מועדי ישראל

שמואל ב פרק א פסוקים יז-כז

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת־הַקִּינָה הַזֹּאת עַל־שָׁאוּל וְעַל־יְהוֹנָתָן בְּנוֹ:

וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי־יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר:

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:

אַל־תַּגִּידוּ בְגַת אַל־תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:

מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם:

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם־עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:

אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:

צַר־לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים:

אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

 

פירוש אלשיך על הפסוק – קינה על שאול כאדם

"ויקונן דוד". לבל יראה חלילה שהיה שמח לאידם על דבר המלוכה ועל היותו נרדף ממנו כל הימים, על כן נשא קינה לעיני כל ישראל, ולבל יאמר איש כי עיקר הקינה היתה על יהונתן אהובו … על שאול, שהוא העיקר ואחריו ועל יהונתן בנו. עוד כיוון שלא על בחינת מלך הספידו … כי הלא מאסו ה' ממלוך על ישראל, ואיך יקונן על אובדן מלכותו? על כן אמר "על שאול", כלומר על בחינת היותו שאול, בלי תואר מלך, ועל כן לא אמר "על המלך שאול".¹

פירוש רלב"ג  על הפסוק – נפל שר וגדול בישראל

להודיע שאין ראוי לאדם שישמח בנפול אויביו, אבל ראוי שיהיה חרד בנפילת שר וגדול ויזכרו כי כבר יתכן שיקרה לו כך. ולזה תמצא שקרע דוד את בגדיו ויספוד ויבכה וצם עד הערב. על שאול תחילה להיותו היותר נכבד, ואחר זה על יהונתן, ואחר עם ה' שהם בית ישראל: ויקונן על שאול ועל יהונתן קינה נפלאה.²

מסכת עבודה זרה כה ע"א – ללמד בני יהודה קשת … על ספר הישר

מאי "ספר הישר"?³ א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים … והיכא רמיזא? "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך" (בראשית מט ח) – איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? הוי אומר: זו קשת. ר' אליעזר אומר: זה ספר משנה תורה … והיכא רמיזא? "ידיו רב לו" (דברים לג ז) – איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים? הוי אומר: זו קשת. ר' שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים … והיכא רמיזא? "רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר־לְפָנִים לֹא יְדָעוּם" (שופטים ג ב) – ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד? הוי אומר: זו קשת.⁴

פירוש רלב"ג ללמד בני יהודה קשת – לבנות צבא משוכלל

… להודיע שראוי לאדם שילמד דעת ממה שיכשיל זולתו.⁵ ולזה תמצא כי מפני שראה דוד שנפלו שאול ובניו על יד המורים,⁶ אמר ללמד את בני יהודה קשת כי הוא כלי נפלא מאד בענין המלחמה.⁷

הצבי ישראל על במותיך חלל – פירוש צרור המור בראשית פרשת ויחי

ואמר "הצבי", לפי שהיה שאול תפארת לישראל, כאומרו: משכמו ומעלה גבוה על כל העם. ולכן אמר: הראיתם אשר בחר בו ה'. וכן אמר הצבי ישראל לפי שהיה קל ברגליו כאחד הצבאים, כאומרו למטה: "מנשרים קלו מאריות גברו". וכנגד מאריות גברו אמר: איך נפלו גיבורים. ואמר: על במותיך חלל, כלומר, בעודך בתוקפך נהרגת. או על במותיך חלל דרך קינה. על גבהותך שגבהת מכל העם נפלת חלל.⁸

הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם – גמרא תענית דף ג עמוד א

תנא: בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר – מזכיר.⁹ מאי טעמא? – אמר רבי חנינא: לפי שאין נעצרין. וטל מנלן דלא מיעצר? דכתיב: "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי". וכתיב: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה". ואילו טל לא קאמר ליה, מאי טעמא – משום דלא מיעצר.¹⁰

מגן גיבורים – מגן שאול, בלי משיח בשמן – פירוש רלב"ג

כי שם נגעל מגן גבורים – רוצה לומר: נמאס והושלך כאילו לא היה בו פרי להיות מגן. והנה אמר זה כי שאול לא המתין ביאת אנשי המלחמה עליו לראותם אם מגנו יגן עליו מהמורים. אבל חשב עצמו כאילו אין לו מגן עם היותו גיבור מאד. ויהונתן לא הועיל לו מגינו שלא יפול ביד פלשתים.¹¹

קשת יהונתן וחרב שאול – פירוש מלבי"ם

מצייר שיהונתן היה רובה קשת, כמו שאומר: "עד חרבו עד קשתו" (שמואל א יח, ד),¹² ושם (כ, כ): "וַאֲנִי שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה לְשַׁלַּח־לִי לְמַטָּרָה".¹³ ושאול לא היה לו קשת רק לָחָם בחרב וחנית. … "קשת יהונתן לא נסוג אחור … וחרב שאול לא תשוב ריקם" … רוצה לומר שלפעמים יפלו גיבורים מצד חסרון הלימוד והאומנות של המלחמה. וזה לא היה פה, שהיו מלומדי מלחמה זה בקשתו וזה בחרבו. עוד יאמר שלפעמים יכשלו הגבורים בשאין אהבה ביניהם ואינן עוזרים זה לזה, שיאמר לאחיו חזק. אבל פה לא כן היה, כי: "שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים".¹⁴

הנאהבים והנעימים – צרור המור בראשית פרשת ויחי

ועכשיו בא לתארה בתואר אחר, שהיו נעימים ואהובים וקלים כנשרים כמו שהיו גיבורים. וזהו שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. אף על פי שהיה ראוי שיפרדו כמאמרם ז"ל: אדם שהולך לסעודה אינו מוליך כל בניו עמו. ושאול הוליכם עמו אף על פי שידע משמואל "ומחר אתה ובניך עמי". וזהו שבח גדול לשאול וליהונתן.¹⁵

הנאהבים והנעימים – פירוש רבי בחיי בן אשר בראשית פרק נ פסוק י בהספד יעקב¹⁶

וענין ההספד הוא להזכיר חסדי המת וטובותיו ופעולותיו ומדותיו וטובות שהתעסק בהם בחיייו ויחוסו, כגון: "שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו" (שמואל ב א כג). ולפי כאב ההספד, שנאמר: "צר לי עליך אחי יהונתן" (שם, כו), ולפי המאורע שאירע לו, שנאמר: "ויקונן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר" (ששם ג לג). וכן צריך אדם לסדר הטובה שהיתה לו ונסתלקה ממנו.¹⁷

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם־עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:¹⁸

אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:

צַר־לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.¹⁹

איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה – רלב"ג שמואל ב פרק א

 

איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה – רוצה לומר, שבאבדן שאול ויהונתן כאילו אבדו כלי מלחמה כי הם היו כלי מלחמת ישראל על שונאיהם. או רצה בזה איך נפלו גבורים ותקיפים. כשאול ויהונתן ואיך אבדו כלי המלחמה אשר בידם שלא השתמשו בהם להשחית בשונאיהם ולא להגן על עצמם.²⁰

שו"ת בעלי התוספות סימן פז – הנאהבים והנעימים

הנאהבים והנעימים אלופים ומיודעים הרשומים, שאו משאות ולי שלומים, בנפש הרשות לאהבתכם תמים, קנוי קניין עולם באפס דמים.²¹

 

שנזכה לנחמה

מחלקי המים הדומעים

מים אחרונים: בשל מיעוט מדרשים על קינת דוד, התמקדנו הפעם בפרשני המקרא. חסר זה בולט בהשוואה, למשל, עם שירת דוד בשמואל ב פרק כב, (הפטרה שקוראים פעמיים בשנה), עליה מצויים מדרשים רבים. אפשר שהיו גם מדרשים על קינת דוד שאבדו, כפי שאירע למדרשים רבים שהראשונים מזכירים ואינם בידינו. גם אבדנם של אלה הוא בבחינת "ויאבדו כלי מלחמה".