פרשות השבוע

מים ראשונים: בעיון בדברי התורה, דרשניה ומפרשיה, אין להתעלם גם מפרשות ודינים שקשים לנו להבנה כבני התקופה המודרנית. ויש לא מעט כאלה דווקא בפרשתנו. אל לנו לקחת רק את הדברים הנעימים לאוזנינו והמתיישבים בנחת בלבנו ולהתעלם מהשאר. אנו צריכים להתנתק לרגע ממושגי זמננו ולהגיע לסוף דעתה של התורה שניתנה בעולם שהיה שקוע בעבודת אלילים, בערות, גילוי עריות, אמונות טפלות, מאגיה, תלות בתהפוכות מזג האוויר וכו' והתבטא בין השאר בתוחלת חיים קצרה ותמותה גבוהה בעיקר של ילדים. אם נבחן ללא כחל ושרק את דברי התורה ואת פירושי חז"ל עליה (תורה שבע"פ) ואת הנדבך הנוסף שבנו פרשני המקרא לדורותיהם, נוכל להבין את המהפכה הגדולה שעשתה התורה בתרבות עם ישראל (ובתרבות העמים האחרים), מהפכה שלא אירעה ביום אחד.

 

לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ: (דברים כד טז).¹

בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה: … וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו: וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת: (מלכים ב יד א-ו).²

וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה: חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: … הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת רשע הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה: … וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ: בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת: וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה: וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת: (יחזקאל פרק יח).³

 

מסכת סנהדרין כז ע"ב – איש בחטאו יומת ועדות קרובים

משנה. ואלו הן הקרובין: אחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו, וחמיו, וגיסו. הן ובניהן וחתניהן, וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי: זו משנת רבי עקיבא. אבל משנה ראשונה: דודו, ובן דודו, וכל הראוי ליורשו, וכל הקרוב לו באותה שעה וכו'.⁴

גמרא. מנהני מילי? – דתנו רבנן: "לא יומתו אבות על בנים", מה תלמוד לומר? אם ללמד שלא ימותו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות – הרי כבר נאמר: "איש בחטאו יומתו". אלא, לא יומתו אבות על בנים – בעדות בנים, ובנים לא יומתו על אבות – בעדות אבות.⁵

ובנים בעון אבות לא? והכתיב: "פוקד עון אבות על בנים"! – התם כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן. כדתניא: "ואף בעונות אבותם אתם ימקו – כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם".⁶ אתה אומר כשאוחזין, או אינו אלא כשאין אוחזין? כשהוא אומר: "איש בחטאו יומתו" – הרי כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן.⁷ ולא? והכתיב: "וכשלו איש באחיו" (ויקרא כו לז) – איש בעון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה! – התם שהיה בידם למחות ולא מיחו.⁸

מסכת ברכות דף ז עמוד א – צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אמר מר: צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו – צדיק בן רשע.⁹ איני? והא כתיב: "פוקד עון אבות על בנים", וכתיב: "ובנים לא יומתו על אבות", ורמינן קראי אהדדי ומשנינן: לא קשיא, הא – כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, הא – כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם!¹⁰ אלא, הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו – צדיק גמור, צדיק ורע לו – צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו – רשע שאינו גמור, רשע ורע לו – רשע גמור.¹¹

ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: "וחנתי את אשר אחון" – אף על פי שאינו הגון, – "ורחמתי את אשר ארחם" – אף על פי שאינו הגון.¹²

פסיקתא דרב כהנא פיסקא כה סליחות – דורות מסורגים

"פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים" (במדבר יד יח), (משל) לארבע דיוטות¹³ זו למעלה מזו וזו למעלה מזו. בזו יין ובזו שמן, ובזו דבש ובזו מים. נפלה דליקה באחת מהן הם מכבות זו את זו. אבל אם היו כולם של שמן – כולן נשרפות. כך, בזמן שהם תופשין מעשה אבותם, דור אחר דור, דור אחר דור, הם נידונין על ידם. אבל אם היו משורגין דור אחד צדיק דור אחד רשע – "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" (דברים כד טז). באותה שעה שמח משה ואמר: אין בישראל קוצץ בן קוצץ.¹⁴

רשב"ם שמות כ ה – בתנאי שהבנים שונאים

"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" – אִם הבנים שׂוֹנְאָי.¹⁵

במדבר רבה יט לג פרשת חוקת – הקב"ה מסכים עם משה

זה אחד מג' דברים שאמר משה לפני הקב"ה ואמר לו: לִמַדְתַּנִי.¹⁶ אמר לפניו: ריבונו של עולם, מנין ישראל יודעין מה עשו, לא במצרים נתגדלו? וכל מצרים עובדי עבודת כוכבים הם …¹⁷ השניה, כשאמר לו הקב"ה: "פוקד עון אבות על בנים", אמר משה: ריבונו של עולם, כמה רשעים הולידו צדיקים, יהיו נוטלין מעוונות אבותיהם?! תרח עובד צלמים ואברהם בנו צדיק. וכן חזקיה צדיק ואחז אביו רשע. וכן יאשיה צדיק ואמון אביו רשע … אמר לו הקב"ה: לִמַדְתַּנִי! חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך, שנאמר: "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות". וחייך שאני כותבן לשמך שנאמר: "וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת וכו' " (מלכים ב יד ו).¹⁸

מסכת מכות דף כד עמוד א – יחזקאל או משה?

אמר ר' יוסי בר חנינא: ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל, באו ארבעה נביאים וביטלום. משה אמר: "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב" (דברים לג כח), בא עמוס וביטלה, שנאמר: "וָאֹמַר אֲדֹנָי ה' חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ה ה), וכתיב: "נִחַם ה' עַל זֹאת גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה אָמַר אֲדֹנָי ה' " (הפסוק העוקב שם). משה אמר: "ובגוים ההם לא תרגיע", בא ירמיה ואמר: "הלוך להרגיעו ישראל". משה אמר: "פוקד עון אבות על בנים", בא יחזקאל וביטלה: "הנפש החוטאת היא תמות".¹⁹

מסכת שבת דף נה עמוד א – אין מיתה בלא חטא

אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא – דכתיב: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת רשע הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה וגו' " (יחזקאל יח כ) – אין יסורין בלא עון, דכתיב: "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם" (תהלים פט לג).²⁰

מסכת יבמות דף עט עמוד א – חילול השם דוחה הכל

"וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת  חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי: וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וכו' " (שמואל ב כא ח-ט)²¹ … והא כתיב: "לא יומתו אבות על בנים וכו' "! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מוטב שתיעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא.²²

אברבנאל שמואל ב פרק כא –

וכפי הפשט והסברא הישרה נשיב לזה שמה שאמרה תורה: "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות", היא אזהרה לבית דין במשפט האנושי שלא יעשו כן. ולא יובן זה על המשפט האלקי, כי הוא פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים, ואם כן דינא זוטרא ודינא רבא איכא בינייהו.²³

וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס: וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ: (במדבר כו יא).²⁴

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו פירוש בכור שור (מובא גם בחזקוני) שמרכך מאד את פוקד עוון אבות: "כך היא המידה, אם אדם חוטא, הקב"ה ממתין לו אולי ישוב. או שמא בנו יהיה צדיק ואינו נפרע ממנו. ואם יהיה בנו רע הקב"ה ממתין גם לו אולי ישוב. או שמא יהיה הבן טוב, וכן השלישי. ואם הרביעי רע, מכחידו מן העולם בעונותיו של עצמו, שכבר הוחזקו אבותיו [לרשעים]. ולא גרמו לו עונות אבותיו, אלא שאין הקב"ה ממתין לו. ומכל מקום אין הקב"ה פורע ממנו אלא מה שהוא עצמו חוטא, וזה "פוקד עון אבות", שאם לא היו אבותיו חטאים, לא היה פורע ממנו".

מים אחרונים 2: הזכרנו מספר פעמים בדף את "פוקד עוון אבות על בנים" כחלק (המשך) של י"ג מדות. בתפילותינו המבוססות על הדרשה במסכת ראש השנה יז ע"ב: "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם" (ראו כל הדרשה שם שהקב"ה מלמד את משה את סוד שלוש עשרה המידות וכיצד יש לומר אותן), אנחנו קוטעים את ההתגלות למשה בנקרת הצור אחרי המילה "ונקה" ומתעלמים מהמשך הפסוק ובנגוד לטעמי המקרא. אבל במקרא, הכל עניין אחד.מדלגים של .ראו פירוש בכור שור

מים אחרונים 3: בעקבות הגמרא במסכת מכות התמקדנו בעימות בין משה ליחזקאל, אך יש לציין שיחזקאל לא לבד ואולי גם לא הראשון בנביאים. ראו הפסוקים בירמיהו לא כח-כט: "בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה: כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו". השוו עם יחזקאל יח פסוקים ב-ד: "מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה: חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת".