פרשות השבוע

מים ראשונים: מה לא נאמר על השילוב של תורה ודרך ארץ? "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה" (מסכת אבות פרק ג משנה יז), "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" (שם פרק ב משנה ב), "יהי לך ב' ידות: אחת בתורה ואחת בדרך ארץ" (אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לה) ועוד ועוד. הגם שיש להבחין בין דרך ארץ במובן של פרנסה ומלאכה ובין דרך ארץ במובן של הנהגות נכונות וטובות. אנו נתמקד בזו השנייה. כנגד המאמר שדרך ארץ קדמה לתורה (ראה מקור בסוף הדף), בא המאמר "לידה או לימדתך תורה דרך ארץ" לומר שגם לדרך ארץ יש שורשים ורמיזות, אם לא מקורות ממש, בתורה. שלא תאמר: דרך ארץ זה דבר נאה אבל אין לו אחיזה בתורה והוא דבר "חיצוני" לה.

נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר: (במדבר כ יז).¹

במדבר רבה יט טו

"נעברה נא בארצך … ולא נשתה מי באר". מי באר? מי בורות היה צריך לומר!² לימדתך תורה דרך ארץ, שההולך לארץ שאינו שלו, ויש בידו צורכו, לא יאכל ממה שבידו, אלא שלו יהא מונח ויקנה מן החנווני בשביל לההנותו. כך אמר לו משה: הבאר עמנו ומן אנו אוכלים. לא תאמר שאנו מטריחים עליך, שכר אתה עושה לעצמך! כך אמר הקב"ה למשה: "אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם" (דברים ב ו).³ אמר להם משה: התירו לכם כיסכם, שלא יאמרו עבדים היו עניים הם! הראו להם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. וידעו שאין אתם חסרים כלום.⁴

ומשה אמר להם: התירו להם כיסכם, שלא יאמרו עבדים היו, עניים הם! הראו להם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו יד); ותדעו שאין אתם חסרים כלום. ולא משלכם אתם נותנים שנאמר: "כי ה' אלהיך ברכך זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר" (דברים ב ז).⁵

רשב"ם במדבר פרק כ פסוק יז

לא נשתה מי באר – שלכם. כי המים היו יקרים לאומות באותה הארץ:⁶

מסכת סוטה דף מד עמוד א

תנו רבנן: אשר בנה אשר נטע אשר אֵרָשׂ – לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ" (משלי כד כז). "הכן בחוץ מלאכתך" – זה בית, "ועתודה בשדה לך" – זה כרם, "אחר ובנית ביתך" – זו אשה.⁷

מסכת ברכות דף סא עמוד א

"ויביאה אל האדם" – אמר רבי ירמיה בן אלעזר: מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון; מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו.⁸

מסכת שבת דף קיד עמוד א

מניין לשינוי בגדים מן התורה, שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" (ויקרא ו ד).⁹ ותנא דבי רבי ישמעאל: לימדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהן קדירה לרבו – אל ימזוג בהן כוס לרבו.¹⁰

מסכת יומא דף ד עמוד ב

"ויקרא אל משה וידבר" – למה הקדים קריאה לדיבור? לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו. מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: לא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו.¹¹

"לאמר" – אמר רבי מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דרבי מוסיא רבה: מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור – שנאמר: "וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר".¹²

מסכת בבא מציעא דף פז עמוד א

"ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל" – להודיע ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי "באהל"? – כדי לחבבה על בעלה. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תני משום רבי יוסי: למה נקוד על איו שבאליו?¹³ – לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו.¹⁴

בראשית רבה ע יד

"ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי …  וישב עמו חודש ימים" (בראשית כט יד). א"ר אמי: למדתך תורה דרך ארץ, עד היכן צריך אדם להיטפל בקרוביו – עד חודש ימים.¹⁵

מדרש שמואל (בובר) פרשה ז

אמר רבי אבהו: למדתך תורה דרך ארץ כשתהא שומע טובתו של חברך תהי אומרה מפי אומרה. וכשתהא שומע רעתו, תהי אומרה מפי אחרים.¹⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת אמור סימן ד

"וילך הוא ושני אנשים עמו" (שמואל א כח). מי היו? אבנר ועמשא. לימדה תורה דרך ארץ שלא יצא אדם לדרך (בלילה) לבדו. וכן עשה אברהם אבינו: "ויקח את שני נעריו אתו".¹⁷

ויקרא רבה פרשה לד

אמר ר' יצחק: למדתך תורה דרך ארץ שכשיהא אדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח. שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית לז) וישמע ראובן ויצילהו מידם, היה טוענו ומוליכו אצל אביו. ואילו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי עגלים פטומים היה מאכילה.¹⁸

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פתיחתא

לא ימיש עמוד הענן, מגיד הכתוב שעדיין עמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח.¹⁹ דבר אחר: לא ימיש בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה על ערבי שבתות עד שעמוד הענן קיים יהיה עמוד האש צומח.²⁰

ויקרא רבה פרשה ט סימן ג

… דאמר ר' ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה. זהו שכתוב (בראשית ג) "לשמור את דרך עץ החיים". "דרך" – זו דרך ארץ. ואח"כ "עץ החיים" – זו תורה.²¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: תם הזמן והגיליון, אך לא נשלם העניין והרעיון. ראה עוד "למדתך תורה דרך ארץ" במגוון רחב של מקורות ונושאים: כיצד לבנות ספינה ומה ממדיה (בראשית רבה לא י), איך לבנות בית ומאילו חומרים (שם, שיר השירים רבה א ב), מתי ואיך לאכול סעודת בשר (חולין פד ע"א, ביצה כה, יומא עה), חשיבות פיזור השקעות (בראשית רבה עו ג), איך לטפל בשדות (תנחומא ראה טו), לחלוק כבוד למלכות ועוד ועוד.