פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: (שמות כ יט).¹

מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: (דברים ד לו).²

בראשית רבה פרשה ע סימן ט – האבן נגללה ושבה למקומה

ר' יוחנן פתר לה בסיני: "וירא והנה באר בשדה" – זה סיני, "והנה שם שלשה עדרי צאן" – כוהנים לוויים וישראלים, "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שמשם שמעו עשרת הדיברות, "והאבן גדולה על פי הבאר" – זו שכינה, "ונאספו שמה כל העדרים" – ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו משום ר' שמעון: שאילו היו שם ישראל חסרים עוד אחד, לא היו מקבלים את התורה. "וגללו את האבן" – שמשם שמעו עשרת הדיברות, "והשיבו את האבן למקומה" – "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יט).³

שמות רבה ה ט – השגב הגדול

… זהו שכתוב: "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת" (איוב לז ה). מהו "ירעם"? כשנתן הקב"ה את התורה בסיני הראה בקולו לישראל פלאי פלאים.⁴ כיצד? היה הקב"ה מדבר והקול יוצא ומחזיר בכל העולם: ישראל שומעין את הקול בא עליהם מן הדרום – והיו רצים לדרום לקבל את הקול. ומדרום נהפך להם לצפון – והיו רצים לצפון. ומצפון נהפך למזרח – והיו רצים למזרח. וממזרח נהפך להם למערב – והיו רצים למערב. ומן המערב נהפך להן מן השמים – והיו תולין עיניהם לשמים. והיה נהפך בארץ – והיו מביטין לארץ, שנאמר: "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה" (דברים ד לו). והיו ישראל אומרים זה לזה: "והחכמה מאין תבוא?" (איוב כח יב).⁵ והיו ישראל אומרים: מהיכן הקב"ה בא מן המזרח או מן הדרום וכו'.⁶

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ט – ירד או לא ירד

"כי מן השמים דברתי עמכם". כתוב אחד אומר: "כי מן השמים", וכתוב אחד אומר: "וירד ה' על הר סיני" (שמות יט כ), כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? הכריע השלישי: "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך" (דברים ד לו), דברי רבי ישמעאל.⁷ רבי עקיבא אומר: כתוב אחד אומר: "כי מן השמים", וכתוב אחד אומר: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר", מלמד שהרכין הקב"ה שמים העליונים על ראש ההר ודבר עמהן מן השמים, שנאמר: "מן השמים וגו' "; וכן הוא אומר: "ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו" (תהלים יח י).⁸ רבי אומר: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה" (שמות יט כ), שומע אני כשמועו? אמרת: ומה אחד משמש שמשין, הרי הוא בא במקומו ושלא במקומו, קל וחומר לכבודו של מי שאמר והיה העולם.⁹

רש"י על הפסוק, שמות כ יט – בין כבוד לגבורה ולאש

כי מן השמים דברתי – וכתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (דברים ד לו): "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה" – כבודו בשמים ואשו וגבורתו על הארץ. דבר אחר: הרכין שמים ושמי השמים והציען על ההר, וכן הוא אומר (תהלים יח י) ויט שמים וירד.¹⁰

אבן עזרא הפרוש הקצר לפסוק שלנו

כי מן השמים דברתי עמכם – וכן אמר גם משה: מן השמים השמיעך את קולו (דברים ד לו), כי הכבוד הוא היורד. ושמים ושמי השמים לא יכלכלוהו (מלכים א ח, כז).¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ד – לא ירד

"וירד ה' על הר סיני" (שמות כ יט). שומע אני על כולו? תלמוד לומר "אל ראש ההר" (שם). יכול ממש שירד הכבוד והוצע על הר סיני? תלמוד לומר: "כי מן השמים דברתי עמכם". מלמד שהרכין הקב"ה שמים התחתונים ושמי השמים העליונים על ראש ההר, וירד הכבוד והוצע על גב הר סיני, כאדם שהוא מציע את הַכָּר על ראש המטה, וכאדם שהוא מדבר מעל גבי הַכָּר ¹² … רבי יוסי אומר: הרי הוא אומר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו טז), לא עלה משה ואליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה. אלא מלמד, שאמר המקום למשה הריני קורא לך מראש ההר ואתה עולה, שנאמר: ויקרא ה' למשה.¹³

מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מז – התורה חוזרת לשמים

ג' חזרו למקומן: ישראל והתורה והכסף והזהב. ישראל היו מעבר הנהר, שנאמר: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי וגו' " (יהושע כד ב). ומנין שחזרו למקומן, שנאמר: "לָהֵן מִן דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהָתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל כַּסְדָּאָה" (עזרא ה יב).¹⁴ התורה היתה מן השמים, שנאמר: "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יט). ומנין שחזרה למקומה? שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו" (משלי כג ה).¹⁵

ספרי זוטא פרק ז – הדיבור במשכן

ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: שומעני כאילו לא ירדה שכינה לארץ מעולם, שנאמר: "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך" (דברים ד לו), "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יט). ומה אני מקיים "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר איתו"? אלא כמין סילון של אש היה יורד מן השמים לבין שני הכרובים ומדבר עמו, משום שנאמר: "מבין שני הכרובים וידבר אליו".¹⁶

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – בשירת האזינו

"האזינו השמים ואדברה" – על שם שניתנה תורה מן השמים, שנאמר: "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יט). "ותשמע הארץ אמרי פי", שעליה עמדו ישראל ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז).¹⁷

שבת שלום

מחלקי המים