור מבסיני – האוזן שבאה להירצע. ובין השיטין, שומעת האוזן שלנו גם את כוונת התורה האמתית בדין עבד עברי, בפרט דין הרציעה, נושא שמעסיק אנשים בני זמננו וכנראה העסיק גם דורות קודמים. את מה שהרמב"ם מכנה "כוונה ראשונה" ו"כוונה שניה" במצוות רבות. ראו דבריו במורה נבוכים חלק שלישי פרק לב (מובא בדברינו על דברי עולה וזבח בפרשת צו). ראו גם לשון המכילתא: "התורה קראתו עבד בעל כרחה". האוזן שלנו שומעת את הקריאה הבסיסית: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" – ולא עבדים לעבדים, ככוונה הראשונה והבסיסית של התורה. הדברים וודאי נכונים למוכר עצמו ואולי גם למי שגנב ואין לו ממה להשיב – שתפקידנו למצוא לו תיקון אחר, טוב יותר. ראו בהערה 20 לעיל על דין הרציעה שהוא בפני בית דין ועל ההצעה שחובת בית הדין היא לא רק לנסות לשכנע את העבד שהוא עושה שגיאה קשה, שהוא כמו מי שהולך ועובד אלהים אחרים, אלא אולי גם לסייע לעבד להתחיל חיים חדשים. לתת לו מענק כספי, קורת גג, הכשרה מקצועית וכו' שהרי אין לך מצוות צדקה גדולה מזו.