פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
כי תשא
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

ספר הישר

פרשת ויחי תשס"ו

עדכון אחרון: 01/01/2021

מים ראשונים: שוב זכינו לסיים את הקריאה בספר בראשית המכונה גם ספר הישר ומכאן כותרת הדף. חזק חזק ונתחזק. במהלך דברינו נראה שיש טוענים נוספים לכתר זה – "ספר הישר".

מסכת עבודה זרה דף כה עמוד א – ספרם של ישרים

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (יהושע י יג)1 – מאי ספר הישר? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג י).2 והיכא רמיזא? "וזרעו יהיה מלא הגוים" (בראשית מח יט), אימתי יהיה מלוא הגוים? בשעה שעמדה לו חמה ליהושע.3

……

כתיב: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (שמואל ב א יח) – מאי ספר הישר? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.4 דכתיב בהו: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג י).5 והיכא רמיזא? "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך" (בראשית מט ח). איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? הוי אומר: זו קשת.6

רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' " (דברים ו יח).7 והיכא רמיזא? "ידיו רב לו" (דברים לג ז) – איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידיים? הוי אומר: זו קשת.8

ר' שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים יז ו). והיכא רמיזא? "למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה" (שופטים ג ב) – איזו היא מלחמה שצריכה לימוד? הוי אומר: זו קשת.9

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה דף יח עמוד ב – ספר שופטים

ואמר "איש כל הישר בעיניו", כלומר: לא תהיו איש כל הישר בעיניו יעשה בעת שתבואו בארץ, אלא עשו התורה והמצות. כי לא יכשר לאמר לאותו הדור שהיו עומדים לפני משה רבינו כי אתם עושים הישר בעיניכם, כי הוא היה מנהיג להם בתורה ובמצות. אלא הוא זמן השופטים שנאמר (שופטים כא) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה.10

תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק א הלכה י – אולי גם ספר במדבר

"הלא היא כתובה על ספר הישר". תרין אמורין, חד אמר: זה ספר בראשית וחרנה (אחר) אמר: זה חומש הפיקודים. מאן דאמר זה ספר בראשית, ניחא.11 ומאן דאמר זה חומש פיקודים, מה מלחמה היתה שם? "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן" (דברים י ו) – וכי במוסירות מת אהרן? והלא בהר ההר מת! … אלא כיון שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וביקשו הכנענים להתגרות בישראל. הדא היא דכתיב: "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים" (במדבר כא א) … שמע שמת אהרן התייר הגדול שלהן שהיה תר להן את הדרך: בואו ונתגרה בהן.12

רד"ק שמואל ב פרק א פסוק יח – ספר התורה כולו ואולי גם ספר שמות

"ויאמר ללמד בני יהודה קשת". קודם שהחל לקונן עליהם אמר (דוד) לאנשיו: אל תתייאשו מן הטובה ואל ירך לבבכם במות שאול ויהונתן. כי קשת המלחמה ביד בני יהודה ולהם היא הגבורה והנה היא כתובה בספר הישר והוא ספר התורה. וכן תרגום יונתן: "על ספרא דאוריתא" … ורבותינו ז"ל פירשו: ידך בעורף אויביך – אי זהו יד שהוא כנגד העורף? הוי אומר זה הקשת. וזהו שאמר: בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר – בספר בראשית שהוא ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.13

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 367 – מגילת הספר הישר של משה

יצתה בת קול ואמרה: משה, למה תצער עצמך? אין לך חיים אלא חצי שעה. כיון שראה מדת העולם (הרחמים) ותשועות גדולות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות לישראל, אמר להם: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' ", ועמד וברכם בשלום. ונתן קולו ובכה ואמר לישראל: בשלום אראה אתכם לתחיית המתים. ויצא מלפניהם בבכייה גדולה, וגם ישראל בכו וזעקו זעקה גדולה ומרה. ועמד משה וקרע את חלוקו ונטל מעילו וכסה את ראשו כאבל, ונכנס לתוך אוהלו והיה בוכה ואומר: אוי לרגלי שלא דרכו בארץ ישראל, אוי לידי שלא קטפו מזמרותיה, אוי לגרוני שלא אוכל מפירות ארץ זבת חלב ודבש.14 יצתה בת קול ואמרה למשה: אין לך חיים אלא רגע אחד ומחצה. מה עשה משה? נטל את המגילה בידו וכתב עליה שם המפורש וספר הישר, והלך משה לאוהלו של יהושע למסור לו המגילה.15

מדרש זוטא שיר השירים (בובר) פרשה ה "אני ישנה ולבי ער" – ספר מיסטי

ומה אליהו עושה? כל המדבר שהוא הולך מירושלים למדין שכולו טרשים וחיה רעה, עושה לו המקום נסים והוא בא ועומד לפני המשיח במדין והמשיח נפטר משם ואליהו עומד. באותה שעה הוא מוציא את ספר הישר. שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו.16

קהלת רבה פרשה יב סימן י – ספר יושר דברי אמת, ספרות החכמה?

בסוף קהלת כתיב: "בקש קהלת למצוא דברי חפץ" (קהלת יב י) – בקש קהלת לעמוד על מתן שכרן של מצות… אמר לו הקב"ה: שלמה, "וכתוב יושר דברי אמת"17 – הכתבתיהו על ספר הישר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (תהלים לא כ) … ועוד בקש לעמוד על שכרה של תורה … אמר לו הקב"ה: שלמה, "וכתוב יושר דברי אמת", כבר הכתבתיהו על ספר הישר: "עין לא ראתה אלהים זולתך" (ישעיה סד ג). בקש קהלת לעמוד על הקץ מתי … אמר לו הקב"ה: כבר הכתבתיהו על ספר הישר: "כי יום נקם בלבי" (ישעיה סג ד).18

אבן עזרא שמות פרק יז פסוק יד – הספר האבוד

"כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" – בפתחות הבי"ת הנודע והוא ספר התורה,19 או ספר אחר היה להם ויקרא ספר מלחמות ה', ואיננו אתנו כאשר אין לנו ספר הישר, ומדרש עדו, ודברי הימים למלכי ישראל, וספרי שלמה.20

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק21

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראה פתיחת הנצי"ב, בפירושו העמק דבר, לספר בראשית, אשר הולך בעקבות הגמרא במסכת עבודה זרה בה פתחנו שספר הישר הוא ספר בראשית ע"ש האבות שנקראו ישרים: "שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים, היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם, באשר היא קיום הבריאה". ראה דבריו הנפלאים שם! וראה עוד ספרו של אלן דרשוביץ, צדק מבראשית.

מים אחרונים 2: לימים קם אחד מגדולי ההלכה והפסיקה בישראל, רבינו תם (ר' יעקב ב"ר מאיר תם, נכדו של רש"י, צפון צרפת, המאה ה- 12) ומכתיר את ספר ההלכה המרכזי שלו בשם: ספר הישר, בשל הדגש על דיוק הנוסח (של התלמוד): "ספר הישר קראתי בשם את הספר, יען כל פקודי כל יִשַׁרְתִי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם, כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי בספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו". נקווה שלא השקינו בדף זה מים הרעים, רק טובים וזכים כגשמי ברכה להם אנו מתפללים בתקופה זו של השנה.

הערות שוליים

  1. זה האזכור הראשון של הביטוי "ספר הישר" במקרא, במלחמת יהושע עם חמשת מלכי האמורי ורדיפתו אותם במורד בית חורון.
  2. ספר בראשית נקרא ספר הישר בגלל האישים שבו, האבות, שהיו בראש ובראשונה אנשים ישרים. לא מושלמים, לא קדושים שאינם טועים, אבל ישרים: "לא כיסה עליהם הכתוב". ראה דברינו נטלתי ספר בראשית וקראתי בו בפרשת וישב. ומי הוא שמכנה את האבות ישרים? בלעם בפתח דבריו, בנאום ברכתו הראשון: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ". ומי אמר שבלעם מתכוון שם לאבות? רש"י שם שמפרש שהכוונה לבני ישראל שבלעם עומד ורואה לנגד עיניו. אבל איפה כאן האבות? נראה שיש כאן "מדרש על מדרש". ראה במדבר רבה כ יט: "כי מראש צורים - אלו אבות; ומגבעות - אלו אמהות". מדרש בנוי על מדרש.
  3. זה שספר הישר הוא ספר בראשית כבר הסברנו. נותר לנו להסביר את הפסוק ביהושע: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר". איפה נרמז בספר הישר - הוא ספר בראשית - עניין זה שהשמש והירח יעמדו דום לפני יהושע? התשובה: בברכת יעקב בפרשתנו לאפרים (בעת ששיכל את ידיו), שמזרעו בא יהושע: "וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם". ראה פירוש רש"י על הפסוק: "כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון". ויש עוד תשובה שנותן מדרש בראשית רבה בסוף פרשה ו אשר מקשר את כל העניין לבריאת העולם: "ולמשול ביום ובלילה וגו', א"ר אילפא: אם לענין המאורות, הלוא כבר נאמר: את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה! ומה תלמוד לומר: ולמשול ביום ובלילה? אלא אלו הצדיקים, שהן שולטין במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה. זהו שכתוב (יהושע י) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר. מאי ספר הישר? ספר אברהם יצחק ויעקב". כך או כך, בדרך זו או אחרת, מטרת המדרש היא ליצור קשר ישיר בין יהושע לאבות האומה ולספר בראשית דווקא. כבר אמרו חכמים שספר יהושע הוא המשך של חמישה חומשי תורה, כמאמר גמרא נדרים כב ע"ב: "אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא". אבל כאן, של ספר בראשית והאבות דווקא. כיבוש הארץ ע"י יהושע הוא השלמת ההבטחה לאבות וקשור גם לבריאת העולם עפ"י רש"י הראשון על התורה. בכך ממלא ספר בראשית את ייעודו והבטחתו והופך ע"י יהושע לספר הישר.
  4. אנחנו חוזרים על אותה דרשה שספר בראשית הוא ספר הישר, אלא שהפעם הפסוק הנדרש הוא מפרק א בשמואל ב, קינת דוד על שאול ויונתן: "וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים". זה האזכור השני והאחרון במקרא של הביטוי "ספר הישר". אין עוד אזכורים של הביטוי במקרא. כל השאר הם דרשות חז"ל.
  5. על הקשר לנבואת בלעם, ראה הערה 2 לעיל.
  6. ואיפה בספר הישר – הוא ספר בראשית – מלמדים לאחוז בקשת? התשובה: שוב מפרשתנו, אלא שהפעם מברכת יעקב ליהודה: "ידך בעורף אויביך". היד בעורף איננה תפיסת העורף מאחור, אלא תנועת המושך בקשת אל מאחורי העורף (וכן הוא בהטלת הכידון, שהוא הסמל אצל יהושע, ככתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר" (יהושע ח יח). ויש לנו עוד קשת בספר בראשית, בפרשת נח. ראה פירוש רמב"ן דברים לג ז, בברכת יהודה ידיו רב לו: "והוא סוד הכתוב שאמר (ש"ב א יח) ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר, כי הוא הקשת הנראה בענן שנאמר בה (בראשית ט יז) זאת אות הברית". ראה גם דברי רמב"ן בראשית ט יב, פרשת נח, על הקשת בענן שמופנית כלפי מעלה ולא כלפי מטה שלא ייראה חו"ח כאילו מן השמים נלחמים בבני האדם. ראה דברינו קשת בענן בפרשת נח.
  7. גם ספר דברים נקרא ספר הישר, שכן כתוב בו: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' ". שני הספרים החובקים את מתן תורה ומעמד הר סיני, בראשית מזה ודברים מזה – נקראים ספר הישר. ממי נלמד לעשות הישר והטוב כולל "שגיאות מי יבין"? מחד גיסא, מספר בראשית שכולו מעשה אבות סימן לבנים, ומאידך גיסא, מספר דברים, משנה תורה, המדגיש את עשיית הטוב והישר אחרי (ולפני) כל המצוות המשפטים והחוקים. ראה פירוש רמב"ן למצוות שנצטוו במרה, שמות טו כה.
  8. אנחנו דורשים את "ספר הישר" כספרם של ישרים, ספר המורה עשיית הטוב והישר, מות ישרים וכו', אבל איננו יכולים להימלט מכך ששני האזכורים של "ספר הישר" בתנ"ך, יהושע ושמואל, הם בהקשר של מלחמה. ואנו עדיין בפסוק משמואל, דברי דוד: "ללמד בני יהודה קשת". אם ספר הישר הוא ספר דברים, משנה תורה, איפה מוזכרת בו תורת הלחימה ועוד בקשת? התשובה: ברכת משה ליהודה: "יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה". איזה כלי מלחמה צריכים שתי ידיים להפעילו? הוי אומר זו הקשת. ואצל יהושע שוב הוא הכידון שבו יד אחת מופנית לאחור והשנייה מושטת קדימה לשם איזון. האם מושפע כאן הדרשן מדמויות שראה בתרבות יון ורומא?
  9. דרשה זו של ר' שמואל בן נחמן, אומרת חקרני ודרשני. קשה לשער שרק החיבור הלשוני "ספר הישר" – "איש הישר בעיניו יעשה" עמד לנגד עיניו כשהוא דורש שספר הישר זה ספר שופטים (ולא בראשית ולא דברים). פעמיים כתוב בספר שופטים "איש הישר בעיניו יעשה". פעם בפרק יז במעשה פסל מיכה ופעם בסוף מעשה פילגש בגבעה שהוא גם הפסוק החותם את ספר שופטים כולו. ספר שופטים הוא "קו פרשת המים" של התנ"ך. חמישה חומשי תורה וספר יהושע - מזה. ספר שופטים והמשך נביאים וכתובים שעיקרם מוסר לעם ישראל – מזה. ראה שוב מסכת נדרים כב ע"ב: "אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל". תקופת השופטים היא תקופה של נסיגה וירידה גדולה, אבל גם של התחלה חדשה. ראה דברינו ויהי בימי שפוט השופטים במגילת רות: "אוי לדור ששפטו את שופטיהם ואוי לדור ששופטיו צריכין להישפט". דווקא בתקופה כזו צריך ללמוד לאחוז במלחמה ולהוסיף ספרים. ספרא וסייפא. בספר שופטים יש מנהיגים שקמים ומוליכים את העם ומלמדים אותם להילחם: "למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה" (שופטים ג ב). אך גם מנהיגים שמוסיפים ספרים מעבר לשישה ספרי היסוד שבתנאים אוטופיים ניתן היה להסתפק בהם: "שמואל כתב ספרו ושופטים ורות" (בבא בתרא יד ע"ב).
  10. מדרש זה הוא על הפסוק בפרשת ראה (שבספר משנה תורה שהוא ספר הישר עפ"י רבי אלעזר הדרשן הקודם): "לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו". לא ייתכן, אומר המדרש, שהכוונת הפסוק על תקופת משה והדור שלפניו שוודאי לא היו עושים כל הישר בעיניהם תת הנהגתו של משה. משה צופה אל ספר שופטים – לא לספר יהושע. השופטים מזכירים את האבות. בספר שופטים יש משהו טרומי, כמו ספר בראשית. ספר בראשית מוביל למתן תורה (לארבעה החומשים האחרים), ומגילת רות, אחותו של ספר שופטים, מובילה למלכות דוד. נראה שיש משהו מקשר במשולש בראשית-דברים-שופטים שעליו מצביעים שלוש הדעות מהו ספר הישר שמביאה הגמרא בעבודה זרה. וכל אחד יבאר מגוון דעות אלה (ודעות נוספות שעוד לפנינו) כפי הישר והטוב בעיניו.
  11. מי שאומר שספר בראשית הוא ספר הישר, ניחא, פשוט ונוח. אך כפי שראינו לעיל (הערה 2) הקישור של "ספר הישר" לספר בראשית, איננו כל כך פשוט וקצת מפותל. נראה שהרעיון הבסיסי שהאבות נקראים ישרים, הוא שפשוט ונוח, הוא ה"ניחא", ולא הקישור והפלפול דרך מבוכי הפסוקים.
  12. אם חשבנו שספר בראשית ודברים הם שתי האפשרויות היחידות (מתוך חמישה חומשי תורה) להיקרא ספר הישר, הנה בא ירושלמי זה ומוסיף לנו את חומש הפקודים, הוא ספר במדבר בו התפקדו בני ישראל פעמיים, בתחילתו ובסופו. מה ההוכחה כאן? הרי בשום מקום לא מוזכר בספר במדבר (כמו גם לא בספר בראשית ולא בספר דברים) המילים "ספר הישר"! בהכרח אנו חוזרים שוב לפסוק ביהושע עליו נסמכה גם הדרשה הראשונה בבבלי עבודה זרה: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר", ומנסים לחבר את מלחמת יהושע בעמק אילון עם חמשת מלכי האמורי (ביניהם מלך ירושלים!), עם מלחמה שמוזכרת בספר במדבר. היא מלחמת ישראל בכנעני, בפרשת חוקת (פרק כא), שחז"ל מקשרים עם מות אהרון (בפרק לג). ובאמת, אם ספר הישר הוא ספר העוסק במלחמות, כפי שראינו בכל המדרשים עד כאן, מלחמה זו בכנעני (בעמלקי) על סף הכניסה לארץ ישראל מתקשרת למלחמות יהושע יותר מכל אירוע אחר. ראה פירוש רמב"ן, במדבר פרק כא פסוק א, שאכן קושר את המלחמה הזו עם יהושע. ואגב אורחא, גם ספר בראשית יצא נשכר שהרי גם שם יש את מלחמת אברהם עם ארבעת מלכי הצפון ו"שחרור ירושלים" הראשון. ראה בראשית פרק יד. בכל דרך שלא נעמיד, "ספר ישר" קשור דווקא למלחמות. ראה גם רמב"ן בראשית לד יג (פרשת דינה) שמזכיר את ספר "מלחמות בני יעקב" ומישהו ציין שם בסוגריים: (הוא ספר הישר).
  13. ובפירושו על הפסוק ביהושע י יב אומר רד"ק: "והתפלל עליו שיעמוד הירח להאיר להם עד שתכלה נקמתם באויביהם וכן היה כמו שאמר וירח עמד עד יקום גוי אויביו וזאת הפליאה כתובה על ספר הישר והוא ספר תורת משה והוא מה שאמר הקב"ה יתברך נגד כל עמך אעשה נפלאות וגו' ". רד"ק (ר' דוד קמחי, מחכמי פרובנס, מאה 12) מזכיר את שיטת חז"ל שספר הישר הוא ספר בראשית, אבל בעקבות תרגום יונתן על הפסוק בשמואל: "ספרא דאורייתא", הוא מציע את הפירוש שספר הישר הוא כל ספר התורה, חמישה חומשי תורה -  "ספר תורת משה" (אבל לא מציע את הרעיון שמשה נקרא ישר. תואר זה, בעקבות חז"ל, נשאר שמור לאבות האומה: אברהם יצחק ויעקב). אגב, שים לב שהוא עצמו מביא את הפסוק: "נגד כל עמך אעשה נפלאות" מספר שמות, שם יש את המלחמה הראשונה שעורך יהושע! הנה, יש לנו כבר ארבעה חומשים לחוד: בראשית, שמות, במדבר, דברים וספר התורה בכללותו שמתחרים על התואר הספר הישר.
  14. משמו של חסיד גור שסיפר שפעם אחת התארח יהודי עשיר מחו"ל בחצר הרבי, ובסעודה כיבד אותו האדמו"ר: "יאכל ויתכבד מר מפירות ארץ ישראל". ענה אותו גביר שביקש גם לדרוש בשבחי ארץ ישראל: "פירותיה של ארץ ישראל יצא שמם וטעמם בכל העולם ואפשר לקנותם בכל מקום". ענה לו הרבי: המדרש אומר שמשה הצטער על שלא זכה לאכול מפירות ארץ ישראל. אז למה לא שלחו שליחים, כמו המרגלים, שיביאו לו ויאכל מפירות הארץ? אלא שאינו דומה האוכל מפירות הארץ בארץ ויכול לברך "על הארץ ועל פירותיה". ולזה השתוקק משה. ואנו נוסיף על דבריו, שמשה גם אומר: "אוי לידי שלא קטפו מזמרותיה", היינו גם עבודת האדמה בארץ ישראל. ראה דברינו ואספת דגנך בפרשת עקב ודברי החתם סופר שם.
  15. מדרש זה שייך לקבוצת המדרשים המתארים באופן ציורי ומרגש את פטירתו של משה (ראה דברינו על פטירת משה בפרשת וזאת הברכה). אך לענייננו, נראה שמדרש זה מסייע לשיטת רד"ק שספר הישר הוא התורה כולה. משה לא שומע לאזהרת בת הקול הראשונה שזמנו הולך ואוזל "ומבזבז" את הזמן היקר שנותר לו, עלי אדמות, להיפרד מצאן מרעיתו ובהבעת צער על שלא זכה להיכנס לארץ ישראל. כאשר בת הקול קוראת לו שנית ומתריעה בפניו שנותרה לו עוד דקה ומחצה, הוא ממהר לתת ליהושע את המגילה – עותק ספר התורה "האישי" שלו – וכותב על צידה החיצוני את השם המפורש ואת שם הספר: ספר הישר. (ראה המדרשים על ספר התורה שהיה מונח בחיקו של יהושע, כגון בראשית רבה ו ט, הוא יהושע שנאמר לו: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"). כך נראה לנו להבין מדרש ציורי זה, אך ייתכן שיש גם דרכים אחרות והמאיר עינינו יבורך.
  16. מדרש זה על הפסוק: "אני ישנה ולבי ער" בשיר השירים, מתאר את הקורות בימות המשיח: מלחמת גוג ומגוג, בוא אליהו, שיעבוד מלכויות ועוד. ראה שם. מה שחשוב לענייננו הוא שעפ"י מדרש זה, כל התורה שבידינו אינה אלא "שירה אחת" מתוך ספר הישר שהוא משהו הרבה יותר רחב ומקיף. נראה שמדרש זה שייך לקבוצה של מדרשים מאוחרים המתארים את ספר הישר כספר פלאי-מיסטי סביב התורה שבכתב או סביב התורה שבע"פ. ראה פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן דף ז עמוד ב: "ואל יתמה אדם על ההיכלות דר' ישמעאל ועל דברי ר' עקיבא אשר דיברו בספר הישר במעשה מרכבה" וכן תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קטו אשר מדבר על ספר חרבא דמשה בהקשר עם ספר הישר. ואין אנו בקיאים בכיוון זה של ספר הישר.
  17. החצי השני של הפסוק. ראה הפסוק השלם בקהלת יב י: "בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת". המדרש חוצה את הפסוק לשניים, החצי ראשון הוא שאלה או משאלה והשני תשובה. זאת בניגוד גמור לפשט לפיו נקרא הפסוק ברצף וענין אחד.
  18. אנחנו בכתובים, ספר קהלת. שלמה המלך מבקש לעמוד על "סתרי תורה": טעמי המצוות, שכרן, וקץ הימים. הקב"ה מפנה אותו לספר הישר שבו יש תשובה לשאלותיו (תשובה שאין תשובה). מהו ספר הישר שאליו נשלח שלמה? לא ספר התורה, לא בראשית ולא דברים. אלא ספר ישעיהו (נביאים ראשונים) ומה שמפתיע עוד יותר, ספר תהלים שגם הוא מהכתובים. ראה מקבילה במדרש תהלים (בובר) מזמור ט שם ההפניה היא לספר יהושע, אך לא ברור לאן בדיוק. וזה לשון המדרש: "בקש קהלת למצא דברי חפץ - בקש שלמה לעמוד על עסקי פרה אדומה ... אמר לו הקב"ה: וכתוב יושר דברי אמת - כבר כתבתי לך על ספרי יושר, שנאמר הלא היא כתובה על ספר הישר (יהושע י יג) - עשה בישרות, עשה בתמימות, עשה באמונה, גזירה גזרתי, חוקה חקקתי, ואין להרהר אחריה, שנאמר זאת חקת התורה (במדבר יט ב)". ראה דברינו חוקה חקקתי גזירה גזרתי בפרשת חוקת.
  19. בספר המסוים, בבי"ת עם פת"ח בדומה לה"א הידיעה (כמו: "בהספר"), היינו ספר ידוע ומפורסם.
  20. וכן כתב אבן עזרא בפירושו למגילת אסתר, פרק ט פסוק לב, שגם שם כתוב "בַּסֵּפֶר - בפתחות הבי"ת הוא הידוע בימיהם. ואבד הספר כאשר לא מצאנו מדרש עדו וספרי שלמה וספרי דברי הימים למלכי ישראל וספר מלחמות ה' וספר הישר". ורלב"ג בפירושו ליהושע פרק י פסוק יג, מצטרף גם הוא לדעה שאין אנו יודעים מהו ספר הישר שאבד במרוצת השנים: "והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל". ועם זאת, לא נמנע אבן עזרא מלרמוז לדעת חז"ל שספר בראשית, או התורה כולה, הוא ספר הישר, או שמא זה פירושו הוא לתורה, כאשר בהקדמתו המחורזת לפירושו לתורה ולספר בראשית הוא משחק עם השם אברהם שהוא שמו ושם אברהם אבינו: "זה ספר הישר לאברהם השר, ובעבותות הדקדוק נקשר, ובעיני הדעת יכשר, וכל תומכו מאושר". ראה הקדמה מחורזת זו בשלמותה, שם.
  21. ראה ערוך השולחן אורח חיים קלט טו: " ... ודע דבקרא לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כתיב חזק ואמץ, ומזה נהגו לומר למסיים ספר חזק חזק ונתחזק". ביטוי זה גם מצוי בסיומות רבים של דפוסי המדרשים, שהם, כך נראה, מעשה ידי המעתיקים והמלבה"דים. ראה למשל סוף מדרש ספרי דברים: "סליק ספרי חזק ונתחזק". וכן בסיום פסיקתא דרב כהנא: "חסלת פסקתא דרב כהנא ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה חזק ונתחזק אני יהוצדק בר' אלחנן כ' ח' י' שלמתי וסימתי כל הספר מרב כהנא בששי בשבת בתשעה ועשרים יום לירח אדר שנת חמשים ואחת לפרט לאלף ששי". היא שנת 1291 למניין הכללי. והמאיר עוד עינינו בתולדות מנהג זה, יבורך בכל מילי דמיטב.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה