פרשות השבוע

מים ראשונים: בפרשתנו, בדין טומאה לכהנים בגין פטירת קרובי משפחה מדרגה ראשונה, נזכר לראשונה במקרא הביטוי "כהן גדול". בכל מקום עד כאן, הבנו שיש כהן בכיר, מורם משאר הכהנים, בעיקר דרך אזכורו האישי של אהרון עם בניו: "אהרון ובניו". ראה תיאור ממשיכו/יורשו של אהרון בסדר העבודה של יום הכיפורים, בפרשת אחרי מות אחר כותלנו: "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וכו' " (ויקרא טז לב). אך שם עדיין בלי התואר, ורק בפרשתנו נזכר לראשונה בתורה התואר: "כהן גדול". אהרון עצמו לא זכה לתואר זה, אולי לא היה זקוק לכך.¹ ואנו לא באנו לדון בנושא הרחב של "כהן גדול": משפטיו ודיניו, אלא בכהנים הגדולים שנזכרו בשם ו/או במעשיהם במקרא ובמדרש.

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם: וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא:  (ויקרא כא י-יא).²

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ: (מלכים ב כב ח).³

בראשית רבה מו ה פרשת לך לך – אברהם כהן גדול

ר' ישמעאל ור' עקיבא. ר' ישמעאל אומר: אברהם כהן גדול היה, שנאמר: "נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק" (תהלים קי ד).⁴

ספרא צו מכילתא דמילואים סימן יד – משה כהן גדול

"וישחט ויקח משה מן הדם" – כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה: הוא היה שוחט, הוא היה זורק, הוא היה מזה, הוא היה מחטא וכו'. משל למה הדבר דומה? לבת מלכים שנישאת כשהיא קטנה. ופסקו עם אמה שתהא משמשת עד שעה שתלמוד בתה. אף כך אהרן, תחילה היה לוי, שנאמר: "הלא אהרן אחיך הלוי" (שמות ד יד). כשנבחר להיות כהן גדול, אמר לו הקב"ה למשה: אתה תשמשני עד שילמוד אהרן. היה משה שוחט ואהרן רואה אותו, זורק ואהרן רואה אותו, מזה ורואה אותו וכו'.⁵

משנה מסכת שקלים פרק ו משנה ו – יהוידע כהן גדול

… מדרש דרש יהוידע כהן גדול: "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה' " (ויקרא ה יט) – זה הכלל: כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה ילקח בו עולות הבשר לשם, והעורות לכהנים. נמצאו שני כתובים קיימים: אשם לה' ואשם לכהנים. ואומר: "כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו " (מלכים ב יב יז).⁶

מלכים ב פרק כב פסוק כ – חלקיהו כהן גדול

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ:⁷

זכריה פרק ג – יהושע הכהן הגדול

וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: … וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ ה' עֹמֵד: … וַיָּעַד מַלְאַךְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: … כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה: שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח:⁸

משנה מסכת אבות פרק א משנה ב – שמעון הצדיק

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.⁹

תוספתא מסכת יומא פרק א הלכה ו – אחיו הכהנים מגדלים אותו

מצות כהן גדול להיות גדול מאחיו בנוי בכוח בעושר בחכמה ובמראה.¹⁰ אין לו, מניין שיגדלוהו אחיו? שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו" – שיגדלוהו אחיו. אמרו עליו על פנחס איש חבתה, שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו אחריו גזברין ואמרכלין מצאוהו כשהוא חוצב. ומילאו עליו את המחצב דינרי זהב. אמר ר' חנינא בן גמליאל: לא סתת היה והלא חתנינו היה ומצאוהו כשהוא חורש, כמה שנאמר באלישע: "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר" (מלכים א פרק יט פסוק יט).¹¹

מסכת מנחות דף קט עמוד ב – משיירי כנסת הגדולה והכהונה הגדולה

אותה שנה שמת שמעון הצדיק, אמר להן: שנה זו הוא מת,¹² אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להן: כל יום הכפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף לבנים ונכנס עמי ויצא עמי. שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ונתעטף שחורים ונכנס עמי ולא יצא עמי. לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת, ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם. בשעת פטירתו.¹³

אמר להם: חוניו בני ישמש תחתי. נתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה, אמר לו: בוא ואלמדך סדר עבודה, הלבישו באונקלי וחגרו בצילצול, העמידו אצל המזבח. אמר להם לאחיו הכהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו: אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי. בקשו אחיו הכהנים להרגו, רץ מפניהם ורצו אחריו, הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשום עבודת כוכבים.¹⁴

מסכת יומא דף ט עמוד א – ההתדרדרות בבית שני

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה" (משלי י כז)? "יראת ה' תוסיף ימים" – זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים.¹⁵ "ושנות רשעים תקצרנה" – זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלוש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק, ושמונים ששימש יוחנן כהן גדול,¹⁶ עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום – מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו.¹⁷

מסכת ברכות דף ז עמוד א

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקב"ה מתפלל? שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי" (ישעיהו נו ז), "תפילתם" לא נאמר, אלא: "תפילתי", מכאן שהקב"ה מתפלל.¹⁸ מאי מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במידת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! – אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.¹⁹

שבת שלום

מחלקי המים