וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת־הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת־הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל־הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן־הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת־הָעֵדָה וְאֶת־בְּעִירָם: … וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן יַעַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר־רָבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־ה' וַיִּקָּדֵשׁ בָּם: (במדבר פרק כ פסוקים ז-יג).1
ילקוט שמעוני פרשת חקת רמז תשסד – ארבע חטאות
ארבע חטאות כתובין כאן: לא האמנתם, לא קדשתם, מעלתם, מריתם. "לא האמנתם" – שלא אמרתי לכם להכות והכית אותו. "ולא קדשתם" – לעיני כל ישראל להוציא להם מים מכל סלע שרוצים. "מעלתם" – אמרת המן הסלע הזה. "מריתם" – ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק אחד ועברת על דברי.2
שבת דף צז עמוד א – תזכורת ל"הן לא יאמינו בי"
אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב: "והן לא יאמינו לי" … אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים, דכתיב: "ויאמן העם". בני מאמינים – "והאמין בה' ".3 אתה – אין סופך להאמין, שנאמר: "יען לא האמנתם בי".4
שמות רבה א יח – הגזירה במים
"היאורה תשליכהו" – למה גזרו להשליכם ליאור? לפי שהיו רואים האסטרולוגים שמושיעם של ישראל על ידי מים ילקה, והיו סבורים במים יטבע. ולא היה כך, אלא על ידי מים נגזרה עליו גזרת מיתה, שנאמר: "יען לא האמנתם בי להקדישני … לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם".5
ספרי דברים פיסקא שמ6 – צררה בכנפו
"על אשר מעלתם בי"7 – מי גרם לכך? לא אתם גרמתם לכם למעול בי?! "על אשר לא קדשתם אותי" – לא אתם גרמתם שלא לקדש אותי? "על אשר מריתם את פי"8 – מי גרם לכך? לא אתם גרמתם לכם למרות את פי?! הלא את(ה) הוא משה שאמרתי לך "ויאמר ה' אליו מזה בידך ויאמר השלך ארצה ויהי לנחש". והרי הדברים קל וחומר: ומה אם נסים הראשונים שהיו קשים לא עיכבת מהם, הדבר הזה שהוא קל צריך היית לעכבו?! מניין אתה אומר שלא יצא משה מן העולם עד שצררה בכנפו, שנאמר: "כי מנגד תראה את הארץ".9
מדרש תנחומא (בובר) חוקת לא, במדבר רבה יט י – עבירה בפומבי
"יען לא האמנתם בי" (במדבר כ יב). וכי לא אמר משה דבר קשה מזה, שנאמר: "הצאן ובקר ישחט להם" (במדבר יא כב)? אף שם אינה אמנה והיא גדולה מזו!10 ולמה לא גזר עליו הקב"ה מיתה שם? משל למלך שהיה לו אוהב, והיה מגיס בינו לבין המלך בדברים קשים, ולא הקפיד עליו המלך. לימים עמד והגיס בפני הלגיונות, גזר עליו מיתה. אף כך אמר הקב"ה למשה: מה שעשית ביני לבינך לא הקפדתי, עכשיו כנגד הרבים אי אפשר, שנאמר: "להקדישני לעיני בני ישראל" (שם).11
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה פרשת חקת – לא הניחו לטעון
"לא האמנתם בי" – וכי לא אמר משה דבר קשה מזה? והלא קשה מזה אמר: "הצאן ובקר ישחט"! אלא הראשונה מפני שלא הייתה בפרהסיא אלא לפניו לא נענש עליה, אבל עכשיו כנגד הרבים – לכן לא תביאו וגו'.12
זה שהכתוב אומר: "יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים" (קהלת ח יד).13 כשקילל הקב"ה את הנחש לא הניחו לטעון אלא מיד: "כי עשית זאת ארור אתה". וכן למשה לא הניחו לטעון, אלא מיד: "יען לא האמנתם בי לכן לא תביאו".14
מדרש תנאים לדברים פרק לא – אין החכם יכול ללכת עם השוטה
משיב הקב"ה ואמר למשה: הלא כמה פעמים הייתי מצוה אותך לסבול טרחן של בני.15 וכשבאו למי מריבה קראת להן שוטים ואמרת שמעו נא המורים! עכשיו הסתלק מהם, דלית אורחיה דבר נש חכים למיזל עם שטיי (אין דרכו של חכם ללכת עם שוטה).16
מדרש תנחומא (בובר) ואתחנן סימן ו – על אשר לא קדשתם אותי
א"ל הקב"ה: רב לך אל תוסף דבר. אמר לפניו: שמא יאמרו הדורות אילמלא לא מצא במשה דברים רעים לא היה מסלקו מן העולם! א"ל: כבר כתבתי בתורתי "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה". אמר לפניו: ריבונו של עולם, שמא יאמרו הבריות בקטנותי עשיתי רצונך, בזקנותי לא עשיתי רצונך! א"ל: כבר כתבתי: "על אשר מעלתם בי וגו', על אשר לא קדשתם אותי". 17
אמר לפניו: אם רצונך, אכנס לארץ ואהיה שם שתים ושלש שנים ואחר כך אמות. א"ל: גזירה היא מלפני. א"ל: אם לא אכנס בחיי, איכנס לאחר מותי. א"ל: לא בחייך ולא במותך. אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל הכעס הזה עלי למה? – "על אשר לא קדשתם אותי".18
רס"ג במדבר כ יג – לא האמנתם את בני ישראל
יען לא האמנתם אותם בי לקדש את שמי לעיני בני ישראל.19
ויקרא רבה לא ד – רק חטא המים
כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כתוב בתורתך מפני מה איני נכנס לארץ ישראל, שלא יהו ישראל אומרים: דומה שזייף משה את התורה או שאמר דבר שלא נצטווה.20 אמר לו הקב"ה: חייך שאני כותבה, שלא הייתה אלא על המים, זהו שכתוב: "כאשר מריתם פי במדבר צין" (במדבר כז, יד).21
ר' שמעון מושלו משל: למה הדבר דומה? למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עמו על קרוכין.22 כיון שהגיעו למקום צר, נהפכה קרוכין על בנו, נסמית עינו, נקטעה ידו, נשברה רגלו. כיון שהיה המלך מגיע לאותו מקום, היה מזכיר ואומר: אי לי, כאן ניזק בני, כאן נסמית עינו, כאן נקטעה ידו וכאן נשברה רגלו. כך הקב"ה מזכיר בתורתו מי מריבה שלש פעמים,23 לומר: כאן הרגתי את משה, כאן הרגתי את אהרן, כאן הרגתי את מרים.24
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א סימן ג – הרועה בעקבי הצאן
דבר אחר: "צאי לך בעקבי הצאן", אמר לו (הקב"ה למשה): סוף כל הדור למות ואת תהוי כותייהון.25 מהיכן היה לו הדבר הזה? רבי שמואל בר נחמן אמר: מהסנה. דאמר רבי שמואל בר נחמן: כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים, שנאמר: "ויאמר משה אל ה' בי ה' לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך" (שמות ד י) – הרי ששה ימים. ויומא דהוה קאים בגויה, הרי שבעה ימים.26 ובסוף אמר להקב"ה: "שלח נא ביד תשלח". אמר לו הקב"ה: חייך, שאני צוררה לך בכנפיך.27 ומתי פרע לו הקב"ה? רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי לוי. חד אמר כל שבעת ימי המילואים היה משמש בכהונה גדולה סבור שהיא שלו ובסוף נאמר לו אינה שלך של אהרן אחיך … רבי חלבו אמר: כל שבעת ימי אדר היה משה מפייס ומתחנן לפני הקב"ה שיכנס לארץ ובסוף אמר לו (דברים ג) כי לא תעבור את הירדן הזה.28
מדרש תנאים לדברים פרק לא – הגיע זמנו ושלטונו של יהושע
"הן קרבו ימיך למות" … אמר לפניו: ריבונו של עולם, בשכר צער שנצטערתי עם ישראל אתה אומר לי "לא תעבר את הירדן הזה"? אמר לו הקב"ה: אורכאות אורכאות בראתי את עולמי.29 וכי חטא היה בידו שלאברהם שנפטר מן העולם? אלא מפני שדחקה ארכי שליצחק. ויצחק לא נפטר מן העולם אלא מפני שדחקה ארכי של יעקב. ועכשיו ארכי שליהושע דוחקת … אמר משה: ריבון העולמים, אכנס לארץ ישראל ויהיה הוא מבפנים ואני מבחוץ הוא הרב ואני התלמיד הוא למעלה ואני אהיה למטה אמר לו הקב"ה: אי אפשר, אלא כבר דחקה ארכי של יהושע הוא מכניס ישראל לארץ ואתה הסתלק לך אצל אבותיך: "הן קרבו ימיך למות".30
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת האזינו – צרורה נשמת משה
"כי מנגד תראה את הארץ". מלמד שלא יצא מן העולם עד שצררה הקב"ה לנשמתו בכנפיו, שנאמר: "כי מנגד תראה את הארץ".31
שבת שלום
מחלקי המים