מיוחדים

מסכת ברכות דף סד עמוד א – עדיפות בעל החיטים

אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה – שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה – שעה נדחת מפניו, מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני, ורבה עוקר הרים. אצטריכא להו שעתא,¹ שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא.² אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף, דאמרי ליה כלדאי: מלכת תרתין שנין. מלך רבה עשרין ותרתין שנין, מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא. כל הנך שני דמלך רבה, אפילו אומנא לביתיה לא קרא.³

מסכת הוריות דף יד עמוד א – תיקו

אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף.⁴ רב יוסף סיני, רבה עוקר הרים, שלחו לתמן: איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא, ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה. מלך רבה עשרין ותרתי שנין, והדר מלך רב יוסף. וכל שני דמלך רבה, רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף.⁵ אביי ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא, אמרי: כל דאמר מלתא ולא מפריך להוי רישא. דכולהו איפריך, דאביי לא איפריך.⁶ חזייה רבה לאביי דגבה רישא, א"ל: נחמני, פתח ואימא.⁷ איבעיא להו: רבי זירא ורבה בר רב מתנה, הי מנייהו עדיף? רבי זירא חריף ומקשה, ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק, מאי? תיקו.⁸

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כח עמוד ב – ריש לקיש מול רב נחמן

ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח בארעא דישראל, דהוי תני הלכתא בעשרים וארבע שורתא, אמר: ווי, חסרא ארעא דישראל גברא רבה.⁹ ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא וספרי ותוספתא, ושכיב. אתו ואמרו ליה לרב נחמן: ליספדיה מר! – אמר: היכי נספדיה? הי צנא דמלי סיפרי דחסר!¹⁰

תלמוד ירושלמי מסכת הוריות פרק ג הלכה ה – סיני עדיף, אבל …

תני: הסודרן קודם לפילפלן.¹¹ רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי: אפילו כרבי אמי? א"ל: מיתבעי מרבי אימי, הוא הפילפלן.¹² הדא אמרה: משנה קודם למקרא. ודא מסייעא ליה: דתני: ר"ש בן יוחי: העוסק במקרא מידה שאינה מידה. ורבנן עבדין מקרא כמשנה.¹³ רבי שמואל בר נחמן אמר: משנה קודם לתלמוד, ומה טעמא? "קנה חכמה קנה בינה" (משלי ד ה). רבי יוחנן אמר: תלמוד קודם למשנה. ומה טעמא? "קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף" (שם טז טז). מה מקיים רבי יוחנן טעמא דרבי שמואל בר נחמן? מים בזול ויין ביוקר – איפשר לעולם לחיות בלא יין, אי איפשר לעולם לחיות בלא מים. ומה מקיים רבי שמואל בר נחמן טעמא דר' יוחנן? מלח בזול פילפלין ביוקר – איפשר לעולם לחיות בלא פילפלין, אי איפשר לעולם בלא מלח.¹⁴

בבא מציעא לג עמוד א – משנה=סודרן, תלמוד=פיפלן?

תנו רבנן: העוסקין במקרא – מדה ואינה מדה, במשנה – מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד – אין לך מדה גדולה מזו, ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד.  הא גופא קשיא, אמרת: בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד! אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו. שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד.¹⁵

עירובין סז עמוד א – מפגש בין סיני לעוקר הרים

רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי, רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא.¹⁶

אבות פרק ב משנה ח – מי הוא שמכריע את שאר החכמים?

… חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן:¹⁷ רבי אליעזר בן הורקנוס – בור סיד שאינו מאבד טיפה.¹⁸ רבי יהושע – אשרי יולדתו. רבי יוסי – חסיד. רבי שמעון בן נתנאל – ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך – מעין המתגבר.¹⁹ הוא היה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה – מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה – מכריע את כולם.²⁰

הוריות דף ב עמוד ב – גמיר מול סביר

וידע אחד מהן שטעו או תלמיד וראוי להוראה. תרתי למה לי? אמר רבא: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הני מילי גמיר וסביר, אבל גמיר ולא סביר לא. אמר ליה אביי: להוראה – גמיר וסביר משמע!²¹

גמרא בבא בתרא כא ע"א – מי עדיף כמלמד לתלמידים?

ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי, חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס – מותבינן ההוא דגריס ולא דייק, שבשתא ממילא נפקא. רב דימי מנהרדעא אמר: מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל – על.²²

מדרש תנאים לדברים א יג – בין חכם לנבון

חכמים ונבונים – זו שאל אריוס את ר' יוסי, אמר לו: איזה הוא חכם? אמר לו כל המקיים תלמודו. אמר לו: והלא אינו אלא נבון? … אמר לו: מה בין חכם לנבון? אמר לו: חכם דומה לשולחני עשיר, שאם הביאו לו לראות – רואה; ואם לאו מוציא משלו ורואה. ונבון דומה לשולחני עני, שאם הביאו לראות – רואה. ואם לאו – יושב ותוהה.²³

מהרש"א חידושי אגדות מסכת הוריות יג ע"ב – התורה ניתנה על הר סיני

חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים וכו'. נראה שדימו את הסומך על רוב שמועתו לסיני, ושאין בידו שמועות כל כך וסומך על מעלתו בחריפות ופלפול לעוקר הרים. כלפי מה שאמרו בפרק בני העיר:²⁴ "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא (ירמיהו מו יח) – והלא דברים קל וחומר: ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעו בארץ ישראל וכו' ". ועוד אמרו שם: "למה תרצדון הרים גבנונים? למה תרצו דין עם סיני? כולכם בעלי מומין אצל סיני וכו' ".²⁵ ולזה הסומך על רוב שמועתו ומשניות וברייתות סדורות לו, הוא כסיני, שעליו היו כל שמועות וקבלת התורה. אבל מי שאין משניות וברייתות סדורות לו כל כך, אך הוא סומך על מעלתו, הוא כעוקר הרים – כהרים הללו שנעקרו לפי שעה ללמוד תורה וסמכו על מעלתן ורוב גובהם לעשות דין עם סיני. זכה סיני שכולם נעשו בעלי מומין אצלו, שלא למדו תורה רק לפי שעה. וכדאמרינן בסוטה (ה ע"א): "לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הניח הקב"ה כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על סיני". ובדמיון הזה אמרו סיני עדיף, דהיינו שסומך על שמועתו מסומך על מעלתו בפלפול ואין בידו שמועות כל כך.²⁶

בית הבחירה (מאירי) מסכת הוריות יד ע"א – סיני שיודע גם לפלפל

הרי שהיו צריכים למנות ראש ישיבה והיה שם מי שהמשניות והברייתות סדורות בפיו דרך פסק, אלא שאינו מפולפל כל כך. והיה שם מי שמפולפל הרבה, אלא שאין המשניות והברייתות וסוגיית התלמוד שגורה לו בפיו כל כך.²⁷ ממנין את שהתלמוד שגור בפיו, והוא שאמרו: סיני ועוקר הרים – סיני עדיף, שהכל צריכין למרי חטיא. ובתלמוד המערב אמרו: הסדרן קודם לפלפלן. ודוקא שאע"פ שאינו מפולפל כל כך, הוא בקי בפירושן של הלכות ובמה שיוצא מהם ויש לו בחינת דמיון הדברים זו בזו והוצאת דבר מתוך דבר כראוי.²⁸ אבל מי שאין בידו אלא סוגיית התלמוד סדורה בפיו ואין בידו דרך פסק ובחינה בדמיונות ובהבנת דבר מתוך דבר, אינו בכלל סיני כלל ולא בכלל בעל הוראה. ולא עוד, אלא שצריך להיזהר מהוראתם הרבה עד שיפלסוה מי שמאזניו מעויינות ושכלו זך להכריע את הכף לאחד מצדדיו. ומכל מקום, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.²⁹

רי"ף מסכת שבת דף טו עמוד א – הלכה כעוקר ההרים

… ועוד דסוגיא בכוליה תלמודא כל היכא דאיפליגו רבה ורב יוסף הלכה כרבה – בר משדה קנין ומחצה (בבא בתרא קיד עב), הלכך משתשקע החמה איתקדיש ליה יומא ואסור בעשיית מלאכה.³⁰

מסכת יומא דף פה עמוד ב – טוב פלפל אחד משק מלא דלועים

אמר רבינא ואיתימא רב נחמן בר יצחק: טבא חדא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקרי.³¹

מסכת סנהדרין דף כד עמוד א – ר' מאיר התנא וריש לקיש האמורא עוקרי ההרים

… והאמר עולא: הרואה את ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה! – אמר רבינא: והלא כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה!³²

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ו – הסתת הגדול ר' עקיבא

מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שָׁנָה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא: "אבנים שחקו מים" (איוב יד יט). מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.³³ הלך וישב [לו] לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמרו לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אל"ף זו למה נכתבה? בי"ת זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לְסָתָת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקרו ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר. היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה.³⁴

בבא מציעא דף פה עמוד ב (כתובות קג ע"ב) – ר' חנינא לעומת ר' חייא

כאשר היו רָבִים רבי חנינא ורבי חייא, אמר לו רבי חנינא לרבי חייא: אִתִּי אתה רב? חס ושלום, אם תשתכח תורה מישראל אחזיר אותה בפלפולי!³⁵ – אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: אתי אתה רב? שעשיתי שלא תשתכח התורה מישראל?³⁶ מה אני עושה – אני הולך וזורע פשתן ושוזר ממנו רשתות וצד צבאים ומאכיל מבשרם ליתומים. ועושה מגילות (מעורם) וכותב חמישה חומשי תורה (עליהם), ואני הולך לעיר ומלמד לחמישה תינוקות חמישה חומשים ומלמד משנה לשישה תינוקות שישה סדרים.³⁷ ואני אומר להם: עד שאחזור – תְּלָמְדוּ מקרא זה לזה ולָמְדוּ משנה זה לזה. וכך אני עושה שלא תשתכח תורה מישראל. והיינו דאמר רבי: כמה גדולים מעשי חייא!³⁸

תלמוד בבלי תמורה טז ע"א – עתניאל בן קנז הפלפלן

במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו.³⁹

שו"ת יביע אומר חלק א – אורח חיים דברי פתיחה

והן אמת כי ראיתי להגאון מהר"ש קלוגר בהגהותיו לפרי מגדים אורח חיים (אשל אברהם סוף סימן קלו), שהביא מה שכתב האליה רבה שם בשם שיורי כנסת הגדולה … שתלמיד חכם בעל הוראה קודם לעלות לספר תורה לפני תלמיד חכם מפולפל שאינו בעל הוראה. וכתב הפרי מגדים על זה, דהיינו טעמא כמ"ש (בהוריות יד) דסיני ועוקר הרים סיני עדיף. וכתב על זה הגרש"ק: לדעתי אין ראיה מהש"ס, שבזמנם לא היו ספרים נדפסים משום הכי סיני עדיף. אבל עכשיו אחרי מיעוט חיפוש יכול האדם למצוא מבוקשו, ולא שייך הטעם דהכל צריכים למרי חטייא, לפיכך עוקר הרים עדיף, מפני שהוא מוציא מלבו וא"א למצוא ממילא.⁴⁰

מסכת שבת דף לא עמוד א – התבלין ששומר על החיטים

אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי: אי יראת ה' היא אוצרו – אין, אי לא – לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך והעלה לו. אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון? אמר לו: לאו. אמר לו: מוטב אם לא העליתה.⁴¹

מחלקי המים

מים אחרונים 1: הזכרנו לא מעט בדף זה את הפועל סב"ר. האם גם לומדים הלכות ומסיקים מסקנות למעשה על בסיס סברא? התשובה היא כן, ולא במעט מקומות בש"ס ולא רק כפרשנות לפסוק וכסיוע לפועל גמ"ר. ובאופן מובהק יותר בתלמוד הבבלי מאשר בירושלמי. אך זה נושא שדורש דף נפרד ומן הסתם כבר דנו בו רבים וטובים. וכל היודע על כל דבר, אנא יודיענו.

מים אחרונים 2: במאמר הנ"ל של הרב בני לאו (הערה 40) הוא מרחיב לדון בהשפעה האדירה של מאגרי הידע הממוחשבים של דורנו על הדילמה של סיני או עוקר הרים. מחד גיסא: "העושר הזה מעמיד את נושא הנגישות של הלומד לעולם המקורות והפסיקה, במדרגה שהגדולים בגאוני העולם לא יכלו לחלום עליו … באמצעות שאלה מדויקת מסוגל כל משתמש במאגרי המידע הללו להתמצא בסוגיות ובשאלות שאינו בקי בהן. הנגישות למרחבי התלמוד והפוסקים מאפשרת לכל מורה ותלמיד להכין דפי מקורות עשירים ומגוונים כמעט ללא מאמץ. גם יכולתם של תלמידים להשתתף בשיעור באופן פעיל וביקורתי התעצמה לאין ערוך". מאידך גיסא הוא כותב: "נגישותם של מאגרי הידע הפכה את שאלת היצירה במאה ה-21 לאתגר חדש שלא שיערוהו אבותינו. האינטרנט הביא את השפע של ים הכתיבה היהודי לכל מתעניין בכל רמה. אולם עדיין יש להיזהר מלבטל את משמעות העיון במקורות והעמקת הידע. דווקא הידע הזמין מהווה מקור סכנה של זילות ורדידות. קריאת שפע של דברים ללא אבחנה בין עיקר וטפל, בין חכמים בעלי משקל סגולי בשרשרת הפסיקה לבין כותבים איזוטריים, עלול להוליד מסקנות המבטלות את כל שדרת המסורת של הפסיקה היהודית לדורותיה. ה"שוק" מוצף ואין הבחנה בין מוצרים איכותיים לבין מוצרים שאינם אלא חיקוי". לנו נראה שבין הסיני ובין עוקר ההרים של חז"ל, צפה ועולה תכונה מרכזית חדשה של מי שיודע לברור את החיטים, למיינם ולסווגם ולסדרם כיאות ולהחליט מה הוא מביא ומה לא. מה בגוף הדף ומה בהערת השוליים, מה לפנים ומה לאחור. ראו המשנה במסכת אבות ה טו על "ארבע מדות ביושבי לפני חכמים: ספוג ומשפך משמרת ונפה". לא הספוג טוב, לא המשפך ובוודאי לא המשמרת. רק הנפה ראויה. בהקשר לתכונה חדשה זו, מה נפלאים דברי הירושלמי שמכנה את סיני – סודרן!⁴²

מים אחרונים 3: שתי דמויות בולטות של "סיני" מול "עוקר הרים", בעת החדשה, הם שני ראשי ישיבת וולוז'ין: הנצי"ב ור' יוסף דוב סולבייצ'יק (שהיו קרובי משפחה). הנצי"ב היה הסיני, שהיה: "עמל ויגע בתורת ה' בשקידה נפלאה, עד אשר נמצא בקי בכל הש"ס כולו ונושא ונותן בהלכה … ירא א-להים מנעוריו". לעומתו, מתואר יוסף דב סולובייצ'יק כעוקר הרים: "טוב ומועיל לחדד התלמידים בפלפולו". הציטטות ומקור דברים אלה, מתוך ספרו של שאול שטמפפר הישיבה הליטאית בהתהוותה, מרכז זלמן שזר 2005.

מים אחרונים 4: נראה סביר שהדילמה שהצגנו כאן מצויה גם בתרבות העולם והמדע הכלליים: מי עדיף כחוקר, כמורה, כראוי לעמוד בראש מפעל אנושי כלשהוא: הידען או המחדש? המקיף בידיעותיו – איש האשכולות, או הפורץ לאפיקי מחקר ומחשבה חדשים (גם בלי 'לדעת הכל')? המתמטיקאים למשל, מבחינים בין צפרדעים שמתעמקים בפתרון בעיות סבוכות בתחום מסוים ובין ציפורים' שמגביהים עוף וסוקרים יריעה רחבה של תחומים שונים ומנסים לאחדם. ראו המאמר Birds and Frogs by Freeman Dyson (תודה לפרופ' יהודה פינצ'ובר). פרופ' שמואל בן ששון הפנה את תשומת לבנו לספרו של תומאס קון המבנה של מהפכות מדעיות. נראה שאלה נושאים דומים ומשיקים לנושא שלנו, אבל שונים. וכל היודע עוד על סיני מול עוקר הרים בתרבות הכללית ובמדע, אנא יודיענו ויחכימנו.