פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

בין משכן מקדש ראשון ומקדש שני

פרשת תמורה, תשפ"א

עדכון אחרון: 18/02/2021

מים ראשונים: אוהל מועד שבנו משה ובצלאל והפך למשכן שילה בראשית שנות ההתנחלות בארץ, שרד עפ"י חז"ל 369 שנים (גמרא זבחים קיח), מקדש ראשון עמד על מכונו 410 שנים ומקדש שני 420 (גמרא יומא ט ע"א, ויקרא רבה כא ט).1 בתווך, חוצצות ארבעים או חמישים שנה מחורבן שילה עד מקדש שלמה (שנות נב וגבעון, ראה דברינו משכן שילה בפרשה זו), וכמובן שבעים השנים בין חורבן בית ראשון וייסוד היכל ה' בתחילת ימי שיבת ציון. אבל בתמונה רחבה וכוללת, למעלה מאלף שנים בהם עמד משכן או מקדש בישראל. מה מחבר ומה מפריד בין 'מקדשים' אלה. מה יבוא אחריהם או בינתיים?

מדרש הגדול שמות כה ג – התרומה בפרשתנו מסמלת את השלושה

"וזאת התרומה". מלמד שהראה הקב"ה למשה שעתיד אחר להתנדב כמותו. ואיזה? זה דויד דכתיב: "וישמחו העם על התנדבם" (דברי הימים א כט ט). ולמה נאמר: "תרומה", "התרומה", "תרומתי" בענין אחד?2 אלא אחת למשכן ואחת למקדש ראשון ואחת למקדש שני.3

מסכת יומא דף נא עמוד ב – מה הבדיל בין הקודש וקודש הקדשים

משנה. היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר: לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר: "והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים".

גמרא. שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן!4 – ורבנן אמרי לך: הני מילי – במשכן, אבל במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין, ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכות.5

מסכת ערכין דף י עמוד ב – הכלים שעשה משה

תנו רבנן: אבוב היה במקדש, חלק היה, דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה. צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב, נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה. צלצול היה במקדש, של נחושת היה, והיה קולו ערב, ונפגם. ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו, ולא היה קולו ערב. נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה. מכתשת היתה במקדש, של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה, ולא היתה מפטמת כמו שהיתה. נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה. אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון, ונתפגמו ולא היה להם ארוכה.6

ילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה רמז שסג – ירידה הדרגתית

"וזאת התרומה וגו' " – מלמד שהראה הקב"ה למשה שלוש תרומות: אחד של משכן ואחד של מקדש ראשון ואחד של מקדש שני, שנאמר: "זהב וכסף ונחושת". "זהב" – כנגד משכן שעשה משה שהיה חביב על הקב"ה כזהב. "וכסף" – זה מקדש ראשון שבנאו שלמה דכתיב בו: "אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה". "נחושת" – זה מקדש שני שחסר ה' דברים: ארון כפורת וכרובים אש ורוח הקדש.7

מדרש אגדה (בובר) שמות לח כא – המשכן צופה קדימה עד בית שלישי

"אלה פקודי המשכן משכן העדות". ולמה אמר משכן שני פעמים? לפי שנתנבא משה רבינו ע"ה שיחרב בית ראשון ובית שני. ואמר אחריו "העדות", להורות על בית שלישי שלא יחרב ולא ינתץ לעולם, לפי שהוא בנין מלך מלכי המלכים הקב"ה. מה הוא קיים, אף בניינו קיים. אבל בית ראשון ובית שני שהוא בניין אדם, ולפי שהאדם אינו קיים, אף בניינו אינו קיים.8

פירוש ספורנו הקדמה לתורה – כנגד אברהם יצחק ויעקב

ובכן היו עניני ישראל מאז יצאו ממצרים עד בנין בית ראשון אשר בזמן זה בנו ד' מזבחות והם משכן במדבר. ושילה. ונוב. וגבעון. כמו עניני אברהם מאז שיצא מאור כשדים אל ארץ כנען ששם בנה ד' מזבחות. ועניני בית ראשון היו כענייני יצחק אשר בנה מזבח אחד בלבד. ועניני בית שני וגלותנו והגאולה העתידה אשר בזה הזמן נבנה בית שני ויבנה העתיד במהרה בימינו, הם כענייני יעקב אבינו אשר בנה שני מזבחות וראה טוב באחריו אחרי היאוש ובזה סיים את ספרו הראשון.9

בראשית רבתי בראשית א יד-יט – המאור הגדול, המאור הקטן והכוכבים

"ויאמר אלהים יהי מאורת ברקיע השמים". רבנן פתרין קרייא בבנין בית המקדש … "והיו למאורות" – יהיו שני הבתים האלה לאור נוגה בישראל, כענין שנאמר: "והלכו גוים לאורך" (ישעיה ס ג). "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" – אלו מקדש ראשון ושני שהיו גדולים מהמשכן. את המאור הגדול – זה מקדש ראשון שהיה בו ממשלה לישראל, ולמה קורא אותו גדול שהיה בו ארון וכפורת וכרוב ואש ורוח הקדש. "ואת המאור הקטן" – זה מקדש שני שהיה חסר מן אלו ה' דברים. "לממשלת הלילה" – שבנאו מלך פרס והוא היה מושל באותו זמן עד מלכות יון החזיקה ממשלה במקדש שני.10 "ואת הכוכבים" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שהיו בירושלים חוץ מהמקדש.11 ולמה נמשלו בכוכבים? לפי שהם עוסקים בתורה ומצדיקים הרבים שכן כתוב: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" (דניאל יב ג). 12

פירוש עקידת יצחק13 שער נ פרשת תרומה – הכל זמני ומעין דוגמא

… הנה שעלה בידנו מכל זה, שהבית הגדול והקדוש שהיתה הכוונה בו להיותו מכון שבתו בינותינו, עדיין לא בא לכלל יישוב. אלא היתה התחלתה ממעשה המשכן ונמשכה השלמתה עד סוף ימי כל הגליות. והבית אשר בנה שלמה לא היתה כדאי להיותה דירת קבע … ואין צריך לומר שלא נשלמה במה שתקנו בה עולי הגולה וכל שכן במה שעשה הורודוס עבד בית חשמונאי אשר מלא ידיו מדם נקיים והחכמים שבישראל (בבא בתרא ד' א). אלא כל ענייני הבית הזה אשר בידם מתחילה ועד סוף, היה כעין דוגמא ודמיון להעיר את לבבם ולהודיעם במה יכשלו, כדי שיקבלו הזירוז והאזהרה לכל מה שיצטרך להם בסוף … וכאילו כל הזמן הארוך הזה לא היה עניינו אצלנו רק כאירוסין נמשכים אשר נתעוררו בהם כמה בלבולים, עד אשר באו14 לכלל האישות השלם אשר לא יבוא עוד עליו ערעור לעולם. אשר בזה יסתם פיהם של מערערים עלינו ועל חורבן ארצנו ושממות היכלנו. כי על דרך האמת,15 לא נבנה ולא נתקיים דבר מכל דבריו הטובים עמנו. וכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אשר משם תתחיל הדירה הקבועה ולא תיפסק לעולם.16

ספורנו שמות לח כד – המשכן בא לסמל מראש את הפשטות

"כל הזהב" (שמות לח כד).17 העיד על קצבת הזהב והכסף והנחושת שנכנסה במלאכת המשכן שהיה דבר מועט מאד בערך אל העושר שהיה בבית ראשון, כמבואר בספר מלכים (מלכים א ו כ-לה, ז מח-נ).18 ויותר ממנו העושר שהיה בבנין הורדוס.19 ועם כל זה, יותר הִתְמִיד מראה כבוד ה' במשכן של משה ממה שהתמיד במקדש ראשון, ולא נראה כלל במקדש שני. ובזה הורה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סיבה להשרות השכינה בישראל, אבל רוצה ה' את יריאיו ומעשיהם לשכנו בתוכם.20

שבת שלום

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. שני המקדשים לא השלימו שנותיהם בלי חילול והפסקת העבודה לזמנים לא קצרים, בין ע"י גויים ובין ע"י בני ישראל ויהודה.
  2. שלוש פעמים בציווי על המשכן בפרשתנו שהוא עניין אחד!
  3. ראה שמות רבה נא ד פרשת פקודי: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות - מהו "משכן" שתי פעמים? א"ר שמואל בר מרתא: שנתמשכן שתי פעמים על ידיהם. זהו שאנשי כנסת הגדולה אומרים: חבול חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החוקים ואת המשפטים (נחמיה א ז)". כך בפרשת פקודי בדגש על המשמעות של "משכון" המסתתרת במילה "משכן" (וגם "פקודי" משתתף כאן ברקע. השורש פק"ד מזכיר פקידת עוון: "וביום פקדי ופקדתי", משכון נקרא גם "פקדון"). אבל כאן, בפרשת תרומה הגישה היא חיובית. השורש השולט כאן הוא רו"ם לצד נד"ב. תרומה והתנדבות. ולזה ראוי לצרף גם אירועי משנה כמו ההתנדבות לחזק את בדק הבית בימי יואש המלך – הפטרת פרשת שקלים.  ראה דברינו הפטרת שקלים – בדק הבית.
  4. יפה ענה ר' יוסי לחכמים! הפסוק מעיד שלא הייתה אלא פרוכת אחת בין הקודש וקדש הקדשים.
  5. היו מספר הבדלים גדולים בין שלושת המשכנים/מקדשים. השניים הבולטים הם בחיצוניות היינו במבנה (בממדים); ובפנימיות, באותם חמישה דברים שהיו במשכן ובבית ראשון ולא היו בבית שני: "ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש" (מסכת יומא כא ע"ב). ראו גם ביומא כא ע"ב ההבדל באש המזבח שהייתה בבית ראשון (ובמשכן) "רבוצה כארי" ואילו בבית שני "רבוצה ככלב!". בית ראשון ממשיך את המשכן ומשדרג את משכן שילה שנחרב ועיקר ההבדלים הם בינו ובין בית שני. ומכולם בקשנו להתמקד במקור זה הדן במה שהפריד בין הקודש ובין קודש הקודשים, בין ההיכל לדביר. ראשית, משום שמקור זה מתייחס במפורש לשלושת המקדשים; ושנית, משום שכאן בית שני חוזר למחיצה הרכה שהבדילה בין הקודש לקודש הקדשים במשכן שעשה משה: פרוכת ולא מבנה פיסי ("אמה טרקסין – כותל ברוחב אמה, ראה רש"י שם).
  6. למרות שהגמרא מסכמת במשפט: "אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון", הפרשנים מרחיבים לשלושה (גם הצלצל) או ארבעה (גם החליל אם לא נאמר שהוא האבוב). כלים אלה שנעשו ע"י משה (ובצלאל) עבור המשכן, שרדו עפ"י מסורת זו עד ימי בית שני והרי הם מחברים את כל שלושת המקדשים/משכנים. לא הכלים 'הכבדים' כארון, מנורה, שולחן וכו' (ראה הערה קודמת), אלא דווקא כלים 'עדינים' המכניסים אל עבודת המקדש את המנגינה ואת הבשמים – את הקול ואת הריח. המעוניינים לחקור עוד בנושא יפנו לפרשנים על הגמרא בערכין, לתוספתא ערכין פרק ב הלכה ג ולירושלמי סוכה פרק ה הלכה ו אשר מביא תוספתא זו בהקשר לחגיגות שמחת בית השואבה, ולמפרשי הירושלמי שם.
  7. חזרנו אל שלוש התרומות שנזכרות בפרשה, אך הפעם במגמה ברורה של ירידה בקודש. המשכן שעשה משה הוא "זהב", מקדש ראשון שבנה שלמה הוא  "כסף" ומקדש שני הוא "נחושת". הפסוק שמובא למקדש שלמה שהוא "כסף" קצת תמוה. הפסוק אומר שהכסף "לא נחשב" בימי שלמה. המקרא גם מעיד שהיה במקדש שלמה זהב לרוב. ראו מלכים א ו כא-כב: "וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב: וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב". ויש עוד בהמשך הפרק. אולי הכוונה היא לעושר המוגזם של מלכות שלמה שבא לידי ביטוי בהגזמה גם בבית המקדש. כאשר הכסף לא נחשב, הדבר מבשר התדרדרות.
  8. חזרנו למוטיב המשכן שמתמשכן מראש על חורבן בית ראשון ושני וכאילו מבשר את גורלם הצפוי. אבל מה הלאה? לְמָה ניתן לצפות כעת? התשובה לכאורה פשוטה: לבניין בית שלישי. ה"עדות" האמתית תהיה רק במקדש השלישי שייבנה ע"י הקב"ה. בנייני מקדש ומשכנות מעשה ידי אדם – לא צלחו. המשכן שבני ישראל מצטווים עליו בפרשתנו משמש הן כפרה וריצוי לאחר חטא העגל (במדרשים רבים) והן כמשכון ופיקדון לחטאים שיבואו - כתרופה מקדימה למכה. כָּפָּרָה כפולה לאורך היסטוריה ארוכה: כנגד בית המקדש הראשון וכנגד בית המקדש השני. אבל מה יבוא כעת? איזה משכן יבוא במקום השלושה שחרבו? מה המקבילה ל"משכן העדות" של המדבר שריצה על חטא העגל? מה נחמה יש לנו בין בית שני ובית שלישי עד שזה יבוא? מה עם הדור שהדרשן עומד מולו ודורש על משכן ומשכון, מִשְׁכְּנוֹת וּמָשְׁכּוֹנוֹת, מה המסר אליו? האם שום בניין שיקים האדם שוב לא יצלח עד בוא המשיח? נראה שהפתרון הוא במילה "עדות" שכידוע משמשת כינוי לתורה.
  9. כך מסכם ספורנו את הקדמתו לספר בראשית (מתוך הקדמתו לתורה). ספר בראשית ומעשי האבות חוזים הכל. אבל נראה שחסר לספורנו "אב" רביעי שיהיה כנגד הבית שלעתיד לבוא. באופן די מאולץ הוא כורך את יעקב הן עם בית שני שכידוע נחרב על שנאת חינם (שנאת אחי יוסף?) והן את הבית לעתיד לבוא. אילוץ זה נובע מהרצון לסכם את ספר בראשית הוא ספר האבות עם המשכן ובתי המקדש. אבל באמת, ספר שמות הוא המשך ישיר לספר בראשית כפי שעולה מקריאת הפסוקים בסוף זה ובתחילת זה (ראה למשל החזרה על "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", בראשית מו ח, שמות א א). אפשר להתגבר על אילוץ זה,אם היה ספורנו מסכים, ולהוסיף "אב" רביעי הוא משה שבנה את המשכן הראשון שהגם שהיה זמני, הוא השורש והיסוד של כולם. אולי דווקא בשל פשטותו וארעיותו ובשל שמו השני "אוהל מועד", בו מושמת העדות בארון ובו הקב"ה נועד עם משה. אבל ספורנו כורך את חורבן בית שני ואת בניין בית 'העתיד' עם דמותו של יעקב אבי האומה וסיבותיו עמו. אפשר שיש כאן רמז לאמירה המיוחסת לרב קוק שבית שני חרב בשל שנאת חינם ובית שלישי ייבנה ע"י אהבת חינם. ואולי נמצא פתרון בפירוש נוסף של ספורנו עצמו שנראה להלן.
  10. בית שני נבנה ברשות האומות והיה נתון כל העת לחסדם (רד"ק חגי פרק א פסוק א)
  11. מכאן מקור לכך שעוד בימי (סוף) בית שני פעלו בתי כנסת ובתי מדרש בירושלים גופא, ולא רק במקומות רחוקים. ראה דברינו שמחת בית השואבה בסוכות שם הבאנו מקורות נוספים.
  12. כאן לא נזכר המשכן, אבל מהעבר השני מנצנצים הכוכבים. מקדש שלמה אשר מחליף את המשכן הוא המאור הגדול, בית שני הוא המאור הקטן (ראה הרגשות המעורבים בעת ייסוד בית שני, עזרא ג יב: "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל"), אבל את שניהם כבר אין לנו. ולא נותרו לנו אלא הכוכבים הפזורים במרחבי כיפת השמים ומנצנצים ברקיע – הם בתי כנסיות ומדרשות בהם נשמעים קולות תורה, תפילה וכינוסי הקהל: קולות תינוקות של בית רבן, בעלי תריסין, לומדי הדף היומי, פרשת השבוע ומדרשים, פייטנים ובעלי קריאה. כוכבים אלה כבר היו רמוזים במשכן שעשה מה. ראו שמות רבה לה ו: "אמר רבי חייא בר אבא: מלמד שהיו קרסי זהב נראין במשכן ככוכבים הנראים ברקיע".
  13. רבי יצחק ב"ר משה עראמה, ספרד-פורטוגל-איטליה, מאה 15, ממגורשי ספרד.
  14. יבואו
  15. דרך הסוד? כשיטת רמב"ן?
  16. במר לבו ולנוכח המצב הקשה של עם ישראל בגלות המתמשכת והצרות שרבי יצחק עראמה חווה על בשרו, הוא מביט לאחור אל ימי בית ראשון ושני ולא מוצא בהם נחמה. נחמה פורתא היחידה היא מעשה המשכן שעשה משה, המתואר בפרשות השבוע שלפנינו, שהוא הבסיס והשורש, אבל העץ הקבוע לא צמח ממנו. שני בתי המקדש היו מראש זמניים, והכל שואף לאידיאל של ימות המשיח. מלכתחילה, לא היה מקדש שלמה חלופה אמתית למשכן, קל וחומר בית שני ובניין הורדוס. וכגודל הכאב והייאוש במצב הנוכחי, כן האידיאליזציה של 'ימות המשיח' שרק שם "תתחיל הדירה הקבועה" ששוב "לא תיפסק לעולם". ראייה דו-קוטבית ופטאליסטית זו מסבירה היטב עד כמה קשה היה לחלקים גדולים בעם ישראל להיענות לקריאתם של 'מבשרי ציון' בעת החדשה שקראו: "קומו ונעלה ציון".
  17. "כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ".
  18. פסוקים מפרק ו כבר הבאנו לעיל הערה 7. פסוקים מפרק ז: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב: וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב: וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וכו' ".
  19. ראה דברינו בניין הורדוס בפרשה זו. ראה שם שהורדוס רצה אפילו לצפות את הקירות החיצוניים של בית המקדש בזהב עד שבאו חכמים ואמרו לו שהצבע הכחול של האבנים המזכיר את הים – יפה יותר.
  20. יראת ה' ומעשים טובים הם המשכן האמתי. הם שמקיימים את "אשר איוועד לך שמה", את "ונועדתי לך" ואת "ושכנתי בתוכם". ובזכותם יתקיים "ושכנתי בתוכם" מחודש לעתיד לבוא. האם ספורנו עונה כאן לעקידת יצחק? האם הוא עונה לעצמו בהקדמתו לתורה לעיל (ראו הערה 9)?. האם הוא מסייע לילקוט שמעוני לעיל (הערה 7)? התשובה: לכולם.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה