פרשות השבוע

מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר: (מלאכי א א-ג).¹

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: (בראשית כה כח).²

אבן עזרא מלאכי פרק א פסוק ב – הנה שבתם בני יעקב

"אהבתי אתכם" – הטעם, בני אב אחד אחים היו עשו ויעקב. ואני נשבעתי כי בריתי אקים את יצחק. ואני אהבתי יעקב ונתתי לו ארץ כנען שנשבעתי לאבותיו לתת לזרעם. וגרשתי עשו מארץ השם ונתתי לו הר שעיר בעבור כבוד אביו. ובעבור רשעו שמתי הריו שממה וכן קראהו "גבול רשעה".³ והנה אתם בני יעקב הנה שבתם אל ארץ הברית.⁴

אלשיך מלאכי פרק א – אדום רוששה אך רומא תעלה וגם היא תהרס

וכי תאמר אדום. לא מן השם הוא זה כי מהמזל או מהטבע שעתה רוששנו, אך עוד ישוב הגלגל ונשוב ונבנה חרבות אשר לנו עתה. אמנם אמת הוא שהמה יבנו שלא תבצר מהם מלכות אדום אחר חורבן בית שני שהוא זמן גלות אדום אך אח"כ ואני אהרוס.⁵

רד"ק מלאכי פרק א פסוק ב – במה אהבתנו?

"אהבתי אתכם … ואמרתם במה אהבתנו" – פירוש, ואם תאמרו במה אהבתנו? הלא אח עשו ליעקב. אחים היו בני יצחק אוהבי ובחרתי ביעקב ובזרעו אחריו, אף על פי שהם מכעיסים אותי. ונתתי לזרע יעקב הארץ אשר נשבעתי לאברהם וליצחק.⁶

מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ט – במה אהבתנו, במה קבענוך?

"אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו". הפסוק הזה אמרו מלאכי בשעה שהיה מוכיח את ישראל. אמר להם: "היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי?" (מלאכי ג ח). והם משיבים ואומרים לו: "במה קבענוך" … דורו של מלאכי היה מוכיחן והן משיבין אותו: מהו קבענוך? … אמר להם: המעשר והתרומה שאין אתם מוציאין מעשרותיכם ותרומותיכם כראוי. חזר ואמר להם: "אהבתי אתכם". אמרו לו: במה אהבתנו? אמר להם: "הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב", שהוא אוכל בעולם הזה ונוחל לעולם הבא.⁷

שיר השירים רבה פרשה ב, וילנא סוף סימן ז, דונסקי סוף סימן יח – מתי ואיך תחפץ האהבה

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת  הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ב ז).⁸ רבי יודן ור' ברכיה. ר' יודן אמר: אהבה שאהב יצחק את עשו, שנאמר: "ויאהב יצחק את עשו" (בראשית כה כח). מהו "עד שתחפץ"? עד שנעשה חפצו של זקן.⁹ ר' ברכיה אמר: אהבה שאהב הקב"ה לישראל, שנאמר: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב). מהו "עד שתחפץ"? – מלכות של מעלן, לכשתחפוץ מדת הדין מאליה אני הוא מביאה בקולי קולות ולא אתעכב. לכך נאמר: "עד שתחפץ".¹⁰

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מג – חמישה האהובים¹¹

חמשה אלו נקראו אהובים. אברהם נקרא אהוב, שנאמר: "זרע אברהם אוהבי" (ישעיהו מא ח). יעקב נקרא אהוב, שנאמר: "ואוהב את יעקב" (מלאכי א ב). ישראל נקראו אהובים, שנאמר: "אהבתי אתכם אמר ה' " (שם שם). שלמה נקרא אהוב … שערי ירושלם נקראו אהובים וכו'.¹²

במדבר רבה ח ב פרשת נשא – אהבת הגרים

חביבים הם הגרים, שבכל מקום הכתוב מקיש אותם כישראל, שנאמר: "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך, זרע אברהם אוהבי" (ישעיהו מא ח).¹³ … נאמרה אהבה בישראל, שנאמר: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב) ונאמרה אהבה בגרים, שנאמר: "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י יח). נקראו ישראל עבדים … נקראו גרים עבדים … נאמר "רצון" בישראל … ונאמר רצון בגרים, שנאמר: "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" (ישעיה נו) … נאמר "שמירה" בישראל … נאמר "שמירה" בגרים … הא למדנו שהגרים הרי הם כישראל. ולכך נאמרה פרשה זו: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם" (במדבר ה י).¹⁴

שמות רבה א א פרשת שמות – חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר

"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (משלי יג כד) – זה הקב"ה, על שאוהב את ישראל, דכתיב: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב), שהוא מרבה אותן ביסורין … וכל המייסר את בנו, מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו … שנאמר: "ואוהבו שחרו מוסר" – לפי ששחרו מוסר, לכך אוהבו.¹⁵

קהלת רבה ג ב – עת לאהוב ועת לשנוא

"עת לקרוע" דכתיב: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך" (שמואל א טו), "ועת לתפור" דכתיב: "והיו לאחדים בידך" (יחזקאל לז יז).¹⁶ "עת לחשות" דכתיב: "החשיתי מעולם" (ישעיה מב יד), "ועת לדבר" דכתיב: "דברו על לב ירושלים" (ישעיה מ ב). "עת לאהוב", דכתיב: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב), "ועת לשנוא" דכתיב: "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" (ירמיה יב ח). "עת מלחמה" דכתיב: "ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם" (ישעיה סג י), "ועת שלום" דכתיב: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו יב).¹⁷

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח סימן ד – הקנאה קשה מהאהבה

"כי עזה כמות אהבה" – עזה אהבה כמות שהקב"ה אוהב אתכם, הדא הוא דכתיב: "אהבתי אתכם אמר ה' ". "קשה כשאול קנאה" – בשעה שמקנאים אותו בעבודת כוכבים שלהם, שנאמר: "יקניאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו" (דברים לב טז). דבר אחר: כי עזה כמות אהבה – אהבה שאהב יצחק את עשו, הדא הוא דכתיב: "ויאהב יצחק את עשו". "קשה כשאול קנאה" – שקנא עשו ליעקב, שנאמר: "וישטום עשו את יעקב".¹⁸

בראשית רבה פ ז פרשת וישלח – החיבור לפרשת דינה

'וידבר חמור אתם לאמר" (בראשית לד ח) – אמר ריש לקיש: בג' לשונות של חִבָּה חִבֵּב הקב"ה את ישראל: בדביקה, בחשיקה, ובחֲפִיצָה. בדביקה: "ואתם הדבקים בה' " (דברים ד ד). בחשיקה: "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם" (דברים ז ז), ובחפיצה: "ואשרו אתכם כל הגוים … כי תהיו אתם ארץ חפץ" (מלאכי ג יב). ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה: בדביקה – "ותדבק נפשו", בחשיקה – "שכם בני חשקה נפשו בבתכם", בחפיצה – "כי חפץ בבת יעקב".¹⁹

ויקרא רבה ז א פרשת צו – על כל פשעים תכסה אהבה

"צו את אהרן ואת בניו לאמר"  (ויקרא ו ב). זה שאומר הכתוב: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י יב). שנאה שנתנו ישראל ביניהם לבין אביהם שבשמים היא עוררה להן דיני דינים. אמר ר' שמואל בר נחמן: קרוב לתשע מאות שנה הייתה השנאה כבושה בין ישראל לבין אביהם שבשמים, מיום שיצאו ישראל ממצרים ועד שנה שנתעוררה עליהן בימי יחזקאל, זהו שכתוב: "ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו וגו' " (יחזקאל כ ז). והם לא עשו כן, אלא: "וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי וגו' ". ועשיתי עמהם בעבור שמי הגדול שלא יתחלל שנאמר: "ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים וגו' " (שם). "ועל כל פשעים תכסה אהבה" – אהבה שאוהב המקום את ישראל, שנאמר: "אהבתי אתכם אמר ה' ". (מלאכי א ב).²⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת עקב סימן ד – סוד האהבה הצטנעות

"לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם וכו' " (דברים ז ז-ח). בזכות שאתם ממעיטים את עצמכם לפני, לפיכך אני אוהב אתכם, וכן הוא אומר: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב) … ואומר: "ארפא משובתם אוהבם נדבה" (הושע יד ה) – נדבה נפשי לאהבתם, אף על פי שאינן הגונין, וכן הוא אומר: "כי מאהבת ה' אתכם".²¹

שבת שלום

מחלקי המים