וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד: וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמואל א כב יח-יט).1
ויקרא רבה כו ז, פרשת אמור
"ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני" (ויקרא כ כז).2 ר' יהושע דסכנין אמר בשם ר' לוי: ואיש – זה שאול, ואשה – זו אשת בעלת אוב. ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא: מה כתוב? "והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים כח יג) – מוטב היה לו לשאול באורים ותומים של מַעְלָן ולא באוב וידעוני של מַטָּן …3
"ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וא-להים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות" – אמר ר' יצחק ברבי חייא: "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד י), למה לא אמר לו "גם באורים גם בתומים"? שאילו אמר לו "באורים ותומים", היה לו לומר: אתה הוא שגרמת על עצמך. לא אתה הוא שהכית נוב עיר הכהנים?4
….
ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי: מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור וחכמיו, דור דור ונבוניו, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ושופטיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ונביאיו, דור דור ומלכיו.5 וכיון שהראהו לשאול מלך ישראל ובניו נופלים בחרב, אמר לפניו: ריבונו של עולם, כך הוא כבודם של בניך? מלך ראשון שיעמוד על בניך נופל בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר? "אמור אל הכהנים בני אהרון" שהרג, שהם מקטרגים אותו, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן".6
ויקרא רבה לא ד, פרשת אמור
רב נחמן אמר: מלך זה משה, דכתיב: "ויהי בישורון מלך". אמר הקב"ה למשה: אני מניתיך מלך על ישראל. דרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימים, כך תהא גוזר וישראל מקיימים. זהו שכתוב: "צו את בני ישראל".7
ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כב ו
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כא ה) – וכי הוא הרגן או דִּמָּה להן?8 אלא על ידי שהחריב נוב עיר הכהנים שהיתה מספקת להם מזונות, מעלה עליו הכתוב כאילו הרגם.9
מסכת יומא דף כב עמוד ב
אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה; שאול באחת – ועלתה לו, דוד בשתים – ולא עלתה לו.10 שאול באחת מאי היא – מעשה דאגג, והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים! – אמעשה דאגג כתיב: "נחמתי כי המלכתי את שאול למלך" (שמואל א טו יא).11
בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול: "לך והכית את עמלק … והמתה מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק וכו' " (שמואל א טו ג), אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא – בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו – קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה" (קהלת ז טז). ובשעה שאמר לו שאול לדואג: "סוב אתה ופגע בכהנים" (שמואל א כבי ח), יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תרשע הרבה" (קהלת ז יז).12
דברים רבה ה י, פרשת שופטים
א"ר שמואל בר נחמן: למה נקרא שמו של לשון הרע לשון שלישי? שהוא הורג שלושה: האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו. מנין? דואג – שאמרו, ושאול – שקיבלו, ונוב עיר הכהנים – שנאמר עליהם.13
סנהדרין צה ע"א
מאי "עוד היום בנוב לעמוד" (ישעיהו י לב)? – אמר רב הונא: אותו היום נשתייר מעונה של נוב.14 …
"וישבי בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד" (שמואל ב כא ). מאי וישבי בנוב? אמר רב יהודה אמר רב: איש שבא על עסקי נוב. אמר ליה הקב"ה לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו.15
ויקרא רבה כו ז, פרשת אמור
על חמש חטאות נהרג אותו צדיק, שנאמר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ: וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" (דברי הימים א י יג-יד). "וימת שאול במעלו אשר מעל בה' " – על שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחמל על אגג מלך עמלק. "ועל דבר ה' אשר לא שמר" – שלא שמע לשמואל שאמר לו: "שבעת הימים תוחל עד בואי אליך" (שמואל א י ח), ולא עשה כך. "וגם לשאול באוב לדרוש" – ששאל באוב. "ולא דרש בה' " – "ויאמר שאול אל הכהן אסוף ידך" (שמואל א יד יט).16
שבת שלום
מחלקי המים
עדכון אחרון: 29/01/2017