פרשות השבוע

ספרי במדבר פיסקא סט – נשיקה בכל הלב?

"וישקהו" (בראשית לג ד) נקוד עליו שלא נשקו בכל לבו.¹ ר' שמעון בר יוחאי אומר: הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב,² אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו.³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמות סימן כד – אחים שונאים ואחים אוהבים

"מי יתנך כאח לי" (שה"ש ח א) – ישראל אומרים להקב"ה: מי יתנך כאח לי. כאיזה אח? את מוצא מתחילת ברייתו של עולם ועד עכשיו האחין שונאין זה לזה.⁴ קין שנא להבל והרגו, שנאמר: "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". ישמעאל שנא ליצחק, שנאמר: "ותרא שרה את בן הגר המצרית … מצחק" – ואין מצחק אלא שביקש להרגו, שנאמר: "יקומו נא  הנערים וישחקו לפנינו" (שמואל ב ב יד).⁵ ועשו שנא ליעקב , שנאמר: "ויאמר עשו בלבו וכו' " (בראשית כז מא).⁶ והשבטים שנאו ליוסף, שנאמר: "וישנאו אותו"  (בראשית לז ד).⁷

וכאיזה  אח אמרו ישראל? כמשה ואהרן, שנאמר: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"  (תהלים קלג א) שהיו אוהבים זה לזה ומחבבים זה לזה. שבשעה שנטל משה את המלכות ואהרן כהונה גדולה לא  קנאו זה לזה, אלא היו שמחין זה בגדולת זה וזה בגדולת זה.⁸

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א טו – ראוי היה עשו

ביעקב כתיב "ויגדלו הנערים" (בראשית כה כז)⁹ – הרי יעקב ועשו. כשם שחל השם על יעקב, כך היה ראוי שיחול על עשו. עשו היה ראוי שיקרא יעקב ויעקב היה ראוי שיקרא עשו. עשו היה ראוי להעמיד מלכים ויעקב היה ראוי להעמיד כוהנים.¹⁰ הברכות הראשונות ראויות לעשו והאחרונות ליעקב. לאה וזלפה ראויות לעשו ורחל ובלהה ראויות ליעקב. ונטלו ממנו כל המתנות האלו. מכר בכורתו ליעקב, מיד נאמר עליו: "הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד" (עובדיה א ב). עשו פרק ממנו עול שמים אף א-להים שנאו, שנאמר: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג).¹¹

בראשית רבה סג ז – יעקב ועשו שותפות גורל

"שני גויים בבטנך" – שני גיאי גויים בבטנך: אדרינוס באומות, שלמה בישראל. זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו.¹²

דבר אחר: שני שנואי גויים בבטנך – כל האומות שונאים את עשו וכל האומות שונאים את ישראל.¹³

שונאיהם של בניך במעייך, שכתוב: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג).¹⁴

מסכת עבודה זרה דף ח עמוד ב – התקווה מרומא והאכזבה

תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו, עד דשתפינהו לישראל בהדייהו.¹⁵ והכי אתנו בהדייהו: אי מינן מלכי, מנייכו הפרכי, אי מנייכו מלכי, מינן הפרכי.¹⁶ ושלחו להו רומאי ליונאי: עד האידנא עבידנא בקרבא, השתא נעביד בדינא.¹⁷ – מרגלית ואבן טובה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? שלחו להו: מרגלית לאבן טובה. אבן טובה ואינך, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? – אבן טובה לאינך.¹⁸ אינך וספר תורה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? – אינך לספר תורה. שלחו להו: [אם כן], אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן, כפו להו.¹⁹ עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל, מכאן ואילך אישתעבדו בהו. מעיקרא מאי דרוש, ולבסוף מאי דרוש? מעיקרא דרוש: "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", ולבסוף דרוש: "יעבר נא אדני לפני עבדו".²⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור כה – למה עמים אחרים שונאים את יעקב?

"ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני" – אם עשו שונא ליעקב, לפי שנטל ממנו את הבכורה והדין עמו. אבל ברברים וענתיים ושארית העמים מה עשיתי להם? לפיכך: "שנאת חמס שנאוני".²¹

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים כב – אחיכם בני עשו

"ואת העם צו" – ציוה לראשי דורות שינהגו בו כבוד, שנאמר: כדבר הזה תדברון אל עשו" – בשררתו אתם עוברים.²²

"אחיכם בני עשו" – אע"פ שהם בני עשו אחיכם הם, ודכוותה: "אמרו אחיכם  שונאיכם" (ישעיה סו ה) – אע"פ שהם שונאיכם אחיכם הם. כיוצא בו: "מחמס אחיך יעקב" (עובדיה א י) – אע"פ שהוא קטלך אע"פ שהוא חומסך, אחיך הוא.²³

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יב – בחדש השלישי

"בחודש השלישי" (שמות יט א). למה בחודש השלישי? שלא ליתן לאומות העולם פתחון פה לומר: אילו נתן אף לנו את התורה, היינו עושים אותה. אמר להם הקב"ה: ראו באיזה חודש נתתי את התורה, בחדש השלישי, במזל תאומים, שאם ביקש עשו הרשע להתגייר ולעשות תשובה ולבוא וללמוד תורה יבוא וילמד ומקבלו אני, לפיכך נתנה בחדש השלישי.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: עוד על הניסיונות לחיות בשלום עם רומא היא אדום היא עשו (הערה 20 לעיל), ראו שיטת ר' יהודה בגמרא בשבת לג ע"ב שדיבר בשבחה של מלכות ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ראו גם עבודה זרה ב ע"ב והשיח עם המטרונה בגמרא ראש השנה יט ע"א (ציטוט ממגילת תענית): " … שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו, ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב".