וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: … וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן: (בראשית יב א, ד).1
וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה: וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר: וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו: (בראשית יג ז-יא).2
וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם: … וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן: … וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם: (בראשית יד יב, טז).3
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט: (בראשית פרק יט כט).4
בראשית רבה מא ה פרשת לך לך – חשבונות ירושה
"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט" (בראשית יג ז).5 רבי ברכיה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אמר: בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. היו אומרים להם רועי אברהם: הותר הגזל? היו אומרים להם רועי לוט: כך אמר הקב"ה לאברהם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית יב ז), ואברהם פִּרְדָה עקרה ואינו מוליד, למחר הוא מת ולוט בן אחיו יורשו, ואִם אוכלים, משלהם הם אוכלים.6 אמר להם הקב"ה: כך אמרתי לו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" (שם טו יח) – אימתי? לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה. "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ", עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ.7
משנת רבי אליעזר פרשה ח – לוט לא זמם את בהמותיו
תרח היה ממחה ביד לוט, על ידי שלא היתה בהמתו יוצאה זמומה, כדי שלא תשחית את הזרעים, שנאמר: "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט".8 ומנין כשם שהיה [ריב] בין הרועים, כך היה בין אברם ולוט? שנאמר: "ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך".9
בראשית רבה מא ו פרשת לך לך – מי לשמאל ומי לימין
"אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (בראשית יג ט). אמר לו: אם אתה לשמאל, אנא לדרום. ואם אני לדרום, אתה לשמאל, בין כך ובין כך, אני לדרום. אמר רבי יוחנן: לשני בני אדם, שהיו להם כְּרָיִים: אחד של חטים ואחד של שעורים. אמר לו: אם החיטים שלי, השעורים שלך. ואם השעורים שלך, החטים שלי, מכל מקום החטים שלי. כך, "אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה". אמר רבי חנינא בר יצחק: ואשמאלה10 אין כתיב כאן, אלא ואשמאילה – מכל מקום אני משמאיל לאותו האיש.11
בראשית רבה מא ח פרשת לך לך – נהג אברהם כשורה או לא
"וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו" (בראשית יג יד).12 ר' יודה אמר: כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפרש לוט בן אחיו מעמו. אמר הקב"ה: לכל הוא מדבק וללוט בן אחיו אינו מדבק? אתמהא! ר' נחמיה אמר: כעס היה לאבינו אברהם בשעה שהיה לוט בן אחיו מהלך עמו. אמר הקב"ה: אני אמרתי לו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" (בראשית טו יח) והוא מדביק את לוט עימו כדי לירשו?! אם כן ילך ויביא לו שני פְּרִסְתָּקִים מן השוק,13 ויורישם את שלו, כמו שהוא רוצה להוריש לבן אחיו, זהו שכתוב: "גרש לץ ויצא מדון" (משלי כב) – גרש לץ זה לוט, ויצא מדון: "ויהי ריב בין רועי אברם וגו' ".14
בראשית רבה נ ד פרשת וירא – הכנסת אורחים של אברהם ושל לוט
"וירא לוט ויקם לקראתם וגו' ויאמר הנה נא אדוני" (בראשית יט א-ב). רבי יודן ורבי הונא. רבי יודן אמר: סורו נא, אפילו איני כדאי, עקמו עלי את הדרך. רבי הונא אמר: עקמו עלי את הדרך, כדי שלא תהיו נראים באים אצלי. "אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם", אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה? אלא אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים לפיכך הקדים רחיצה, ולוט אינו מקפיד על טינופת עבודת כוכבים. ויש אומרים: אף זה עשה כשורה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהם שלא יאמרו היכן לנו.15
בראשית רבה נא ו פרשת וירא – החסד שעשה לוט עם אברהם
"ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט" [יט כט], מה זכירה נזכר לו? שתיקה ששתק לאברהם בשעה שאמר אברהם על שרה אשתו אחותי היא היה יודע ושותק.16
בראשית רבה מא פרשת לך לך – הקרע עם צאצאי לוט
"ויהי בשחת אלהים וגו' ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך וגו' ", וכנגדו היו בניו צריכים לפרוע לנו טובות. לא דיין שלא פרעו לנו טובות אלא רעות, "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור … ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה" (במדבר כב), "ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים" (שופטים ג), "ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני מדין ועמהם מן העמונים על יהושפט" (דברי הימים ב כ) … ונכתב חטא שלהם בארבעה מקומות: "לא יבוא עמוני ומואבי על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (דברים כג), וכתיב (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה וגו', עמדו ד' נביאים וחתמו גזר דינם, אלו הם: ישעיה וירמיה צפניה ויחזקאל.17
מסכת נזיר כג ע"א, הוריות י ע"ב – לא יבוא עמוני ומואבי
דרש רבא, מאי דכתיב: "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן" (משלי יח יט)? אח נפשע מקרית עוז – זה לוט שפירש מאברהם, ומדינים כבריח ארמון – שהטיל מדינים כבריחין וארמון: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' ". דרש רבא, ואיתימא רבי יצחק, מאי דכתיב: "לתאוה יבקש נפרד ובכל תושיה יתגלע"? לתאוה יבקש נפרד – זה לוט, ובכל תושיה יתגלע – שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, דתנן: עמוני ומואבי אסורין, ואיסורן איסור עולם.18
בראשית רבה מא ד פרשת לך לך – שתי מציאות נמצאו בסדום
"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג ה). רבי טוביה בר יצחק אמר: שני אוהלים: רות המואביה ונעמה העמונית.19 דכוותה: "קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך וגו' ", רבי טוביה בר רבי יצחק אמר ב' אוהלים. רבי יוסי ברבי יצחק אמר: שתי מציאות: רות המואביה ונעמה העמונית, א"ר יצחק: "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" (תהלים פט כא) – היכן מצאתיו? בסדום.20
שבת שלום וגשמים בעיתם21
מחלקי המים
מים אחרונים: פרישת לוט ואברהם נסגרת במגילת רות! בין אם נשפוט את אברהם לחומרה על שמיהר להיפרד מלוט, על שאמר: "כי אנשים אחים אנחנו … היפרד נא מעלי" ונגרר אחרי מריבות הרועים, ובין שנאמר שפרידת לוט העמידה את אברהם באור חדש ונקי יותר ולא נחמיר איתו, לא נוכל להימלט מהמעגל רב השנים והדורות שבין צאצאי אברהם וצאצאי לוט. אחרי פרידתו מאברהם מתדרדר לוט וממעשה הזנות שלו עם בנותיו נולדים עמון ומואב. הוא עם מואב שהחטיא את ישראל בשיטים על סיפה של הכניסה לארץ. הם מואב ועמון שנאסר על זרעם להסתפח לעם ישראל לעולם, ככתוב: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם" (דברים כג ד). מזרעו של בלק מלכם ששכר את בלעם לקלל את ישראל ומעגלון מלך מואב שנלחם בישראל בתקופת השופטים, מהם יצאה רות המואביה שבאה לחסות בצל כנפי השכינה ולהידבק עם עם ישראל! ובגינה התחדשה ההלכה: "עמונית ולא עמונית, מואבי ולא מואביה". רות חוזרת ומאחדת את בית אברהם שנחלק ונפרד בעקבות הריב של רועי לוט עם רועי אברהם. הוא אברהם שאומר ללוט: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך, כי אנשים אחים אנחנו". מצאצאי לוט ושאר 'הרשעים' שבדרך נולדה רות שהפכה להיות "אמה של מלכות" בית יהודה. נסגר המעגל.22