פרשות השבוע

מים ראשונים: אוהל מועד שבנו משה ובצלאל והפך למשכן שילה בראשית שנות ההתנחלות בארץ, שרד עפ"י חז"ל 369 שנים (גמרא זבחים קיח), מקדש ראשון עמד על מכונו 410 שנים ומקדש שני 420 (גמרא יומא ט ע"א, ויקרא רבה כא ט).¹ בתווך, חוצצות ארבעים או חמישים שנה מחורבן שילה עד מקדש שלמה (שנות נב וגבעון, ראה דברינו משכן שילה בפרשה זו), וכמובן שבעים השנים בין חורבן בית ראשון וייסוד היכל ה' בתחילת ימי שיבת ציון. אבל בתמונה רחבה וכוללת, למעלה מאלף שנים בהם עמד משכן או מקדש בישראל. מה מחבר ומה מפריד בין 'מקדשים' אלה. מה יבוא אחריהם או בינתיים?

מדרש הגדול שמות כה ג – התרומה בפרשתנו מסמלת את השלושה

"וזאת התרומה". מלמד שהראה הקב"ה למשה שעתיד אחר להתנדב כמותו. ואיזה? זה דויד דכתיב: "וישמחו העם על התנדבם" (דברי הימים א כט ט). ולמה נאמר: "תרומה", "התרומה", "תרומתי" בענין אחד?² אלא אחת למשכן ואחת למקדש ראשון ואחת למקדש שני.³

מסכת יומא דף נא עמוד ב – מה הבדיל בין הקודש וקודש הקדשים

משנה. היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר: לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר: "והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים".

גמרא. שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן!⁴ – ורבנן אמרי לך: הני מילי – במשכן, אבל במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין, ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכות.⁵

מסכת ערכין דף י עמוד ב – הכלים שעשה משה

תנו רבנן: אבוב היה במקדש, חלק היה, דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה. צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב, נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה. צלצול היה במקדש, של נחושת היה, והיה קולו ערב, ונפגם. ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו, ולא היה קולו ערב. נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה. מכתשת היתה במקדש, של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה, ולא היתה מפטמת כמו שהיתה. נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה. אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון, ונתפגמו ולא היה להם ארוכה.⁶

ילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה רמז שסג – ירידה הדרגתית

"וזאת התרומה וגו' " – מלמד שהראה הקב"ה למשה שלוש תרומות: אחד של משכן ואחד של מקדש ראשון ואחד של מקדש שני, שנאמר: "זהב וכסף ונחושת". "זהב" – כנגד משכן שעשה משה שהיה חביב על הקב"ה כזהב. "וכסף" – זה מקדש ראשון שבנאו שלמה דכתיב בו: "אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה". "נחושת" – זה מקדש שני שחסר ה' דברים: ארון כפורת וכרובים אש ורוח הקדש.⁷

מדרש אגדה (בובר) שמות לח כא – המשכן צופה קדימה עד בית שלישי

"אלה פקודי המשכן משכן העדות". ולמה אמר משכן שני פעמים? לפי שנתנבא משה רבינו ע"ה שיחרב בית ראשון ובית שני. ואמר אחריו "העדות", להורות על בית שלישי שלא יחרב ולא ינתץ לעולם, לפי שהוא בנין מלך מלכי המלכים הקב"ה. מה הוא קיים, אף בניינו קיים. אבל בית ראשון ובית שני שהוא בניין אדם, ולפי שהאדם אינו קיים, אף בניינו אינו קיים.⁸

פירוש ספורנו הקדמה לתורה – כנגד אברהם יצחק ויעקב

ובכן היו עניני ישראל מאז יצאו ממצרים עד בנין בית ראשון אשר בזמן זה בנו ד' מזבחות והם משכן במדבר. ושילה. ונוב. וגבעון. כמו עניני אברהם מאז שיצא מאור כשדים אל ארץ כנען ששם בנה ד' מזבחות. ועניני בית ראשון היו כענייני יצחק אשר בנה מזבח אחד בלבד. ועניני בית שני וגלותנו והגאולה העתידה אשר בזה הזמן נבנה בית שני ויבנה העתיד במהרה בימינו, הם כענייני יעקב אבינו אשר בנה שני מזבחות וראה טוב באחריו אחרי היאוש ובזה סיים את ספרו הראשון.⁹

בראשית רבתי בראשית א יד-יט – המאור הגדול, המאור הקטן והכוכבים

"ויאמר אלהים יהי מאורת ברקיע השמים". רבנן פתרין קרייא בבנין בית המקדש … "והיו למאורות" – יהיו שני הבתים האלה לאור נוגה בישראל, כענין שנאמר: "והלכו גוים לאורך" (ישעיה ס ג). "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" – אלו מקדש ראשון ושני שהיו גדולים מהמשכן. את המאור הגדול – זה מקדש ראשון שהיה בו ממשלה לישראל, ולמה קורא אותו גדול שהיה בו ארון וכפורת וכרוב ואש ורוח הקדש. "ואת המאור הקטן" – זה מקדש שני שהיה חסר מן אלו ה' דברים. "לממשלת הלילה" – שבנאו מלך פרס והוא היה מושל באותו זמן עד מלכות יון החזיקה ממשלה במקדש שני.¹⁰ "ואת הכוכבים" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שהיו בירושלים חוץ מהמקדש.¹¹ ולמה נמשלו בכוכבים? לפי שהם עוסקים בתורה ומצדיקים הרבים שכן כתוב: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" (דניאל יב ג). ¹²

פירוש עקידת יצחק¹³ שער נ פרשת תרומה – הכל זמני ומעין דוגמא

… הנה שעלה בידנו מכל זה, שהבית הגדול והקדוש שהיתה הכוונה בו להיותו מכון שבתו בינותינו, עדיין לא בא לכלל יישוב. אלא היתה התחלתה ממעשה המשכן ונמשכה השלמתה עד סוף ימי כל הגליות. והבית אשר בנה שלמה לא היתה כדאי להיותה דירת קבע … ואין צריך לומר שלא נשלמה במה שתקנו בה עולי הגולה וכל שכן במה שעשה הורודוס עבד בית חשמונאי אשר מלא ידיו מדם נקיים והחכמים שבישראל (בבא בתרא ד' א). אלא כל ענייני הבית הזה אשר בידם מתחילה ועד סוף, היה כעין דוגמא ודמיון להעיר את לבבם ולהודיעם במה יכשלו, כדי שיקבלו הזירוז והאזהרה לכל מה שיצטרך להם בסוף … וכאילו כל הזמן הארוך הזה לא היה עניינו אצלנו רק כאירוסין נמשכים אשר נתעוררו בהם כמה בלבולים, עד אשר באו¹⁴ לכלל האישות השלם אשר לא יבוא עוד עליו ערעור לעולם. אשר בזה יסתם פיהם של מערערים עלינו ועל חורבן ארצנו ושממות היכלנו. כי על דרך האמת,¹⁵ לא נבנה ולא נתקיים דבר מכל דבריו הטובים עמנו. וכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אשר משם תתחיל הדירה הקבועה ולא תיפסק לעולם.¹⁶

ספורנו שמות לח כד – המשכן בא לסמל מראש את הפשטות

"כל הזהב" (שמות לח כד).¹⁷ העיד על קצבת הזהב והכסף והנחושת שנכנסה במלאכת המשכן שהיה דבר מועט מאד בערך אל העושר שהיה בבית ראשון, כמבואר בספר מלכים (מלכים א ו כ-לה, ז מח-נ).¹⁸ ויותר ממנו העושר שהיה בבנין הורדוס.¹⁹ ועם כל זה, יותר הִתְמִיד מראה כבוד ה' במשכן של משה ממה שהתמיד במקדש ראשון, ולא נראה כלל במקדש שני. ובזה הורה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סיבה להשרות השכינה בישראל, אבל רוצה ה' את יריאיו ומעשיהם לשכנו בתוכם.²⁰

שבת שלום

מחלקי המים