פרשות השבוע

אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: (דברים יב ב-ג).¹

ספרי דברים פיסקא ס – על ההרים ועל הגבעות²

"אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם" – מפני מה אתם יורשים את אלהיהם? שלא תעשו כמעשיהם ויבואו אחרים וירשו אתכם.³ רבי יוסי הגלילי אומר: יכול אפילו עובדים את ההרים ואת הגבעות את מצווה לאבדם? תלמוד לומר: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" – "אלהיהם תחת כל עץ רענן" ולא עץ רענן אלהיהם. "אלהיהם על הגבעות" ולא הגבעות אלהיהם.⁴ ומפני מה אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד אדם וכל שיש בו תפיסת יד אדם אסור.⁵

אמר רבי עקיבה: אני אהיה אבין לפניך. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה, לכך נאמר: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן".⁶

מסכת עבודה זרה דף נד עמוד ב – עולם כמנהגו נוהג⁷

תנו רבנן: שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי: אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים, מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם: אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין.⁸ דבר אחר: הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע, דין הוא שלא תצמח, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. דבר אחר: הרי שבא על אשת חבירו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין.⁹ והיינו דאמר ריש לקיש, אמר הקב"ה: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי, אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי. ¹⁰

ספרי דברים פיסקא פד – יש או אין כח בעבודה זרה

"ובא האות והמופת". אמר רבי יוסי הגלילי: ראו עד היכן הגיע הכתוב! סוף עובדי עבודה זרה ינתן להם ממשלה אפילו על חמה ולבנה כוכבים ומזלות – אל תשמע להם. מפני מה? "כי מנסה ה' א-להיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים". אמר רבי עקיבה: חס ושלום שמעמיד המקום חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעובדי עבודה זרה. הא אינו מדבר אלא במי שהיו נביאי אמת מתחילה וחזרו להיות נביאי שקר כחנניה בן עזור.¹¹

שמות רבה פרשה ל כא – אין בעבודה זרה ממש רק קנאה

"ואלה המשפטים" – הרבה הוא דינם של רשעים, מה שמוכן להם. מה כתוב בהם? "ימטר על רשעים פחים, אש וגופרית ורוח זלעפות מנת כוסם"  (תהלים יא ו) – לפי שהן עוברים על המצות ועל הדין שבתורה, שלא ניתנו אלא אחר הדברות, לכך עונשן חמור ממי שהוא מבטל את הדברות.¹² כיצד? ביטלו ישראל "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – ומחל להם. שאין בעבודת כוכבים ממש אלא קנאה, שנאמר: "יקניאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו"  (דברים לב טז). וכן כתוב: "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב" (תהלים קו כ).  וכשחטאו ישראל בשטים בזנות נפלו מהן כ"ד אלף.¹³

מסכת עבודה זרה דף נה עמוד א – האיש שנכנס חולה לבית ע"ז ויצא בריא

א"ל זונין לרבי עקיבא: לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא, והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי, מאי טעמא?¹⁴ אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים. ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים. פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים. אמרה לו אשתו: בוא ונכפרנו.¹⁵ אמר לה: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו? אף כך יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני. כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים. אמרו יסורין: דין הוא שלא נצא.¹⁶ וחוזרין ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו?¹⁷ והיינו דא"ר יוחנן, מאי דכתיב: "וחלים רעים ונאמנים" (דברים כח נט)? רעים – בשליחותן, ונאמנים – בשבועתן.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: לעניין ירידת כוחה של עבודה זרה והחשש של חז"ל ממנה, בוודאי בהשוואה לעריות ולמינות, ראו גם גמרא סנהדרין סא ע"ב בדין של מי שעבד עבודה זרה מ"אהבה ויראה", מחלוקת אביי ורבא. ראו בסוף דברינו עשה מאהבה עשה מיראה בפרשת עקב.