פרשות השבוע

מים ראשונים: הפטרת השבת מזמנת לנו הזדמנות לגלוש מפרשת השבוע בתורה אל ספרי הנביאים: ראשונים כאחרונים. כך כבר זכינו לעשות בפרשת בחוקותי כשהעלנו את סיפור בת יפתח, יהושע בפרשת שלח לך, שאול המלך בפרשת אמור, מנוח ואשתו ובנם שמשון בפרשת נשא, אליהו – פעמיים: בפרשת כי תשא ובפרשת פנחס ועוד. הפעם נידרש לדמותו של אלישע תלמידו וממשיך דרכו של אליהו, בדגש על סיפור השונמית. וכאן עוצרים ושואלים את הבן והבת סביב שולחן שבת: מה הקשר של אלישע לשבת פרשת וירא? מדוע נבחרה הפטרה זו מספר מלכים ב פרק ד?

 

וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים: (מלכים ב ד א).¹

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם: (מלכים ב פרק ד ח).²

 

בראשית רבה לה ג פרשת נח – קשר מרומז לאליהו³

… והאחר דרש: כבר כתוב: "וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ הֵם מַגִּשִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא מוֹצָקֶת" (מלכים ב ד ה), מה תלמוד לומר: "וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְכִי מִכְרִי אֶת הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת נִשְׁיֵךְ וְאַתְּ וּבָנַיִךְ תִחְיִי בַּנּוֹתָר" (שם שם פסוק ז)?⁴ אלא: "ויעמוד השמן" – שהוקר השמן ובאת לשאול אם תמכור אם לא תמכור. הברכה האחרונה היתה גדולה מן הראשונה: "ואת ובניך תחיי בנותר" – עד שיחיו המתים.⁵

ילקוט שמעוני וירא רמז פב, משנת רבי אליעזר פרשה א – השוואה עם אליהו

מלמד שנעשו נסים לאלישע בקריעת הירדן יותר מאליהו שבפעם ראשונה היתה זכות שני צדיקים עומדת ובשניה לא היה אלא זכות צדיק אחד. וכן הוא אומר: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" – אתה מוצא ח' מופתים ביד אליהו וי"ו מופתים באלישע.⁶

מסכת פסחים דף סו עמוד ב – דוגמא לנביא כועס שמאבד את נבואתו

ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – ממשה. דכתיב: "ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' " (במדבר לא יד). וכתיב: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' " (שם שם כא), מכלל דמשה איעלם מיניה.⁷ אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו – מאלישע, דכתיב: "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך וגו' ", וכתיב: "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' " (מלכים ב ג טו).⁸

גמרא סוטה מז ע"א – אלישע קצר רוח

תנו רבנן, שלשה חלאין חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידים, ואחד שמת בו, שנאמר: ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו. תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו.⁹

מסכת ברכות דף י עמוד ב – אלישע מול שמואל

"וְנָשִׂים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה" (מלכים ב ד י). אמר אביי ואיתימא רבי יצחק: הרוצה ליהנות – ייהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל ייהנה כשמואל הרמתי שנאמר: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" (שמואל א ז יז) ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם – ביתו עמו.¹⁰

"ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא". אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מכאן, שהאשה מַכֶּרֶת באורחין יותר מן האיש.¹¹ "קדוש הוא", מנא ידעה? רב ושמואל, חד אמר: שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו; וחד אמר: סדין של פשתן הציעה על מיטתו ולא ראתה קרי עליו. "קדוש הוא", אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הוא קדוש, ומשרתו אינו קדוש, שנאמר: "ויגש גיחזי להדפה". אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שאחזה בהוד יופיה. "עובר עלינו תמיד", אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו – מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.¹²

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת: (מלכים ב פרק ד יג).¹³

 

בראשית רבה נג ב פרשת וירא – דבריו של בשר ודם ודבריו של הקב"ה

"האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר" (איוב ד יז) – וכי אפשר לאדם להיות צדיק יותר מבוראו? "אם מעושהו יטהר גבר" – וכי אפשר לאדם להיות טהור יותר מבוראו? מה אלישע אומר לשונמית: "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן" (מלכים ב ד טז) – אמרה לו: "אַל אדוני איש האלהים, אל תכזב בשפחתך".¹⁴ – אותם המלאכים שבשרו את שרה, כך אמרו לה: "למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן".¹⁵ אמר לה: אותם המלאכים היו יודעים שהם חיים וקיימין לעולם, אמרו: "למועד אשוב אליך", אבל אני שאני בשר ודם, קיים היום מת למחר, בין חי בין מת: "למועד הזה את חובקת בן".¹⁶

מה כתוב שם? "ותהר ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע". דבריו של בשר ודם מתקיימים ודבריו של הקב"ה אין מתקיימים? "וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' ".¹⁷

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד – מהשונמית לתפילת חזקיהו

א"ר תנחום בר חנינא: צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל … ר' חלבו מטי בה בשם ר' אבדומה דמן חיפא: צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל. מה טעם? "וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' לֵאמֹר" (מלכים ב כ ב, ישעיהו לח ב). באיזה קיר נשא עיניו? ר' יהושע בן לוי אמר: בקיר של רחב נשא עיניו – "כי ביתה בקיר החומה" …¹⁸ רבי חיננא בר פפא אמר: בקירות בית המקדש נשא עיניו … ר' שמואל בר נחמן אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו, שנאמר: "נעשה נא עליית קיר קטנה" [מלכים ב ד י].¹⁹ אמר לפניו: ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע והחיית את בנה, אבותי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי. ורבנן אמרי בקירות לבו נשא עיניו…²⁰

שמות רבה יט א פרשת בא – מחנה לשונמית

"לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר" (משלי יד י) – מהו כך? אלא, כשם שהלב מרגיש בצרה שהוא מצר, כך כשאדם שמח, הלב שמח תחילה … זו חנה שהרבה היתה מצטערת, שנאמר: "והיא מרת נפש" (שמואל א א י), "והיא" – לעצמה. כיון שפקד אותה הקב"ה: "ובשמחתו לא יתערב זר", וכתיב: "עלץ לבי בה' כי שמחתי בישועתך" (שם ב א) – אני לעצמי שמחתי, אבל אחר לא ישמח עמי. דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" – זו השונמית. אימתי? כשמת בנה וּבָאת לקבול לאלישע. … אמרה לו השונמית: "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" (מלכים ב ד ל) – עמדת במסטורין של הקב"ה מתחילה ונתתה לי בן, אף עכשיו עמוד אתה במסטורין של אלהים והחיה אותו! הוי: "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר".²¹

וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל כפו כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד: וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו: וַיִּקְרָא אֶל גֵּיחֲזִי וַיֹּאמֶר קְרָא אֶל הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָאֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר שְׂאִי בְנֵךְ: וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּ וַתֵּצֵא: (מלכים ב ד פסוקים לד-לה).²²

 

שמות רבה (שנאן) ד ב פרשת שמות – כוחה של הכנסת אורחים

… ובשעה שאמר לו הקב"ה למשה: "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה" (שמות ג י), א"ל משה: ריבון העולמים, איני יכול, מפני שקבלני יתרו ופתח לי פתח ביתו, ואני עמו כבן; ומי שהוא פותח פתחו לחברו – נפשו חייב לו.²³ וכן את מוצא באליהו, בשעה שהלך אצל צרפית האלמנה, מת בנה. התחיל אומר: "הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה"! (מלכים א יז כ), וכתוב: "וישמע ה' בקול אליהו ותשב נפש הילד" (שם כב). ולא עוד, אלא כל הפותח פתחו לחברו, חייב בכבודו יותר משל אביו ומאמו. אתה מוצא, בשעה שנפטר אליהו מאלישע וזכה ליטול פי שנים ברוחו של אליהו, כדכתיב: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (מלכים ב ב ט), היה לו לאלישע לילך אצל אביו ואמו להחיותם, כמו שהחיה בנה של שונמית. וכן בנה של צרפית שהחיה אליהו היה לו להחיות אבותיו, אלא שמסר נפשו על אכסניא שלו. לכך אמר משה לפני הקב"ה: קבלני יתרו ונהג בי כבוד. איני הולך אלא ברשותו. לכך: "וילך משה וישב אל יתר חותנו".²⁴

שיר השירים רבה פרשה ב – החייאת עולם התורה

בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא²⁵ … נכנס ר' שמעון בן יוחאי ודרש: "ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם" (מלכים ב ד). אמר לו ר' יהודה ברבי סימון: על ידי שכתב: "ותחזק בו לאכל לחם", זכתה להחיות את בנה. רבי יודן בשם רבי זעירא ור' יוחנן בשם רשב"י אמרו: גדולה היא הפרנסה שגורמת לתחיית המתים לבוא שלא בעונתה. צרפית, ע"י שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה, שונמית על ידי שהאכילה את אלישע זכתה להחיות את בנה … ע"י שקבלה אותו בסבר פנים יפות ושמשתו זכתה להחיות את בנה. ואתם בני אושא גומלי החסד, על אחת כמה וכמה.²⁶

וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי אתי אַתְּ וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי כִּי קָרָא ה' לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים: וַתָּקָם הָאִשָּׁה וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ וַתָּגָר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים: וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ: וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע: וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר  הֶחֱיָה אֱלִישָׁע: וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר לוֹ וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה: (מלכים ב פרק ח, פסוקים א-ו).²⁷

 

שבת שלום

מחלקי המים