וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד: וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמואל א כב יח-יט).¹

ויקרא רבה כו ז, פרשת אמור

"ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני" (ויקרא כ כז).² ר' יהושע דסכנין אמר בשם ר' לוי: ואיש – זה שאול, ואשה – זו אשת בעלת אוב. ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא: מה כתוב? "והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים כח יג) – מוטב היה לו לשאול באורים ותומים של מַעְלָן ולא באוב וידעוני של מַטָּן …³

"ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וא-להים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות" – אמר ר' יצחק ברבי חייא: "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד י), למה לא אמר לו "גם באורים גם בתומים"? שאילו אמר לו "באורים ותומים", היה לו לומר: אתה הוא שגרמת על עצמך. לא אתה הוא שהכית נוב עיר הכהנים?⁴

….

ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי: מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור וחכמיו, דור דור ונבוניו, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ושופטיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ונביאיו, דור דור ומלכיו.⁵ וכיון שהראהו לשאול מלך ישראל ובניו נופלים בחרב, אמר לפניו: ריבונו של עולם, כך הוא כבודם של בניך? מלך ראשון שיעמוד על בניך נופל בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר? "אמור אל הכהנים בני אהרון" שהרג, שהם מקטרגים אותו, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן".⁶

ויקרא רבה לא ד, פרשת אמור

רב נחמן אמר: מלך זה משה, דכתיב: "ויהי בישורון מלך". אמר הקב"ה למשה: אני מניתיך מלך על ישראל. דרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימים, כך תהא גוזר וישראל מקיימים. זהו שכתוב: "צו את בני ישראל".⁷

ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כב  ו

"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כא ה) – וכי הוא הרגן או דִּמָּה להן?⁸ אלא על ידי שהחריב נוב עיר הכהנים שהיתה מספקת להם מזונות, מעלה עליו הכתוב כאילו הרגם.⁹

מסכת יומא דף כב עמוד ב

אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה; שאול באחת – ועלתה לו, דוד בשתים – ולא עלתה לו.¹⁰ שאול באחת מאי היא – מעשה דאגג, והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים! – אמעשה דאגג כתיב: "נחמתי כי המלכתי את שאול למלך" (שמואל א טו יא).¹¹

בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול: "לך והכית את עמלק … והמתה מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק וכו' " (שמואל א טו ג), אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא – בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו – קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה" (קהלת ז טז). ובשעה שאמר לו שאול לדואג: "סוב אתה ופגע בכהנים" (שמואל א כבי ח), יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תרשע הרבה" (קהלת ז יז).¹²

דברים רבה ה י, פרשת שופטים

א"ר שמואל בר נחמן: למה נקרא שמו של לשון הרע לשון שלישי? שהוא הורג שלושה: האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו. מנין? דואג – שאמרו, ושאול – שקיבלו, ונוב עיר הכהנים – שנאמר עליהם.¹³

סנהדרין צה ע"א

מאי "עוד היום בנוב לעמוד" (ישעיהו י לב)? – אמר רב הונא: אותו היום נשתייר מעונה של נוב.¹⁴ …

"וישבי בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד" (שמואל ב כא ). מאי וישבי בנוב? אמר רב יהודה אמר רב: איש שבא על עסקי נוב. אמר ליה הקב"ה לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו.¹⁵

ויקרא רבה כו ז, פרשת אמור

על חמש חטאות נהרג אותו צדיק, שנאמר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ: וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" (דברי הימים א י יג-יד). "וימת שאול במעלו אשר מעל בה' " – על שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחמל על אגג מלך עמלק. "ועל דבר ה' אשר לא שמר" – שלא שמע לשמואל שאמר לו: "שבעת הימים תוחל עד בואי אליך" (שמואל א י ח), ולא עשה כך. "וגם לשאול באוב לדרוש" –  ששאל באוב. "ולא דרש בה' " – "ויאמר שאול אל הכהן אסוף ידך" (שמואל א יד יט).¹⁶

שבת שלום

מחלקי המים