מים ראשונים: בעצם המעשה שעשה יעקב אבינו, בעומדו לפני יצחק שכבר אינו רואה, והוא מכריז: "אנכי עשו בכורך", כבר עסקו רבים וטובים ואף אנו שלחנו בו ידיים בדברינו על חרדה וצעקה וכן בא אחיך במרמה ועוד בדף קול יעקב וידי עשו בפרשה זו. כוונתנו הפעם לדון בצמד המילים "עשו בכורך" שאולי מרמז שגם אחרי מכירת הבכורה וגם אחרי ההתחפשות, יעקב מכיר בכך שעשו הוא בעצם הבכור מלידה. ואולי אף לדורות נשאר משהו מבכורה זו.
וַיָּבֹא אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: (בראשית כז יח-יט).1
רש"י בראשית פרק כז פסוק יט – אנכי רק המביא
"אנכי עשו בכורך" – אנכי המביא לך, ועשו הוא בכורך.2
כלי יקר בראשית כז לו – אני במקום עשו לזכויות הבכורה
כששאלו יצחק מי אתה והשיב לו אנכי עשו בכורך, ואיך הוציא דבר שקר מפיו, הלא שארית ישראל לא ידברו כזב?! אלא ודאי שאמר לו אנכי במקום עשו בכורך, שהרי קניתי ממנו הבכורה ואם כן אנכי במקומו.3
רד"ק בראשית כז יט – לשם מטרה ראויה
אנכי עשו בכורך – יש תמהים איך יעקב שהיה צדיק וירא אלהים דיבר שקר? ואין זה תימה, כי יודע היה יעקב כי הוא ראוי יותר לברכה מאחיו ורוח הנבואה שתשרה על יצחק לברכו יותר יתעשת האלהים לברכתו מברכת אחיו, כי הוא רצוי לאל יותר ממנו.4
במדבר רבה כ יט – עובדה שהתברך
אמר אביו: מי אתה? אמר לו: אנכי עשו בכורך – מי שמוציא שקר מפיו אינו ראוי להתקלל? ולא עוד אלא שנתברך, שכתוב: "גם ברוך יהיה" (בראשית כז לב).5
מים ביניים הבאים בסעודה
בעקבות פירוש רש"י, גלשנו לפרשנים ומדרשים אחרים שמתייחסים לבעייתיות של דברי יעקב ליצחק: "אנכי עשו בכורך". וקבלנו שלוש סיעות: רש"י, כלי יקר ורד"ק. לסיעת רש"י שמנסה לנקות את יעקב ע"י ההפרדה בין "אנכי" ובין "עשו בכורך", אפשר לומר שיעקב עצמו מודה שנותרה בכורה כלשהיא בידי עשו: "אנכי" הוא מי שאני (יעקב) – ו"עשו בכורך". גם לשיטת כלי יקר וחבורתו שמעשה מכירת הבכורה מקנה ליעקב את האפשרות לומר שהוא הבכור עפ"י דין, עדיין אפשר לחשוב שבכורת הלידה לא נלקחה מעשו שגם זכה לבסוף לברכה משלו. גם לשיטת רד"ק וחבורתו, כולל מדרש במדבר רבה, שמשלימה עם כך שיש רמאות במידה זו או אחרת באמירה זו של יעקב, אך היא למען מטרה חשובה ותכלית ראויה, עדיין אפשר שיעקב מבין שיש מחיר למעשה הקיצון שהוא עשה (ראו שוב דברינו בחירה בבכורה ומחירה). ועל כך נרצה להמשיך לדון בדף זה: מה היא הבכורה שנותרה בידי עשו, אם בכלל. אם עשו הוא אדום הוא מלכות רומא, איך אפשר להסביר את שלטונה, כוחה וגדולתה של מלכות זו ששורשיה בבכור הבנים של יצחק ורבקה, נכד לאברהם ושרה? האם כדאי להדגיש את קרבתנו "ההיסטורית" לרומא עוד מימי האבות, או להתעלם מכך, לשמור מרחק ולהתנתק ככל האפשר?
מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ט – ראוי היה עשו ליטול שני חלקים
חזר ואמר להם: "אהבתי אתכם", אמרו לו: במה אהבתנו? אמר להם: "הלא אח עשו ליעקב נאם ה' ואוהב את יעקב" – שהוא אוכל בעולם הזה ונוחל לעולם הבא.6 בנוהג שבעולם אדם שיש לו שני בנים אחד בכור ואחד פשוט, מי נוטל שני חלקים? הבכור! ועשו יצא תחילה שנאמר: "ויצא הראשון אדמוני", הוא היה ראוי ליטול שני חלקים ולא עשיתי כן אלא יעקב נטל שני חלקים.7
מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות סימן יב – בגדי הכהונה הגדולה
"ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם" (בראשית ג כא). מהו כתנות עור? בגדי כהונה גדולה שהלבישן הקב"ה שהיה בכבודו של עולם.8 ועוד שנו רבותינו: עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות והעבודה בבכורות. לכך הלביש הקב"ה לאדם בגדי כהונה גדולה שהיה בכורו של עולם. בא נח ומסרן לשם, ושם מסרן לאברהם,9 ואברהם מסרן ליצחק, ויצחק מסרן לעשו, שהיה בכורו. ועשו היה רואה את נשיו עובדות עבודה זרה והפקידן אצל אמו.10
בראשית רבה סה טז – כיבוד אב ואם של עשו
"ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות" – אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ממה ששמש עשו את אביו. אני, בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים. ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות.11
בראשית פרק לה פסוק כט – יעקב חולק כבוד לעשו
"ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו".
רשב"ם שם: עשו ויעקב – לפי שהיה בכור ויעקב היה חולק לו כבוד הקדימו הכתוב.12
שמות פרק ד פסוק כב – בני בכורי ישראל, צורך בחתימה
"ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל".
רש"י שם: "ומדרשו, כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו".13
בראשית רבה סה יח – אבל עשו בכורך
"ויבא אל אביו וגו' ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך וגו'" – אמר ר' לוי: "אנכי" לקבל עשרת הדיברות אבל "עשו בכורך".14
מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות סימן כג – קשה עקירת שלשלת ייחוסים
שכך היה בדעתו (של יצחק) לברך את שניהם. וקרא לעשו לברכו תחילה שהיה גדול, ואח"כ ליעקב. כך היה מחשב. למה? שקשה לפני הקב"ה לעקור שלשלת היחסים, לעקור את הבכורה ממקומה. … לא חרד יצחק, אלא שאמר מה עוון בידי שנתקלקלה שלשלת היוחסים על ידי לברך את הקטן ואחר כך הגדול. וכן אתה מוצא בכל מקום משה קודם לאהרן, וכשיבא ליחוס, אהרן קודם למשה, שנאמר: "ואלה תולדות אהרן ומשה" (במדבר ג א). אמר ר' אבא בשם ר' יוחנן דבית גוברין: אף ראובן כשהגיע אותו המעשה על ידו ונתן אביו בכורתו ליוסף … אבל ביחוס לא יכול לעקור בכורתו ממנו, שנאמר: "בני ראובן בכור ישראל" (שמות ו יד)15 … וכן בניו של נח יפת הוא היה הגדול, ומפני שהיה שם צדיק הוא מונה אותו ראשון בכל מקום … אבל בייחוס מזכיר ליפת שהוא גדול, שנאמר: "אחי יפת הגדול" (בראשית י כא) … אף כאן לא חרד יצחק, אלא שאמר מה חטא יש בידי שבירכתי את הקטן לפני הגדול ושניתי הסדר.16
מדרש תהלים (בובר) מזמור כה יד – לשנאת עשו יש צידוק מסוים
"ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני". אם עשו שונא ליעקב, לפי שנטל ממנו את הבכורה, והדין עמו. אבל ברברים וענתיים ושארית העמים, מה עשיתי להם?17
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: בהמשך לתנחומא בובר תולדות לג לעיל, המהפך בזכותו של יצחק שהייתה לו תכנית ברורה ורבקה לא הבינה זאת, ראו פירוש רש"ר הירש על הפסוק "ויגדלו הנערים" (בראשית כה כז) שביד האחת מותח ביקורת על יצחק ורבקה שלא השכילו להבין את נפשו של עשו ולגדל את שני הבנים ביחד עם כל השוני הגדול ביניהם ולשמור על אחדות המשפחה. אולי לא שוחחו ביניהם מספיק. וביד השנייה הוא משבח את יעקב שבברכתו לבניו בסוף ימיו: "ראה בהם את שבטי ישראל שלעתיד, לא ראה רק כהנים ומורי הוראה; הנה עמד שם שבט הלויה ושבט המלוכה, שבט הסוחרים, שבט האכרים, ושבט הלוחמים; עמד שם לנגד עיניו העם כולו, על כל סגולותיו הרבגוניות, ועל כל דרכי התפתחותו; את כולם הוא ברך, "איש אשר כברכתו ברך אתם" (בראשית מט כח)". ראו דבריו שם במלואם שיכולים לשמש מנדט לבניית אומה רבגונית אך מלוכדת.
האם הפיק יעקב לקח מפרשת הברכות בפרשתנו בבואו לברך את בניו באחרית ימיו?
האם הפיקו את הלקח בני יעקב לדורותיהם, כולל הדור שלנו?