פרשות השבוע

מים ראשונים: מפעם בפעם אנו סוטים מהפרשה ונדרשים להפטרה. בהפטרת השבת נקרא ספר שלם של נביא, הוא ספר עובדיה, הקצר בספרי הנביאים. ספר עובדיה מכיל פרק אחד ודן בנושא אחד בלבד, הוא נפילתה של מלכות אדום. בחירת הפטרה זו לפרשת וישלח, הנפתחת בפגישה הטעונה בין יעקב לעשו ומסתיימת ברשימת אלופי עשו, מסמלת יחס מאד ברור לעשו הוא אדום, בניגוד לגישות אולי פייסניות יותר שמצויות במדרשי האגדה מתקופת בית שני, כאשר עשו ואדום מזוהים עם ממלכת רומא החזקה (ומאוחר יותר עם הנצרות). ראה דברינו אנטונינוס ורבי, יעקב ועשו סגירת החשבון? וכן יעקב ועשו – שונאים אחים.

חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי ה' לֶאֱדוֹם … זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ: אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־ה': … מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם: בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם־ אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם: … וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ … וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר: … וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה: (עובדיה פרק א).

מסכת סנהדרין דף לט עמוד ב

"חזון עבדיהו כה אמר ה' אלהים לאדום וגו'  – מאי שְׁנָא עובדיה לאדום?¹ – אמר רבי יצחק: אמר הקב"ה: יבוא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם.² אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר: עובדיה גר אדומי היה, והיינו דאמרי אינשי: מניה וביה אַבָּא, ניזיל ביה נרגא.³ "ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה".⁴ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: היינו דאמרי אינשי, מיניה וביה אבא, ליזיל ביה נרגא. כי אתא רב דימי אמר: ירך מתוכה מסרחת.⁵

כתיב: "ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא ה' מאד", מאי קאמר קרא? אמר רבי יצחק: אמר ליה: ביעקב כתיב: "נחשתי ויברכני ה' בגללך". ביוסף כתיב: "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף", ביתא דההוא גברא לא הוה מיבריך (ביתו של אותו האיש – אחאב – לא היה מבורך), שמא לא ירא אלהים אתה? יצתה בת קול ואמרה: "ועבדיהו היה ירא את ה' מאד" – אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אמר רבי אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם לא כתיב "מאד" ובעובדיהו כתיב "מאד".⁶ אמר רבי יצחק: מפני מה זכה עובדיהו לנביאות – מפני שהחביא מאה נביאים במערה. שנאמר: "ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו' ". מאי שנא חמשים איש? – אמר רבי אלעזר: מיעקב למד, שנאמר: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".⁷

ילקוט שמעוני עובדיה רמז תקמט

חזון עבדיה. א"ל הקב"ה לאליפז: אתה הוכחת לאיוב בחזון "בשעיפים מחזיונות לילה" (איוב ד יג), אני אעמיד ממך בן נביא שיפרע מבית אביך בחזון, שנאמר: "חזון עובדיה".⁸

ויקרא רבה פרשת אמור, פרשה כט סימן ב

ר' נחמן פתח: "ואתה אל תירא עבדי יעקב" (ירמיה ל י) – מדבר ביעקב. "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה … והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" (בראשית כחי ב) – אמר ר' שמואל בר נחמן: וכי עָלַת על דעתך שמלאכי השרת היו? ולא לא היו אלא שרי אומות העולם!⁹ … מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שָׂרָהּ של בבל עולה שבעים חֲוָקִים¹⁰ ושל מדי¹¹ עולה חמישים ושנים חֲוָקִים ושל יון מאה ושמונים,¹² ושל אדום עולה ועולה – ולא יודע כמה.¹³ באותה שעה נתיירא יעקב אבינו, אמר: אפשר שאין לזה ירידה? אמר לו הקב"ה: "ואתה אל תירא עבדי יעקב" אפילו אתה רואה אותו שמגיע לשמים (נוסח אחר: שהוא עולה ויושב אצלי), משם אני מורידו, זהו שכתוב: "אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־ה' " (עובדיה א ד).¹⁴

ילקוט שמעוני עובדיה רמז תקמט

"בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם־ אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם", "וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה" – בשעה שהקיף נבוכדנצאר את ירושלים, בא עשו הרשע ועמד לו רחוק מן הכשדים מיל והיה הורג כל מי שנמלט מן הכשדים, שנאמר: "ביום עמדך מנגד". אימתי? "ביום שבות זרים חילו". ולא היה החורבן זה שלך אלא של בבל, שנאמר: "שבות זרים חילו". "וגם אתה כאחד מהם" – ביקש להימנות עם מחריבים ראשונים. "ואל תשמח לבני יהודה" – הרי שהיה שמח. "ואל תגדל פיך´- שהיה עומד ומגדף. "ואל תעמוד על הפרק" – שהיה עומד בפרשת דרכים.¹⁵

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יד

.. שאין ישראל נגאלין (א)לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד, לא מתוך הטילטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק. לא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהן זה אצל זה, והיה אחד מהן קורא לחבירו ואין קולו נשמע, שנאמר: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" (עובדיה א יז).¹⁶

מדרש תנחומא פרשת כי תצא סימן י – "זכור את אשר עשה לך עמלק"¹⁷

אמר רבי יוחנן: עומדים כל שרי השבטים להזדווג עם שרו של עשו¹⁸ ואינו נופל בידם, לפי שלכל אחד ואחד מסלקו בתשובה. לראובן אומר: אתה נחשדת על פילגש אביך. לשמעון וללוי: אף אתם הרגתם את שכם. לשאר השבטים: אתם מכרתם את אחיכם ובקשתם להורגו. ליהודה: אף אתה נחשדת על תמר כלתך. ולבנימין אמר: אתה נחשדת על פילגש בגבעה.¹⁹ כיון ששרו של יוסף בא ומזדווג לו מיד נופל לפניו, שאין לו תשובה להשיבו. זהו שכתוב: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש" (עובדיה א).²⁰

הפיוט מעוז צור – הבית השישי המשלים

חֲשֹׂף זְרוֹעַ קֹדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְּשׁוּעָה.

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.

כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.

דְּחֵה אַדְמוֹן, בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.²¹

בראשית רבה פרשת וישלח, פרשה עח סימן יד

"יעבור נא אדוני לפני עבדו" (בראשית לג יד) – אמר לו (עשו ליעקב): מבקש אתה שאהא שותף עמך בעולמך?²² אמר לו: "יעבור נא אדוני לפני עבדו". אמר לו: ואין אתה מתיירא מדוּכָּסִי ומן אִפָּרְכֵי ומן אִסְטְרָטֵילֵי?²³ אמר לו: "ואני אתנהלה לאטי", לְהוֹנִי אנא מהלך,²⁴ כמו שאתה אומר: "את מי השילוח ההולכים לאט" (ישעיה ח ו) … "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", אמר ר' אבהו: חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו! אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו?²⁵ אלא אימתי היה הוא בא אצלו? לעתיד לבוא. זהו שכתוב: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה". (עובדיה א כא).²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: עובדיהו מקדיש את כל נבואתו לחורבן אדום, אבל אין הוא יחיד בחזות הקשה על עם זה. כבר הזכרנו לעיל את ירמיהו פרק מט, אליו יש להוסיף את נבואת עמוס (א יא-יב): "כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח: וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה". ובא מלאכי וממשיך קו זה בימי שיבת ציון וראשית בית שני, בנבואתו: "וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת־הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת־נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר: כִּי־תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר־זָעַם ה' עַד־עוֹלָם" (א ג-ד, בהפטרת פרשת תולדות). ראה דברינו אהבתי אתכם אמר ה' בהפטרת פרשת תולדות. העתקת נבואות אלה מבית ראשון לשני, מאדום-שעיר לאדום-רומא, התאימה מאד לתקופת הדרשן שראה את מלכות רומא בעוצמתה וייחל למפלתה. אך דא עקא, "עוד הם מדברים וזה בא", עוד העיניים מייחלות לנפילתה של רומא ולהופעת מלכות ה' בעולם כהבטחת הנביא, והנה עלתה מן המדבר מלכות רשעה עוד יותר, היא מלכות ישמעאל, שהיא מעבר לארבע המלכויות הנזכרות תדיר: בבל, מדי, יוון רומי. ראה פירוש רבינו בחיי דברים ל ז: "וכן אמרו במדרש משלי: תחת שנואה כי תבעל (משלי ל כג) – זה עשו, שנאמר: ואת עשו שנאתי. ושפחה כי תירש גברתה – זה ישמעאל הבא מהגר. ומפני שבני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, לכך קראן הכתוב "אויביך". וכן אמרו: תחת אדום ולא תחת ישמעאל". ראה כדוגמא נוספת אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמעון בן יוחאי עמוד 555: "אלו הן הנסתרות שנגלו לרבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום, ועמד בתפילה ארבעים יום וארבעים לילה … מיד נגלו אליו סתרי הקץ וסתומות והתחיל לישב ולדרוש … כיון שראה מלכות ישמעאל שהיא באה, התחיל לומר: לא דיינו מה שעשה לנו מלכות אדום הרשעה אלא אף מלכות ישמעאל?!". וזה נושא נכבד "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" שכבר דנו בו גדולים וטובים ואף אנו התחלנו למלא אמתחתנו ממנו ובע"ה נשלים אותו ביום מן הימים. ולא התעכבנו והרחבנו בעניין זה במים האחרונים, אלא משום שהוא מענייני היום והשעה.