פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נגענו בנושא המורכב של גניבת הברכות ע"י יעקב (ביטוי שהמדרש וחלק מהמפרשים אינם מהססים מלהשתמש בו כפי שנראה להלן), בדברינו בחירה בבכורה ומחירה, אנכי עשו בכורך וכן על חרדה וצעקה בפרשתנו. והנה אנו נדרשים לו עוד, והפעם מהפסוק הקשה: "בא אחיך במרמה". כיצד נהלום פסוק זה?

וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: (בראשית כז לה).¹

אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל־כָּל־אָח אַל־תִּבְטָחוּ כִּי כָל־אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל־רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ: (ירמיהו ט ג).²

וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם: (בראשית לד יג).³

בראשית רבה סז ד – מרמה היא חכמה

ויאמר בא אחיך במרמה – אמר ר' יוחנן: בחכמת תורתו.⁴

תרגום אונקלוס על הפסוק – מה שהקהל שומע

ואמר עָל אחוּךְ בְּחָכְמָא וְקַבֵּיל בִּרְכְתָךְ.⁵

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות סימן כד – מרמה היא רמיות

ויאמר בא אחיך במרמה וגו', היה אומר על צדיק במרמה? חס וחלילה! אלא בא עליך ברמיות.⁶

רמב"ן תולדות כז לג – דגש על ברוך יהיה

"בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה" – אין דרך החרד חרדה גדולה עד מאד וצועק "מי הוא אשר רמני לברך אותו", שישלים צעקתו לאמר מיד: "גם ברוך יהיה", אבל היה ראוי שיקללהו.⁷ ועוד, כי היה עשו צועק עליו לאמר: ולמה תברכהו עתה אבי, ואיך יאמין עשו כי במרמה היה מתחילה, בראותו כי עתה יברך אותו ברצונו.⁸

והנכון בעיני שהוא לשון הווה,⁹ יאמר: מי איפוא הוא הצד ציד אשר היה יכול לרמותי שאברכהו, וגם שיהיה ברוך על כל פנים, כי ידעתי כי ברוך הוא. או טעמו: וגם ברוך יהיה – על כרחי, שאי אפשר לי להעביר הברכה ממנו. כי מאז שברך אותו ידע ברוח הקדש שחלה ברכתו עליו.¹⁰ וזהו טעם החרדה הגדולה אשר חרד, כי ידע שאִבֵּד בנו האהוב לו ברכתו לעולם. וזה טעם בא אחיך במרמה – כי אחר שאמר מי איפוא, נתן דעתו שהבא אליו היה יעקב, שאי אפשר שתחול הברכה רק בזרעו.¹¹

אלשיך בראשית פרשת תולדות פרק כז – המרמה בביאה לא בקבלת הברכה

ושמא תאמר הלא מתנה בטעות חוזרת!¹² על כן דקדק בלשונו שלא אמר: בא אחיך ויקח במרמה ברכתך, רק בא אחיך במרמה.¹³ כלומר, לא היתה מרמה רק בביאה, אך לא קבלת הברכה, רק: "ויקח ברכתך" – קיחה עצמית. והוא, כי הלא נכנס עמו ריח שדה גן עדן כי בא ה' עמו, ומאתו כלוקח – משלו לקחה.¹⁴

אבן עזרא בראשית כז לה פרשת תולדות – יעקב לא דיבר אמת

במרמה – שלא דבר אמת.¹⁵

רד"ק בראשית פרק כז פסוקים לה-לו

"ויאמר בא אחיך במרמה" – שעשה ידיו שעירות.¹⁶

"ויאמר הכי קרא שמו יעקב וכו' " – כששמע כי במרמה בא, שעשה ידיו שעירות, אמר: "הכי קרא שמו יעקב", ה-ה"א לאמיתת הדבר כ-ה"א "הרצחת" (מלכים א כא יט), "המן הסלע הזה" (במדבר כ) והדומים להם. אמר: על נכון קרא הקורא שמו יעקב, כי יעקב יש בו שני עניינים מן עקב ומרמה, כמו: "עקוב הלב" (ירמיה יז ט), "כי כל אח עקוב יעקב" (שם ט ג) ושניהם היו בו. "ויעקבני" – רימה אותי פעמיים: את בכורתי לקח – בנזיד עדשים, כשמצאוני רעב, ואין לך מרמה גדולה מזו. והנה עתה, גם כן לקח ברכתי במרמה.¹⁷

כלי יקר דברים פרק כה פסוק יג – העונש עמלק ¹⁸

… וזהו שמסיק בילקוט (רמז רסא) בשם המכילתא (בשלח עמלק א) רבי אליעזר אומר ויבוא עמלק, שבא בגלוי פנים … וזה ראיה גדולה לדברינו שכל מה שעשו ישראל במטמוניות בא עמלק בגלוי כדי להביא לאור קלונם, כי לא עביד הקב"ה דינא בלא דינא. וכששולח את האויב שיקח את אשר לך, ודאי היה זה בעבור שבסתר עשית עושק ונלוז.¹⁹ והעושים כך סוברים כי חכמים המה להרע, כאשר בדורנו חושבים לחכם את כל מי שהוא חריף לרמות. והכתוב אומר (בראשית כז לה): "בא אחיך במרמה" – ולא בחכמה ויקח את אשר לך. אמנם מי שהוא מקיים והצנע לכת עם אלהיך ואינו עושה שקר לחבירו אפילו בצנעה הוא הנקרא חכמה. וזהו שאמר ואת צנועים חכמה והוא היפך המאזני מרמה שהזכיר.²⁰

בראשית רבה ע יט – לאה מוכיחה את יעקב

כל אותו הלילה היה קורא לה רחל והיא עונה. "ויהי בבוקר והנה היא לאה…". אמר לה: מה? רמאית בת רמאי! אמרה לו: ויש סופר שאין לו תלמידים?²¹ לא כך היה אביך קורא לך עשו ואתה ענית לו…²²

בראשית רבה סז ד פרשת תולדות – זעקה גדולה ומרה

"כשמוע עשו את דברי אביו" (בראשית כז לד) – א"ר חנינא: כל מי שהוא אומר שהקב"ה ותרן הוא, יתוותרו בני מעיו, אלא מאריך אפו וגובה את שלו. זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, דכתיב: "כשמוע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה". והיכן נפרע לו? בשושן הבירה, שנאמר: "ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד א).²³

בעל הטורים בראשית כז לה פרשת תולדות – עונש שכם מידה כנגד מידה

"במרמה" – ב' במסורת: "בא אחיך במרמה". "ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה" (שם לד יג). מדה כנגד מדה, בשביל שהוא בא לאביו במרמה, ענו בניו במרמה לפניו.²⁴

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישלח לד יג – ממעשה שכם חזרה לפרשתנו?

"ויענו בני יעקב וגו' במרמה". כשם שלקח יעקב הברכה במרמה והיא חכמה, כך ויענו בני יעקב במרמה. ושמא תאמר ברמיה? תלמוד לומר: "אשר טמא את דינה אחותם, – כדין וכשורה עשו.²⁵

רש"י בראשית כז כח פרשת תולדות – אזהרה לבני יעקב לדורות

ויתן לך האלהים מטל השמים – … מהו "האלהים"? – בדין.²⁶ אם ראוי לך יתן לך, ואם לאו לא יתן לך. אבל לעשו אמר: "משמני הארץ יהיה מושבך"²⁷ – בין צדיק בין רשע יתן לך. וממנו למד שלמה כשעשה הבית וסידר תפילתו.²⁸ ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו את הדין לא יקרא עליך תגר, לפיכך: "ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו" (מלכים א ח לט). אבל נכרי מחוסר אמנה, לפיכך אמר: "ואתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" (שם שם מג) – בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו, כדי שלא יקרא עליך תגר.²⁹

בראשית רבה פרשה פז סימן ו – "ויהי כדברה אל יוסף"- – התורה לא מכסה

מטרונה שאלה את ר' יוסי, אמרה לו: אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה עומד בכל חומו והיה עושה הדבר הזה? הוציא לפניה ספר בראשית והתחיל קורא לפניה מעשה ראובן ובלהה, מעשה יהודה ותמר. אמר לה: מה אם אלו שהם גדולים וברשות אביהן לא כיסה עליהם הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: בהמשך למדרש האחרון שהבאנו ולסיכום הנושא, ראה דבריו הנמלצים של רש"ר הירש על כל העניין של גניבת הברכות ע"י יעקב (במצוות אמו רבקה), בתחילת פירושו לפרק כז בבראשית: "אנחנו הולכים בעקבות רבותינו, ואין אנחנו רואים כחובתנו להיות סניגורים לאבותינו הגדולים, כדרך שגם דבר ה' אינו נמנע מלגלות בהם חולשות ושגיאות. אם רבקה ציותה על יעקב להטעות את אביו, הרי הכתוב אומר ללא כחל ושרק: בא אחיך במרמה (להלן פסוק לה)". ובאשר לסניגוריה על יעקב שעשה מה שעשה במצוות אמו וקיים כיבוד אב ואם, אומר רש"ר בהמשך שם: "גם מצות כיבוד אב ואם כפופה לחוקי המוסר; ואלה אוסרים על האדם לגנוב את דעת הבריות, גם במקום שנצטווה על כך מפי אביו או אמו".

מים אחרונים 2: ראו ספרו של אלן דרשוביץ, צדק מבראשית, אונ' חיפה תשס"ג שכותב שם בפתח דבריו: "לראשונה חשבתי על צדק כשלמדתי את ספר בראשית כילד. עד היום אני זוכר את השאלות שהוא עורר, טוב יותר מן התשובות שהשיבו מורינו".