מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה: (משלי כט ד).1
שמות רבה פרשה ל סימן יג – בריאת העולם בדין מחייבת את האדם
"ואלה המשפטים". זה שהכתוב אומר: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" (משלי כט ד). "מלך במשפט יעמיד ארץ" – זה הקב"ה שברא את עולמו בדין, שנאמר: "בראשית ברא אלהים" (בראשית א א) – "ברא ה' " לא נאמר, אלא "אלהים". "ויאמר ה' יהי רקיע" אינו אומר, אלא "אלהים", וכן כולם.2 וכן דוד אומר: "כי אלהים שופט" (תהלים עה ח), ללמדך שבדין נברא העולם.3
"ואיש תרומות יהרסנה" – זה אדם. מה דרכה של אשה בשעה שהיא מבקשת להפריש חלתה? מגבלת את הקמח ואח"כ נוטלת חלה. כך עשה האלהים: גיבל את העולם ואח"כ נטל אדם שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" (בראשית ב ו) ואח"כ: "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה" (שם ז). כיון שחטא, א"ל האלהים: "ארורה האדמה בעבורך" (שם ג יז). לכך נאמר: "ואיש תרומות יהרסנה".4
דבר אחר: "מלך במשפט יעמיד ארץ" – זה יהושפט שנאמר: "ויאמר יהושפט אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' " (דברי הימים ב יט ו). "ואיש תרומות יהרסנה" – זה חכם שהוא יודע הלכות ומדרשות ואגדות, ויתום ואלמנה הולכין אצלו שיעשה דין ביניהן והוא אומר להן עסוק אני במשנתי איני פנוי! ואמר לו האלהים: מעלה אני עליך כאילו החרבת את העולם. לכך נאמר: "ואיש תרומות יהרסנה".5
מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ב – מה לי בטורח הציבור
"ואלה המשפטים" – זה שאומר הכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" (משלי כט). מלכה של תורה במשפט שהוא עושה מעמיד את הארץ. "ואיש תרומות יהרסנה" – אם משים אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזויות הבית ואומר מה לי בטורח הצבור, מה לי בדיניהם, מה לי לשמוע קולם, שלום עליך נפשי; הרי זה מחריב את העולם. הוי "ואיש תרומות יהרסנה". מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם. נכנס בן אחותו אצלו מצאו בוכה. א"ל: רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך. יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור. א"ל: בני, עליה אני בוכה. שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל. הוי "ואיש תרומות יהרסנה".6
מסכת כתובות דף קה עמוד ב
כי אתא רב דימי אמר: דרש רב נחמן בר כהן, מאי דכתיב: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה"? אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום – יעמיד ארץ, ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות – יהרסנה. אמר רבה בר רב שילא: האי דיינא דשאיל שאילתא – פסול למידן דינא.7
מסכת סוטה דף מה עמוד א – מי יוצא על עגלה ערופה
דתניא, ר' אליעזר בן יעקב אומר: זקניך – זו סנהדרין, שופטיך – זה מלך וכהן גדול; מלך, דכתיב: "מלך במשפט יעמיד ארץ", כהן גדול, דכתיב: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה וגו' ".8
שמות רבה פרשה ל סימן טו – הדין הוא המשך לדברות ומקיים את העולם
דבר אחר: "ואלה המשפטים". זהו שכתוב: "לשלמה, אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. ידין עמך בצדק ועניך במשפט" (תהלים עב א-ב) – רבי אומר: כשם שהזהיר הקב"ה על הדברות כך הזהיר על הדין. למה? שבו העולם תלוי, שנאמר: "מלך במשפט יעמיד ארץ" (משלי כט) ובו ציון נפדית, שנאמר: "ציון במשפט תפדה" (ישעיה א כז) ובו הצדיקים מתגדלים, שנאמר: "אשרי שומרי משפט" (תהלים קו ג).9
מדרש תנחומא (בובר) פרשת משפטים סימן ב – הדין אופף את הדברות משני צדדים
"ואלה המשפטים". זהו שאומר הכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" (משלי כט ד) – זה הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל פתח במשפט. מה כתיב: "שם שם לו חוק ומשפט" (שמות טו כה), וכאן למד משה את המשפטים שלמד לישראל. אמר ר' אבהו: כל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים, וכל מקום שנאמר "ואלה" מוסיף על הראשונים.10
שבת שלום
מחלקי המים