מיוחדים

מים ראשונים: אין הכוונה בדף זה לסקור את גישת המדרש וחז"ל לנושא היופי בכללותו, אלא להתמקד ביופי האנושי שתרבות יוון ורומי כידוע העריצו ומסתבר שחז"ל לא פסלו מכל וכל. אלא שליוו את הערכת היופי בהסתייגויות, כגון הביטוי: "ווי להאי שופרא דבלי בעפרא", שמביע לצד ההתפעלות והברכה את הצער על היופי האנושי שעתיד להתבלות.

מסכת ברכות דף ה עמוד ב – ווי לשופרא דבלי בעפרא

רבי אלעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן.¹ חזא דהוה קא גני בבית אפל, גלייה לדרעיה ונפל נהורא.² חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר.³ אמר לו: מדוע אתה בוכה? אם משום תורה שלא הִרְבֵּיתָ – שָׁנִינוּ: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"!⁴ ואם משום מזונות⁵ – לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות!⁶ ואי משום בנים – דין גרמא דעשיראה ביר.⁷ אמר לו: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא.⁸ אמר ליה: על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוייהו.⁹ אדהכי והכי, אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה.¹⁰

בראשית פרק יב פסוק יא – אשה יפת מראה

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:¹¹

ויקרא רבה כ ב, פרשת אחרי מות – יופיו של אדם הראשון

ר' לוי בשם ר' שמעון בן מנסיא אמר: תפוח עקבו¹² של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו – על אחת כמה וכמה. ואל תתמה,¹³ בנוהג שבעולם, אדם עושה לו שני דיסקרין:¹⁴ אחד לו ואחד לביתו, של מי עושה נאה, לא את שלו? כך אדם הראשון נברא לתשמיש של הקב"ה וגלגל חמה לתשמישן של בריות.¹⁵

מסכת מגילה דף טו עמוד א – ארבע הנשים היפות

תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה רחב ואביגיל ואסתר.¹⁶

מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א – הגויה הנאה

"לא תחנם" – לא תיתן להם חן. מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר: כמה נאה גויה זו.¹⁷

מעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה גויה אחת נאה ביותר, אמר: "מה רבו מעשיך ה' " (תהלים קד כד)!¹⁸ ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רַק שָׂחַק וּבָכָה, רק – שהיתה באה מטיפה סרוחה,¹⁹ שחק – דעתידה דמגיירא ונסיב לה,²⁰ בכה – דהאי שופרא בלי עפרא!²¹

ורב, אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו.²² ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: "ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג י) – שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת … –  קרן זוית הואי.²³

אלשיך בראשית פרק כט פסוק יא – יעקב רואה את יופיה אבל גם סופה של רחל

"וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך" – אפשר היה מעין עובדא דרבי עקיבא באשת טורנוסרופוס, שרק ובכה ושחק (עבודה זרה כ א).²⁴

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה א – בריות נאות בעולם  

הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו.²⁵ מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה.²⁶ לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן: לא תחנם [דברים ז ב] – לא תתן להם חן?! מה אמר, אבסקטא לא אמר.²⁷ אלא, שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה, אומר: "ברוך שברא בריות נאות בעולמו".²⁸ זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים?! אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס והביט בה שלא בטובתו.²⁹

מסכת ברכות דף מג עמוד ב – עולם נאה

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.³⁰

ברכות נז ע"ב – אסתטיקה

דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם.³¹

רד"ק בראשית כט יח פרשת ויצא – למה לקחו האבות נשים יפות

אעבדך שבע שנים ברחל – … ויש לשאול: אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע, למה היו מחזירים אחר אשה יפה? … ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהית' יפה מאד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל? ויש לומר כי כונתם לטובה לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאותם. ועוד, כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם. ועוד, כי צורה הנאה משמחת לב האדם, כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי. וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל, כי האלהים מענה בשמחת אדם ומזמין לצדיק אשה יפה כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם.³²

מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א – יופיו של רבי יוחנן

אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים.³³ מי שרוצה לראות את יופיו של רבי יוחנן, שיביא כוס כסף מבית הצורף וימלא אותה גרעיני רימון אדם, ויניח זר ורדים אדומים על פיו ויעמיד אותה בין החמה ובין הצל. זוהר זה הוא מעין שופריה דרבי יוחנן.³⁴ אִינִי?³⁵ והאמר מר: שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון. ואילו רבי יוחנן לא קא חשיב ליה! – שאני רבי יוחנן, דהדרת פנים לא הויא ליה.³⁶

רבי יוחנן היה הולך ויושב בשערי בית הטבילה,³⁷ אמר: כאשר עולות בנות ישראל מטבילת מצוה, יפגעו בי.³⁸  כדי שיהיו להם בנים יפים כמותי, לומדי תורה כמותי. אמרו לו חכמים: לא חושש אדוני מעינא בישא?³⁹ אמר להם: אנא מזרעו של יוסף באתי, שלא שולטת בהם עינא בישא. דכתיב: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", ואמר רבי אבהו: אל תקרא עלי עין אלא עוֹלֵי עין.⁴⁰ רבי יוסי בר חנינא אמר, מהכא: "וידגו לרב בקרב הארץ" – מה דגים שבים מים מכסים אותם, ואין העין שולטת בהן – אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן.⁴¹

מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף ה עמוד ב – זכרון החורבן⁴²

להאי שופרא דבלי בעפרא. גם שהפליגו בפרק הפועלים בשופריה דרבי יוחנן, אינו דומה שבכו בשביל שופריה לחודיה ואפשר דנצטערו על זכרון חורבן ירושלים כדאמרינן שם דאמר ר' יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים. נמצא כשימות, בלה השופרא מכל בני ירושלים בעפרא. מיהו בההוא דנדרים (דף נ ע"ב)⁴³ דרבי עקיבא רק ושחק ובכה על שופריה באשת טורנוסרופוס אי אפשר לפרש כן ודו"ק:⁴⁴

שפת אמת מסכת ברכות דף ה עמוד ב – צלם אלהים הוא השופרא

שם בגמרא: "גליה לדרעיה ונפל נהורא"⁴⁵ פירש רש"י: גליה ר' יוחנן לדרעיה. וקצת היה נראה לפרש דר' אלעזר גליה לדרעיה, דלהכי קא בכי על ההיא שופריה דבלי בעפרא. מיהו גם לפירוש רש"י יש לפרש שפיר לפי מה שנראה בענין הבכייה שהיא על שבצלם אלקים עשה את האדם. וכיון דמשמע בבבא מציעא (פד) דשופריה דר' יוחנן הוי נמי מעין שופריה וכו' עד מעין שופריה דאדם הראשון, להכי ע"י שראה שופריה דר' יוחנן נתעורר לבכות אהאי שופרא דבלי בעפרא.⁴⁶

פירוש העמק דבר ויקרא פרק י פסוק ו – שריפת הנפש ושריפת הגוף⁴⁷

את השריפה אשר שרף ה' – שתי פעמים שריפה, היינו שריפת נפש בהיכל ושריפת הגוף חוץ למחנה, היינו שופרא דבלי בעפרא. והרי זה כמו חטאת הקהל דאימורים נשרפים על המזבח וגופו חוץ למחנה.⁴⁸

מסכת שבת דף נ עמוד ב – שמירת הגוף

רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ" (משלי טז ד).⁴⁹

מסכת נדרים דף ט עמוד ב –לא יופי נרקסיסטי

אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד; פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה? אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם. אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה, שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל, עליך הכתוב אומר: "איש… כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ".⁵⁰

מסכת תענית דף כד עמוד א – יופי מסוכן?

גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס – עלי דידי היכי חייס?⁵¹ בריה מאי היא? …⁵² ברתיה מאי היא? הייתה לו בת בעלת יופי. יום אחד ראה אדם אחד שעשה נקב בגדר הקוצים שסביב ביתו (של ר' יוסי דמן יוקרת) ומסתכל בה. אמר לו: מאי האי? – אמר ליה: רבי, אם ללוקחה לא זכיתי, לראותה לא אזכה? – אמר לה: בתי, את מצערת את הבריות – שובי לעפרך, ואל יכשלו בך בני אדם.⁵³

מסכת נדרים דף נ עמוד ב – עדיפות לכלי החרס

אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה: תורה מפוארה בכלי מכוער! אמר לה: לִמְדִי מבית אביך, במה מניחין יין? אמרה ליה: בכלי חרס.⁵⁴ אמר לה: כל העולם בחרס, ואתם בכלי חרס? אתם (בית הקיסר) הניחו (את היין) בכלי כסף וזהב. הלכה ושמה את היין בכלי כסף וזהב והסריח (הבאיש). אמר לה: אף התורה כן.⁵⁵ – והרי יש אנשים יפים ולמודי תורה!⁵⁶ אמר לה: אם היו מכוערים, היו למודים יותר.⁵⁷

אבות דרבי נתן נוסח א פרק מא – לך לאומן שעשאני

מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים. ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו: ריקה, כמה מכוער אתה! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: ומה אעשה? לך לאוּמָן שעשאני ואמור לו: כמה מכוער כלי זה שעשית. כיון שידע רבי שמעון שחטא, ירד מן החמור והיה משתטח לפניו. אמר לו: נעניתי לך, מחול לי. אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית.⁵⁸

מסכת דרך ארץ פרק ג הלכה ד – אין אדם זוכה לשני שולחנות

אל תאמר איש פלוני עשיר ואני עני, שאין אדם זוכה לשתי שולחנות. ואל תאמר איש פלוני נאה ואני מכוער, שבשעת פטירתכם … אין כל בריה משגחת בכם. אל תאמר איש פלוני צדיק ואני איני צדיק, ששניכם עתידין ליתן את הדין. אל תאמר איש פלוני חכם ואני איני חכם, שלא שִׁמָשְׁתָּ חכמים. כיוצא בו, אל תאמר איש פלוני גיבור ואני איני גיבור, שאין גיבור אלא בתורה, שנאמר: "ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושי דברו".⁵⁹

מסכת ברכות דף נד עמוד ב

מאי מברך?⁶⁰ – אמר רב יהודה: ברוך גומל חסדים טובים. אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: "וירוממוהו בקהל עם" (תהלים קז). מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: "ובמושב זקנים יהללוהו" … רב יהודה חלש ואתפח,⁶¹ על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן, אמרי ליה: בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא.⁶² אמר להו: פטרתון יתי מלאודויי.⁶³

מחלקי המים

ירושלים

מים אחרונים: להשקפת רבי עקיבא על היופי, צריך אולי לחבר את שיטתו המאד מקלה בגירושין, מסכת גיטין פרק ט משנה י: "בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר. רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו" וכבר הרחיבו מן הסתם גדולים וטובים לדון במשנה זו האמנם מאפשר רבי עקיבא לפרק נישואין באמתלה כ"כ פשוטה?! האם כך עשה לרחל כשנשא את אשת טורנוסרופוס לאשה? האם סבור רבי עקיבא שברגע שאדם כבר לא חושב שאשתו היא הנאה מכולם ונותן עיניו באשה אחרת, מוטב שיתגרש על כל משמעות הדבר ולא יחיה בשקר? כך או כך, גם כאן ליופי יש משמעות חשובה בעיני ר' עקיבא ואגב אורחא למדנו שכבר בימי חז"ל לא נהגו ריבוי נשים.