מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר נדרשנו בפרשת שקלים לנושא כופר נפש, לנושא מצוות נתינת השקלים, ולביטוי "כי תשא את ראש" האם הוא נשיאת ראש או תילוי ראש. הפעם נתמקד בהפטרת השבת הלקוחה מספר מלכים ב פרק יב.

בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמַלְכוֹ: … וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל־יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: … וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל־הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר־יוּבָא בֵית־ה' כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל־כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב־אִישׁ לְהָבִיא בֵּית ה': יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת־בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק: … וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא־אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית־ה': … וְנָתְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל־יד יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה': … כִּי־לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ־בוֹ אֶת־בֵּית ה': וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף עַל־יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים: (מלכים ב פרק יב).¹

בֶּן־שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם … וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־שָׁפָן בֶּן־אֲצַלְיָהוּ בֶן־מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית ה' לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית ה' אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם: וְיִתְּנֻהוּ עַל־יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית ה' לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת: … אַךְ לֹא־יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל־יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים: (מלכים ב כב א-ז).²

סדר עולם רבה (ליינר) פרק יח – יהוידע המתקן

"ועתליה אם אחזיהו וגו', ותקח יהושבע וגו', ויהי איתה בית ה' וגו' " (מלכים ב יא).³ ועליו הכתוב אומר: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ" (תהלים כז ה). מהו: "בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי"?⁴ – זה יהוידע הכהן, בן אדם שהוא דומה לצור. "וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך" (דברי הימים ב כג יא), "וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה" (מלכים ב יא כ).⁵ "בן שבע שנים יהואש במלכו" … בשנת כ"ג ליואש חזק את בדק הבית, הרי קנ"ה שנה משבנאו שלמה ועד שבדקו יואש. משנולדה קלקלה בימי שלמה, נולד יהוידע המתקן.⁶ "ויעש יואש הישר בעיני ה' כל ימי יהוידע הכהן", "ויזקן יהוידע וישבע ימים וימות" (דברי הימים ב כד טו).⁷ "וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם" (שם פסוק יז) – שעשה יואש עצמו עבודה זרה.⁸

רד"ק מלכים ב פרק יב פסוק ה – שלושה סוגי כספים

כל כסף הקדשים – אומר בדברי הימים: "ויהי אחר כן היה עם לב יואש לחדש את בית ה' " … הטעם כי עתליהו המרשעת ובניה פרצו את בית האלהים לפיכך היה צריך חיזוק. כי לולי זה היה עדיין קיים הבנין, כי מיום שנבנה הבית עד שבדקו יואש לא היה אלא מאה וחמשים וחמש שנה. ובנין חזק כאותו בנין היה עומד יותר ויותר לולא שפרצוהו עתליהו ובניה … ולפי שעשו בו פירצות שָׂם יואש על לבו לתקנם. והיה צריך לקבץ קדשי ישראל שיקדישו שקלים או קדשי נדבות וההקדשות שהיו בבית ה' … כי עתליהו ובניה עשו אותם לבעלים הרוב,⁹ ומה שנשאר לא רצה יהואש להוציאו בבנין כדי שלא ישאר אוצר ה' ריק … ואמר לכהנים שיקבצו כל כסף המובא בית ה', וגם הכריז על השקלים שיביאו אותם … ושלושה כספים זכר.¹⁰ הנה "כסף עובר" הוא מחצית השקל, כמו שנאמר: "כל העובר על הפקודים". "איש כסף נפשות ערכו" הוא האומר ערכי עלי או ערך פלוני עלי.¹¹ "כל כסף אשר יעלה על לב איש" הוא המתנדב לבדק הבית.¹² … ואם תאמר: כיון שנתנו השקלים לבדק הבית, ממה היה להם התמידים באותה שנה שהיו לוקחין אותן בכל שנה מתרומת השקלים? ונראה כי נתרשלו מלהביא אותה תרומה אותן השנים שמלכה עתליהו והיה לבם ועבודתם לבעלים ולא לבית ה' … ומפני זה הוצרך יהואש להחזירם ולהעביר קול ולהביא משאת ה'.¹³ והטובים שבהם שבו אל ה' בכל לבם הביאו מה שהם חייבין מהשנים שעברו והספיק לזה ולזה.¹⁴

תלמוד ירושלמי שקלים פרק א הלכה א – שלוש התרומות

"ויקחו לי תרומה" – תנא ר"ח בשם רשב"ג: ג' תרומות נאמרו בפרשה זו:¹⁵ תרומת אדנים, תרומת שקלים, ותרומת המשכן. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" – זו תרומת אדנים, "תקחו את תרומתי" – זו תרומת שקלים, "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" – זו תרומת המשכן.¹⁶

משנה מסכת שקלים פרק ו משנה ה-ו – מדרש יהוידע הכהן

שלושה עשר שופרות היו במקדש,¹⁷ וכתוב עליהם: תקלין חדתין ותקלין עתיקין,¹⁸ קנין, וגוזלי עולה, עצים ולבונה, זהב לכפורת, שישה לנדבה. … נדבה מה היו עושין בה? לוקחין בה עולות, הבשר לַשֵׁם¹⁹ והעורות לכהנים.²⁰ זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול: "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה' " (ויקרא ה יט) – זה הכלל: כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה ילקח בו עולות: הבשר לשם והעורות לכהנים. נמצאו שני כתובים קיימים: אשם לה' ואשם לכהנים, ואומר: "כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו" (מלכים ב יב יז).²¹

משנה מסכת שקלים פרק ה משנה ו – צדקה לצד בדק הבית

שתי לשכות היו במקדש: אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים. לשכת חשאים, יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. לשכת הכלים, כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה ואחד לשלושים יום גזברין פותחין אותה, וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית.²²

מסכת מנחות דף לד עמוד א – מבדק הבית למצוות מזוזה

… אימר דאמר ר' מאיר – מימין. משמאל מי אמר? מאי היא?²³ דתניא: ביתך – ביאתך מן הימין; אתה אומר: מן הימין, או אינו אלא משמאל? תלמוד לומר: ביתך. מאי תלמודא? אמר רבה: דרך ביאתך מן הימין, דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר.²⁴ רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר, מהכא: "ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה' ".²⁵

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ד הלכה ב

ר' יהודא בשם ר' שמואל: תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה הלכות קבלה הלכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי יצחק בר רדיפה בשם רבי אימי: מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה … מגיהי ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה … שני דייני גזילות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. שמואל אמר: נשים האורגות בפרוכת נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רב חונה אמר: מתרומת בדק הבית. מה פליג?²⁶ שמואל עבד ליה כקרבן רב חונה עבד ליה כבניין.²⁷

וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם: וַיַּעַזְבוּ אֶת־בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הָאֲשֵׁרִים וְאֶת־הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת: וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל־ה' וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ: וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת־זְכַרְיָה בֶּן־יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי־עֲזַבְתֶּם אֶת־ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם: וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה': וְלֹא־זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת־בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ: (דברי הימים ב כד יז-כב).²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אחת מהתגליות (או "התגליות") שהסעירו את העולם ההיסטורי והארכיאולוגי בראשית המאה הנוכחית הוא הגילוי של כתובת יהואש המתייחסת, בין השאר, לנושא שלנו. חילוקי דעות קשים התגלעו סביב מהימנות כתובת זו ורבים טענו שהיא מזויפת. אחת הטענות המעניינות היא של פרופ' אד גרינשטיין, חוקר לשון המקרא מאוניברסיטת תל אביב (היום אונ' בר-אילן), אשר קבע שמדובר בזיוף בגלל אנכרוניזמים שמצא בלשונה של הכתובת. האנכרוניזם הבולט ביותר הוא השימוש בביטוי "בדק הבית". בכתובת אומר יהואש "ואעש את בדק הבית", אולם בלשון המקרא – בניגוד לעברית המודרנית, בעקבות לשון חז"ל – "בדק בית" פירושו סדקים בקירות שיש לתקנם (רש"י ורד"ק בהערה 14 לעיל), ולא עבודת התיקון עצמה. ובכל מקום כתוב: "לחזק את בדק הבית". ראה הפסוקים לעיל שהבאנו בראש הדף (יש אמנם פסוק אחד שאומר: "כִּי־לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ", אבל פשיטא שהוא לשון קצרה שמשמעו: "כי לחיזוק בדק הבית תתנוהו"). ותודה לאחי ישראל יובל על תוספת זו. ראה הערך כתובת יהואש בויקיפדיה.

כתובת יהואש