מועדי ישראל

עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים: (תהלים סח יט).¹

מסכת שבת פח ע"ב – משה מתעמת עם המלאכים וזוכה בתורה

ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?² "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" (תהלים ח ה), "ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים" (שם ב)!³

אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה! – אמר לפניו: ריבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. – אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה, שנאמר: "מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו ט).⁴ ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו: ריבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה – "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".⁵ אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה – "לא יהיה לך אלהים אחרים", בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה – "זכור את יום השבת לקדשו", כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות?⁶ שוב מה כתיב בה – לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה – כבד את אביך ואת אמך, אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה: לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם?⁷ מיד הודו לו לקב"ה, שנאמר: "ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ" ואילו "תנה הודך על השמים" – לא כתיב.⁸ מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר, שנאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. אף מלאך המוות מסר לו דבר, שנאמר: "ויתן את הקטורת ויכפר על העם" ואומר: "ויעמד בין המתים ובין החיים". אי לאו דאמר ליה – מי הוה ידע?⁹

ואמר רבי יהושע בן לוי:¹⁰ בשעה שירד משה מלפני הקב"ה, בא שטן ואמר לפניו: ריבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: "אלהים הבין דרכה". הלך אצל ים ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום, אמר לו: אין בי … חזר ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? אמר לו הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה?¹¹ – אמר לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? – אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תקרא על שמך, שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' ".¹²

תנחומא (בובר) פרשת האזינו סימן ג – מה כבר יש בידי?

אמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום עמדו המלאכים להורגו. אמר להם: בשביל שני דברים שיש בידי שניתנו לי מן השמים, אתם מבקשים להרגני?¹³ הניחוהו. משל למה הדבר דומה? לסוחר גדול המהלך במקום הסכנה. תפשוהו ליסטין, ביקשו להורגו. אמר להם: בשביל חמישה מנים שיש בידי, אתם הורגים אותי? ולא היו יודעים שיש בידו אבנים טובות ומרגליות שאין להם דמים. אמרו זה לזה: מה בצע בהריגתו? אין בידו כלום! הניחוהו. כיון שנכנס למדינה, התחיל למכור אבנים טובות ומרגליות. אמרו לו: אתמול כשתפשנו אותך, אמרת אין עמי אלא חמישה מנה, ועכשיו אתה מוציא אבנים טובות ומרגליות?! אמר להם: כשאמרתי לכם, במקום הסכנה הייתי עומד. אף כך משה רבינו אמר למלאכים: שני דברים בידי, מתנה גדולה היתה בידו, שנאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" (תהלים סח יט), לכך אמר דוד: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהלים קיט עב). ואומר: "הנחמדים מזהב ומפז רב" (תהלים יט יא). ואומר: "אמרות ה' אמרות טהורות" (שם יב ז). אמרו ישראל למשה רבינו: אשריך שלקחת מתנות. אמר להם: אילולי שאמרתי למלאכי השרת שהן שני דברים, הייתי נשרף מאישם, והתורה הזאת הצילתני מידם.¹⁴

שמות רבה כח א פרשת יתרו – משביה למתנה, ובזכות מי?

"ומשה עלה אל האלהים". זהו שכתוב: "עלית למרום שבית שבי", מהו "עלית"? נתעלית, נתגששת עם המלאכים של מעלה.¹⁵ דבר אחר: עלית למרום – שלא שלטה בריה מלמעלן כשם ששלט משה.¹⁶ אמר ר' ברכיה: הלוחות היו ארכן שישה טפחים, כביכול היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד.¹⁷

דבר אחר: "עלית למרום שבית שבי" – בנוהג שבעולם הנכנס למדינה נוטל דבר שאין עין בני המדינה עליו, ומשה עלה למרום ונטל את התורה שהיו הכל נושאין עיניהם עליה, הוי: "עלית למרום שבית שבי". יכול מפני ששבה אותה נטלה חינם? תלמוד לומר: "לקחת מתנות באדם" – בלקיחה נתנה לו. יכול יהא חייב ליתן לו דמים? תלמוד לומר: "מתנות" – במתנה נתנה לו.¹⁸ באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה. עשה הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם. אמר להם הקב"ה: אי אתם מתביישים הימנו?! לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! אמר הקב"ה למשה: לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם, שנאמר: "לקחת מתנות באדם". ואין "אדם" האמור כאן אלא אברהם, שנאמר: "האדם הגדול בענקים" (יהושע יד טו). הוי: "ומשה עלה אל האלהים".¹⁹

שמות רבה ל ה פרשת משפטים – נהגו כבוד בשבויה ששביתם  

בוא וראה כמה משובחת פרשה זו! כמה פרשיות של שבח יש בה, וכמה אזהרות הזהיר הקב"ה לישראל בפרשה זו: "כי תקנה עבד עברי שם שנים יעבוד", "כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים"," ומכה אביו ואמו" – ומה עניין אלו לאלו? אמר להם הקב"ה לישראל: אני קניתי אתכם במצרים בעשר מכות שהראיתי, שנאמר: "כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי … אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד" (תהלים קלט יג-יד). כשם שאתם מצווים לא תעבוד באחיך יותר משש שנים, שלא בראתי את העולם אלא לשישה ימים, לפיכך נתתי לך שש שנים, שתהא רשאי לעבוד בעבד עברי. "כי ימכור איש את בתו לאמה" – בת אחת הייתה לי ומכרתיה לכם לאמה, שאין אתם מוציאים אותה אלא חבושה בארון; "לא תצא כצאת העבדים" – נהגו בה כבוד, ששביתם אותה מאצלי, שנאמר: "עלית למרום שבית שבי" (תהלים סח יט). וכן דוד משבח: "הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים" (תהלים קמז א).²⁰

שמות רבה לג ב פרשת תרומה – אף הסוררים בכלל

"ויקחו לי תרומה … ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". זהו שכתוב: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכון יה אלהים" (תהלים סח יט). "עלית למרום" – כל עִלּוּיֵךְ לא היה אלא מן המרום; "עלית למרום" – "ומשה עלה אל האלהים" (שמות יט ג), "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים" (שם כ כא). "שבית שבי" – מלך בשר ודם, בשעה שחיילותיו נשבים הוא מיצר. תאמר: אף כאן כך! תלמוד לומר: "לקחת". ובשעה שאדם מוכר הוא מיצר, תלמוד לומר: "מתנות באדם" – אמר להם: כך אני מעלה עליכם, כאילו מתנה נתתיה לכם. "ואף סוררים" – אמר הקב"ה למשה: מה אומות העולם אומרים? שאיני חוזר עליהם על שעשו עבודה זרה, שנאמר: "סרו מהר מן הדרך אשר ציויתם עשו להם מסכה" (דברים ט יב), אפילו סוררים הם, איני מניח אותם ועמהם אני דר, שנאמר: "ואף סוררים לשכון יה אלהים".²¹

ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה –

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורוחבן שלשה. והיה משה תפוש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע. כיון שעשו ישראל אותו מעשה, ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו. הוא שהכתוב משבחו בסוף ואומר: ולכל היד החזקה – ייא שלמא על ידא דגברת עליה מינא (יהא שלום על היד שגברה ממני).²²

שמות רבה לג א – המשכן לבת המלך

יש לך מִקָּח שמי שמכרו נמכר עמו? אמר להם הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנאמר: "ויקחו לי תרומה". משל למלך שהיה לו בת יחידה. בא אחד מן המלכים ונטָלָהּ. ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו. אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא. לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך: אל תִּטְּלָהּ, איני יכול, לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי, שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול. אלא, בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: "ועשו לי מקדש".²³

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מט – כל אדם יכול לשבות כמשה

"ולדבקה בו", וכי היאך איפשר לו לאדם לעלות למרום ולדבק באש? והלא כבר נאמר: "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" (דברים ד כד),  ואומר: "כרסיה שביבין דינור" (דניאל ז ט)!  אלא, הידבק בחכמים ובתלמידיהם ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה. ולא [רק] שעלית ונטלת בשלום, אלא כאילו עשיתה מלחמה ונטלתה. וכן הוא אומר: "עלית למרום שבית שבי". דורשי הגדות אומרים: רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם? למוֹד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו.²⁴

חג שמח ולימוד מחכים ומהנה

מחלקי המים

מים אחרונים: מארק שאגאל צייר את המוטיב של מסירת הלוחות למשה פעמיים. התמונה האחת, מתאימה למדרש שמות רבה יתרו הנ"ל: "היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד". שים לב לגוונים הבהירים והנעימים, לאור ברקע, לשמים הנקיים, למנורה בצד ימין ולעם שעומד בצד בציפייה. בתמונה זו אין פנים למוסר הלוחות. במעמד זה קיבל משה את זיו הפנים (עפ"י דברים רבה ג יב, מובא בדברינו כי קרן עור פני משה).

התמונה השנייה, בגוונים כהים וקשים יותר, מתאימה למדרש בירושלמי תענית ד ה שמתאר את המאבק בין הקב"ה למשה לאחר שנודע חטא העגל, ושהסתיים ב"ידו החזקה" של משה שחטף את הלוחות מידי הקב"ה: "הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה והיה משה תפיש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע. כיון שעשו ישראל אותו מעשה, ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו". בתמונה זו מופיע בברור העגל בצד שמאל של התמונה ורעש בפמליה של מעלה. למוסר הלוחות יש דמות אדם. למשה יש עדיין את זיו הפנים, אך אלה יוסרו ממנו בעוד רגע בעת שירד מההר ויראה את מחולות העגל וישבור את הלוחות.