פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: (שמות לג יט-כג).¹

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. (שמות יז ו-ח).²

 

רמב"ן שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ה – אחד הוא הצור

וברור הוא שלא הלכו העם אל חורב לשתות, כי לא באו לפני הר סיני עד אחרי כן בחודש השלישי. אבל שלחו שם נעריהם ובהמתם לשאוב מים ולהביא להם כמנהג המחנות. וקרוב אלי שיצאו מים מן הצור בחורב, מים קרים נוזלים, הלכו אל רפידים, ושם שתו אותם, והוא שאמר הכתוב "ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" (תהלים עח טז), וכתוב "פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר" (שם קה מא). ומה שאמר "הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו" (שם עח כ), גם הוא על הצור הזה בחורב על דרך הפשט.³

מדרש תנחומא בשלח סימן כב – רושם רגלי אדם

"הנני עומד לפניך שם על הצור", אמר ליה הקב"ה: כל מקום שאתה מוצא שם רושם רגלי אדם שם אני לפניך.⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י כי תשא – מתחבא בנקרת הצור מזעף המלאכים

… כיון שנתקבל משה ונתרצה לו הקב"ה התחיל משה אומר לו: ריבונו של עולם, "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג), אמר לו: במה שְׁפָטְתָּנוּ וְזִכִּיתָנוּ?⁵ השיבו הקב"ה: "ויאמר ה' אל משה גם את הדבר אשר דברת אעשה" (שם שם יז), למה? "כי מצאת חן בעיני" (שם). כיון שנתקבל בראשונה, התחיל תובע אחרת: "הראני נא את כבודך" (שם שם יח). אמר לו: אין אתה יכול: "ויאמר לא תוכל לראות את פני" (שם שם כ). דחק משה בתפילה וקיבלו הקב"ה. אמר לו: הואיל ודחקת בזו, אני נותנך בנקרת הצור. והיאך שאני עובר אני מסכך את ידי עליך מפני מלאכי הזעף שלא יפגעון בך: "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור וסכותי כפי עליך עד עוברי" (שם שם כב). מה עשה משה? ישב לו בנקרת הצור עד שהקב"ה עובר. באו מלאכים לפגוע במשה. מה עשה הקב"ה? הגין ידיו עליו. ומשם נטל משה קרני ההוד, שנאמר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" (חבקוק פרק ג פסוק ד).⁶

וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל: (שמות לג יא).⁷

 

אבן עזרא שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק כא – סוד השם המפורש

והנכון בעיני בעבור שהשם אמר לו ושלחתי לפניך מלאך (שמות לג ב), אז השיב משה, ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי (שמות לג יב). אם הוא הכתוב בו "כי שמי בקרבו" (שמות כג כא).⁸ והשם השיבו, אני בעצמי אלך והניחותי לך (שמות לג יד). … ובעבור זה שמח משה ואמר: "ילך נא ד' בקרבנו" (שמות לד ט). הפך: "כי לא אעלה בקרבך" (שמות לג ג).⁹

ומשה בקש לראות השם. והשם השיבו, כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). וזהו האמת, כי ההרגשות אינם מרגישות, רק המקרים.¹⁰ על כן: "ויראו את אלהי ישראל" (שמות כד י). גם "ואראה את ד' " (ישעיהו ו א), וכן נבואת יחזקאל, הכל במראות אלהים. … וזה היום שראה משה מה שבקש, היה לו כיום מתן תורה לישראל.¹¹ ולא הגיע אדם לפניו ואחריו אל מעלתו. וחכמינו אמרו, שהראה לו קשר של תפילין. ודבריהם נכון, רק לא כאשר יפרשוהו חכמי דורנו, שהוא כמשמעו, כי סוד עמוק הוא.¹²

בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א – קשר של תפילין ראה משה

"והסרותי את כפי וראית את אחורי" – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין.¹³

שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם … הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ … אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר … כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי … שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת … וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה וכו' (שמות לד י-כו).¹⁴

 

רשב"ם שמות לג יח-כג פרשת כי תשא – חידוש הברית  

הראני נא את כבודך – תמה על עצמך. היאך מלאו לבו למשה רבינו להנות מזיו שכינה? והלא הכתוב משבחו "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים"!¹⁵ חס ושלום לא נתכון אלא לכרות לו ברית של שני דברים שנתרצה לו הקב"ה: על קירון של "ונפלינו אני ועמך",¹⁶ ועל פני ילכו להניח לך מכל אויביך. וכן אמר. "הראני נא את כבודך" – בכריתות ברית על מה שהבטחתני. כמו שעשה לאברהם כשאמר "במה אדע", וכתיב שם: "והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים", וסמיך ליה: "ביום ההוא כרת י"י את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי". אף כאן שאל משה להקב"ה קיום ברית ונתרצה לו הקב"ה שיראה לו בכריתות ברית, כדכתיב: "ויעבור י"י על פניו ויקרא וגו' ". וכתיב בתריה: "הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות", כמו שבקשת "ונפלינו אני ועמך וגו' ", כי נורא הוא, כדכתיב: וייראו מגשת אליו.¹⁷

רמב"ן שמות לג יח פרשת כי תשא – "כל טובי על פניך"

"ויאמר הראני נא את כבודך" – בקש שיהיה רואה במראה ממש את כבוד השם. ויתכן כי יהיה כבודך בכאן הכבוד הגדול אספקלריא המאירה.¹⁸

וה' ענה אותו אני אעביר – מדת כל טובי על פניך – שתשיגנו ותתבונן בכל טובי יותר מכל האדם, כי מראה הפנים ששאלת לא תוכל לראותם.¹⁹

"וקראתי בשם ה' לפניך" – שאקרא לפניך השם הגדול שלא תוכל לראותו. וחנותי – בו את אשר אחון ורחמתי – בו את אשר ארחם – שתדע בקריאה ההיא מדת החנינה ומדת הרחמים אשר יחוננו וירוחמו בשמי ובטובי. ועל זה נאמר (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא, כי טוב האדם בביתו.²⁰

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא קג – שכר ועונש

"ותמונת ה' יביט", זה מראה אחוריים … אינו אלא זה מראה פנים? תלמוד לומר: "והסירותי את כפי וראית את אחורי" (שמות לג כג) … "ופני לא יראו" – אילו מראה פנים ואומר: "ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור" (יחזקאל ב י). והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, ומה תלמוד לומר: "פנים ואחור"? – פנים בעולם הזה ואחור לעולם הבא. פנים – שלוותם של רשעים ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור -מתן שכרן של צדיקים ופורעונותם של רשעים לעול הבא.²¹

מסכת ברכות דף ז עמוד א – צדיק ורע לו, רשע וטוב לו

ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלושה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו; בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: "הלא בלכתך עמנו" (שמות לג טז), בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: "ונפלינו אני ועמך" (שם).²² בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו, שנאמר: "הודיעני נא את דרכיך"; אמר לפניו: ריבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו – צדיק בן רשע, רשע וטוב לו – רשע בן צדיק, רשע ורע לו – רשע בן רשע … הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו – צדיק גמור, צדיק ורע לו – צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו – רשע שאינו גמור,  רשע ורע לו – רשע גמור.²³

ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: "וחנתי את אשר אחון" – אף על פי שאינו הגון, – "ורחמתי את אשר ארחם" – אף על פי שאינו הגון.²⁴

מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים ג כג פרשת ואתחנן – סוד התחינה והחינון

ואף על פי שנאמרה תפילה בעשרה לשונות,²⁵ קרובה שבכולן תחינה, שנאמר: "וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי ה' קְרֹבִים אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה וכו' " (מלכים א ח נט). ושני צדיקים נתפללו בה: דוד ומשה. דוד, שנאמר: "חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ" (תהלים נא ג).²⁶ משה, שנאמר: "ואתחנן אל ה' ". ומנין למד משה? מדרכיו של הקב"ה. בשעה שעמד בנקרת הצור פתח לו הקב"ה בחינון שנאמר: "וחנותי את אשר אחון" (שמות לג יט). נשא משה קל וחומר בעצמו ואמר: אלמלי לא היה לשון חביב לפני הקב"ה, לא פתח בו תחילה. לכך פתח משה: "ואתחנן אל ה' ".²⁷

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: … צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ: … וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ: (דברים פרק לב, שירת האזינו).²⁸

 

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ד – אליהו בעקבות משה

ואת מוצא שמשה ואליהו שוין זה לזה בכל דבר. משה נביא אליהו נביא. משה נקרא "איש האלהים" (דברים לג א) ואליהו נקרא "איש האלהים" (מלכים א יז יח) … משה נטמן במערה: "ושמתיך בנקרת הצור" ואליהו נטמן במערה ולן שם כדכתיב: "ויבוא אל המערה וילן שם".²⁹ במשה: "ויבוא אל הר האלהים" (שמות ג א) ובאליהו: "ויבוא אל הר האלהים" (מלכים א יט ח).³⁰

שבת שלום

מחלקי המים (ומתפכחי מיין)

מים אחרונים 1: סוף דבר, הכל נשמע בתמצית במדרש תנחומא בשלח סימן כב שהבאנו בתחילת הדף על רושם רגלי אדם: "הנני עומד לפניך שם על הצור, אמר ליה הקב"ה: כל מקום שאתה מוצא שם רושם רגלי אדם שם אני לפניך". זה הסוד הגדול של נקרת הצור.

מים אחרונים 2: מנקרת הצור עולה משה לארבעים היום השלישיים בהם הוא מקבל את הלוחות השניים. וכשהוא יורד עם קרינת פניו לה זכה בארבעים הימים האלה, העם מתיירא מלגשת אליו והוא נאלץ לשים על פניו מסוה. יש הקבלה מעניינת בין הפסוקים של סוף פרק לג בהם הקב"ה אומר למשה: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" ובין הפסוקים של סוף פרק לד בהם העם לא יכול להביט במשה: "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". ועל קרינת פנים זו ועל המסוה, יש להאריך בפעם אחרת.