פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

תורה ומדבר

פרשת במדבר, ערב ערב חג השבועות, תשס, תשפ"ה"א

עדכון אחרון: 28/05/2025

מים ראשונים: ראו שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד: "לעולם קורין … פרשת במדבר סיני קודם עצרת … וסימן …: פקדו ופסחו, מנו ועצרו, צומו וצלו, קומו ותקעו". "מנו ועצרו" – פרשת במדבר בה נמנים בני ישראל, לעולם תחול בשבת שלפני חג שבועות הוא חג העצרת בלשון התורה. (ועל שאר סימני הלוח העברי שם: "פקדו ופסחו, צומו וצלו, קומו ותקעו" אפשר לערוך חידון משפחתי קטן, כולל שאלה למטיבי לכת: מה קורה בשנים מעוברות?). ובימינו נוסף עוד קשר מעניין עם לוח השנה. שבת פרשת במדבר המכילה את מניית עם ישראל (שאם היא נעשית כהלכה ולמטרה נכונה היא דבר ראוי) סמוכה ברוב שנים ליום ירושלים. ליבה של ירושלים הוא הר הבית שנקנה בכסף מלא ע"י דוד בעקבות מניית עם ישראל שלא כהוגן. ראו דברינו הדף קניית הר הבית מזה והדף והיה מספר בני ישראל, מזה.

 

שיר השירים רבה פרשה ג א – כל מתנות טובות מן המדבר

"מי זאת עולה מן המדבר". עילויה מן המדבר, סילוקה [חילוקה] מן המִּדְבָּר, מיתתה מן המדבר … דאמר ר' שמעון בן יוחאי: במדבר טענו ובמדבר פרקו.1

תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר, כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, [נבואה מן המדבר], מלכות מן המדבר … וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר, הוי: עילויה מן המדבר.2

במדבר רבה פרשה א א – מפרסמים מקום וזמן לטובה

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני". זהו שאמר הכתוב "צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה" (תהלים לו ז)… צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כהרים הללו, משפט שאתה עושה בעולם הזה תהום רבה … 3

כיצד? כיון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה, וכשמראה ליחזקאל הוא מראה לו "באחד לחדש" (יחזקאל כו א). למה? שלא לפרסם באי זה יום חרבה. אבל כשהוא בא לגדל ישראל, מפרסם איזה יום, איזה מקום, איזה חדש, איזו שנה, איזו אפטיא … באיזה מקום? "במדבר סיני" … מה אמר להם? "שאו את ראש כל עדת בני ישראל".4

במדבר רבה פרשה א סימן ז – למה ניתנה התורה במדבר

למה "במדבר סיני"? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר… ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם הם שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים".5

מסכת עירובין דף נד עמוד א – מדבר בלימוד תורה

אמר רב מתנה: מאי דכתיב "וממדבר מתנה"? – אם משים אדם עצמו כמדבר זה, שהכל דשין בו – תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו – אין תלמודו מתקיים בידו.6

אמר ליה: אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו – תורה ניתנה לו במתנה.7

במדבר רבה י א פרשת נשא – מובדל ומופרש אך פתוח

"זה דודי וזה רעי" (שיר השירים ה טז) – כמו שאתה אומר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". אמר ר' לוי: כל מעשיהם של ישראל מובדלים מן אומות העולם: בחרישתם, בזריעתם, בקצירתם, בעומרם, בדישתם, בגרניהם, ביקביהם ובתגלחתם ובמניינם.

ר' יודן בשם ר' חמא ב"ר חנינא ור' ברכיה בשם רבי אבהו אמר: שהוא מרבה לי רֵעִים.8 כיצד? כתיב: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם, לא הייתה תקומה לאומות העולם, אלא: "ואבדיל אתכם מן העמים" – כזה שהוא בורר את היפה מן הרע, בורר וחוזר ובורר, שכל מי שבורר את הרע מן היפה, שוב אינו חוזר ובורר. כך הקב"ה מצפה לאומות העולם, שמא יעשו תשובה ויקרבם לתחת כנפיו.9

בראשית רבה צט א פרשת ויחי – המדבר נקי מעבודה זרה

"לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" (תהלים סח יז). ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים. בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו: זה אומר עלי התורה ניתנת! וזה אומר עלי התורה ניתנת! תבור בא מבית אֵלִים וכרמל מאספמיא. זהו שכתוב: "חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" (ירמיהו מו יח) – זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי. אמר הקב"ה: "למה תרצדון הרים וגו' "? כולכם הרים גבוהים אלא כולכם גבנונים … כולכם נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם, אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו: "ההר חמד אלהים לשבתו", "וירד ה' על הר סיני".10

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ב (פרשת המן) – התורה והמן במדבר

"דבר יום ביומו" – ר' יהושע אומר: כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת.11 ר' אלעזר המודעי אומר: כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת, שנאמר "דבר יום ביומו" – מי שברא יום ברא פרנסתו.12 מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר: כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה, שנאמר: "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".13

ר' יהושע אומר: שָׁנָה אדם שתי הלכות בשחרית ושתים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום, מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר: לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. הא כיצד? היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה. הא לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, ושנִיִים להם אוכלי תרומה.14

אבות דרבי נתן נוסח א פרק כב – קיום התורה הוא במקום יישוב

הוא היה אומר: אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה? לאילן שעומד על המים ענפיו מועטין ושורשיו מרובין. אפילו ארבע רוחות העולם באות אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: "והיה כעץ שתול על פלגי מים" (תהלים א ג). אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה [הרבה] למה הוא דומה? לאילן שעומד במדבר ענפיו מרובין ושורשיו מעוטין. כשרוח נושבת בו, עוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר: "והיה כערער בערבה" (ירמיה יז ו).15

במדבר רבה פרשה א סימן ב – חזרה למדבר בשמחה

אמרו לו: נתת לנו את בית המקדש וסילקת שכינתך ממנו ומה את מבקש ממנו? – "לא נבוא עוד אליך". אמר להם: ומי יתן לי והייתי במדבר עכשיו, היכן כל אותן הנסים שעשיתי לכם? וכן הוא אומר: "מי יתנני במדבר מלון אורחים"  (ירמיה ט א). היכן שהייתי מתקלס … משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו. נכנס לעיר חריבה וקדמו אותו והיו מקלסין אותו. אמר הנשיא: זו העיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה, כאן אני דר. כך, כשבא הקב"ה לים ברח מלפניו, שנאמר: "הים ראה וינוס" וכן: "ההרים רקדו כאילים". בא במדבר חורב, קידם אותו וקילס אותו … אמר: זו העיר טובה לי מכל המדינות, בה אני בונה אכסניה ודר בתוכה. התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו, שנאמר: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה".16

מסכת אבות פרק ו משנה ב – מתנה של חירות והתעלות

… ואומר: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז) – אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר, הרי זה מתעלה שנאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות" (במדבר כא יט).17

הושע פרק ב טז-יז הפטרת השבת

לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה: ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים.18

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור ונקרא את מדרש מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחודש שמדגיש את מוטיב נתינת התורה "במקום הפקר". בפרשת א שם, המבט הוא כלפי חוץ, לאומות העולם: "שאילו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל". אבל בפרשה ה שם המבט הוא כפול, כלפי חוץ וכלפי פנים: "ומפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו. – דבר אחר, שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה, וזה אומר בארצי נתנה תורה, לפיכך נתנה תורה במדבר, דימוס פרהסיא, במקום הפקר".

ובלשון ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח: מגיד שהכל שווים בתורה.

הערות שוליים

  1. החלק הראשון של המדרש מזכיר לנו שהמדבר היה לא רק מקום של התעלות (מתן תורה), אלא גם מקום של ירידה ונפילה (חטא העגל המרומז במילה "פרקו" ושאר חטאי דור המדבר). ראו דברינו דור המדבר וחלקו לעולם הבא בפרשת שלח לך.
  2. החלק השני כולו שיר הלל למדבר, כמקור לכל המתנות הטובות שניתנו לעם. אבל גם הוא לא יכול להתעלם ממקומו של המדבר לאורך ההיסטוריה, החל מתחילת ספר שמות וכלה בנביאים (האם יש אזכור של מדבר בספר בראשית?). ראו מקבילה לדרשה זו במדרש תנחומא פרשת שמות סימן יד: "וינהג את הצאן אחר המדבר - א"ר יוחנן: למה היה רודף למדבר? לפי שראה שישראל נתעלו מן המדבר, שנאמר: מי זאת עולה מן המדבר. עלייה מן המדבר, התורה מן המדבר, המן והשליו מן המדבר, המשכן מן המדבר, השכינה מן המדבר, הכהונה ומלכות מן המדבר, הבאר מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר. לפיכך: וינהג את הצאן אחר המדבר ... כשם שהלך אליהו ז"ל". הליכתו של אליהו ודאי לא הייתה רגע גדול של שמחה ומזכירה יותר את קריאתו של ירמיהו: "מי יתנני במדבר מלון אורחים" מאשר את המדרש הנאה שרש"י מביא על יתרו (בעקבות המכילתא כך נראה): "אל המדבר - בשבחו של יתרו דבר הכתוב, שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר, מקום תהו, לשמוע דברי תורה" (שמות יח ה). יש איפוא הרבה הליכות למדבר, הליכת משה, הליכת יתרו, הליכת ירמיהו והליכת אליהו. ועל הליכתו של אליהו למדבר "בעקבות משה", ראו דברינו הפטרת השבת – אליהו בהר חורב בפרשת פנחס.
  3. ראו דרשות על פסוק זה מתהלים בדברינו צדקתך כהררי אל ועד מרום. ראו שם בפרט הסיפור הנאה על אלכסנדר מוקדון ומלך קציא וההקשר עם חידוש החיים לאחר המבול.
  4. וכן הוא בהמשך המדרש שם בסימן ה: "משל למלך שנטל אישה ראשונה ולא כתב לה כתובה, גירשה ולא כתב לה גט. כך לשנייה ולשלישית ולא היה כותב להם כתובה ולא גט ... ראה ענייה יתומה בת אבות ביקש ליטול אותה. אמר לשושבינו: אל תנהוג בה כראשונות ... כתוב לה כתובה באיזו שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש באיזו איפרכיא ... כך הקב"ה, ברא לדור המבול ולא כתב אימתי בראן, העבירן מן העולם ולא כתב אימתי העבירן ... וכן לדור הפלגה וכן למצרים ... כיון שעמדו ישראל אמר הקב"ה למשה: איני נוהג באלו כאותן הראשונים ... לך כתוב להם באיזה חודש בכמה בחודש ובאיזו שנה באיזו איפרכיא ובאיזה עיר ... במדבר סיני הרי איפרכיא, באהל מועד הרי מדינה. בשנה השנית זו שנה. בחדש השני זה החודש". במדרש זה המדבר אולי איננו כה נשגב כמו במדרש שיר השירים רבה לעיל, אך בהחלט ראוי לציון כמקום שבו נכתבה הכתובה והתנאים בין הקב"ה לעם ישראל. ואגב נעיר שציוני זמן ותאריך של חודש ושנה מצויים הרבה בפרשת נח בסיפור המבול ולא עוד בכל ספר בראשית. ולהוציא אזכור קצר בפרשת פקודי בהקמת המשכן, חוזרים ציוני חודש ושנה באופן בולט בספר במדבר.
  5. "בחינם לכל באי עולם". שני רעיונות מרכזיים יש כאן: הראשון, "בחינם", שלימוד תורה צריך להיות פתוח לכל ובלי תשלום: "מה אני בחינם אף אתם נמי בחינם" (נדרים לז ע"א, בכורות כט ע"א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ז). והשני, "לכל באי עולם", שהתורה פתוחה לפני כל בני אנוש ("באי בראשית" בלשון המכילתא). ראו מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחודש פרשה ה על הפסוק "ויחנו במדבר": "נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר, שאילו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה. לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל". ובפסיקתא דרב כהנא פרשה יב: "ראו באיזה חודש נתתי את התורה, בחדש השלישי, במזל תאומים, שאם ביקש עשו הרשע להתגייר ולעשות תשובה ולבוא וללמוד תורה יבוא וילמד ומקבלו אני, לפיכך נתנה בחדש השלישי". קצת נגענו כבר בנושא זה בדברינו מתן תורה לאדם בשבועות וכן מתן תורה וארץ ישראל בפרשת יתרו, ועוד במקור הבא.
  6. ראו דרשה זו (מורחבת) בגמרא נדרים נה ע"א בפיוס בין רבא לרב יוסף. ראו גם במדרש רבה א ז בפרשתנו: "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני". ובפסיקתא דרב כהנא פרשה יב: "מפני מה ניתנה במדבר סיני, ללמדך שאם אין אדם מבקר עצמו כמדבר הזה אינו זוכה לדברי תורה. מה המדבר אין לו סוף, כך היא התורה אין לה סוף ... וכשם שאין לה סוף כך אין למתן שכרה סוף ...". כאן כבר לא מדובר במדבר הארצי ובאירוע החד-פעמי של מתן תורה, אלא במדבר כדרך חיים ובלימוד היום יומי של התורה. ומבקר הוא מפקיר. הֶבְקֵר הוא הפקד בלשון המשנה והרבה בתלמוד הירושלמי, מסכת פאה פרק ו משנה א: "בית שמאי אומרים הבקר לעניים הבקר ובית הלל אומרים אינו הפקר עד שיופקר אף לעשירים".
  7. שימו לב להבדל בין הדעה הראשונה "תלמודו מתקיים בידו" ממנה משתמע קניית התורה בזכות היגיעה והמאמץ ובין הלשון השנייה "ניתנה לו במתנה", אשר מזכירה את המדרשים על "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו" (שמות רבה מא ועוד, דברינו בפרשת כי תשא). ראו עוד בגמרא עירובין שם, דף נד כולו העוסק בשבחי התורה ולימודה. ראו שם הסיפור על רבא שבא לפייס את רב יוסף ושכך כעסו בדרשה זו. ובהמשך שם: "אם אדם משים עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת, ואיכא דאמרי שמסרחת ואוכלת - תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו - אין תלמודו מתקיים בידו". ראו פירוש רש"י שם מה פירשו דורסת ואוכלת. אז אולי גם "משים עצמו כמדבר" אין זה רק ענווה וצניעות ודלות ("מסרחת") אלא גם קצת תוקפנות ומלחמת קיום. ראו שם.
  8. חוזר לפסוק "זה דודי וזה רעי" שבו פתח וחתם ר' לוי את דרשתו ומציג גישה שונה. לא קבוצה סגורה ומצומצמת של רעים ודודים, אלא קבוצה פתוחה אליה יכולים להתווסף רעים וידידים נוספים של הקב"ה. כיצד?
  9. כבר הרחבנו לדון במדרש זה בדברינו ואבדיל אתכם להיות לי, בפרשת קדושים, וכאן נביא בתמצית את הנוגע לעניינינו. המדבר הוא מקום מופרש ונבדל ממקומות יישוב בני אדם ובה בעת גם מקום פתוח ומזמין. שתי האסכולות יכולות להסתמך עליו: זו הנבדלת והסגורה של ר' לוי, וזו של ר' יודן שמשאירה את הדלת פתוחה. נראה שמחלוקתם איננה רק 'חינוכית' ואנושית הן במבט הפנימי של היהדות והן בזה החיצוני – ביחס לאומות העולם. המחלוקת היא מהותית: האם התורה היא ביסודה פרטיקולרית או אוניברסלית, ומה פירוש "והייתם לי סגולה מכל העמים"? מה הכוונה בנתינת התורה במדבר דווקא? פרישה וריחוק מתרבות העמים הכללית של עם לבדד ישכון, או אדרבא: פתיחות לכל העולם שמוזמן בהדרגה להצטרף, בפרט לעזי נפש שמוכנים 'לצאת אל המדבר' בכל רגע? של מי שמוכן לסגל לעצמו את מצוות התורה ולהסתגל אליהם! ראו בהקשר נושא זה גם דברינו תורה לאומית מול תורה אוניברסלית וכן כולנו גרים בחג השבועות.
  10. הסיבה שהר סיני נבחר, עפ"י מדרש זה, היא שלא הייתה עליו עבודה זרה. במקומות יישוב נהגו בני האדם להקים מקומות פולחן על ראשי ההרים. במדבר, אין יישוב בני אדם, מעט בני האדם שדרים בו נודדים ממקום למקום. המדבר נקי מעבודה זרה. אבל סוף סוף תינתן התורה ואיתה יצטרכו לחיות בארץ מיושבת. שם, בהרי התבור והכרמל, תהיה ההתמודדות היום-יומית עם עבודה זרה. ויוכיח אליהו בהר הכרמל.
  11. ויספיק לאדם יום עבודה אחד לפרנסת כל השבוע (ובכללה השבת הבאה כמובן). ויקדיש כל שאר ימי השבוע ללמוד תורה. זה הלקח שהתורה מצפה שהאדם יסיק מפרשת המן לדורות.
  12. שיעסוק בפרנסה רק במידה הנחוצה לפרנסת אותו היום ויקדיש את יתרת היום ללימוד תורה. ראו החלוקה שרמב"ם ממליץ עליה בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יב: "כיצד? היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע, אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר". האם רמב"ם עצמו קיים חלוקת זמנים זו?
  13. מזכיר את מחלוקת הלל ושמאי בגמרא ביצה דף טז עמוד א: "תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים, שנאמר ברוך ה' יום יום".
  14. האם "אוכלי המן" ותקופת המדבר הם אידיאל שיש לשאוף אליו? לשיטת רבי שמעון בן יוחאי: כן. אבל ראו דברים שאומר ר' יוחנן בשמו, בגמרא מנחות צט ע"ב: "אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש. ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ". באנו למחלוקת הידועה בגמרא ברכות לה ע"ב: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים ... אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן". ראו דברינו ואספת דגנך בפרשת עקב שם הרחבנו לדון בנושא. ונשאיר לשואבי המים לעיין במקורות אלה ובמשמעותם בהקשר לנושא "מדבר ותורה", בלי פירושים והסברים משלנו. נפנה רק לרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ב ונעיר גם שאילולי שיטתם של ר' יהושע ור' ישמעאל לא היו מים במחלקי המים שכן לפי שיטת רשב"י אולי אנו מנועים מלדרוש ... ראו דברינו טעם המן בפרשת בשלח.
  15. בשביל לקבל את התורה ואולי גם להתבודד וללמוד, המדבר יכול להיות מקום טוב, אולי אפילו טוב יותר ממקום ישוב. אבל מעשים טובים וקיום מצוות, הם רק במקום ישוב שם יש מצוות הקשורות בחיי הפרט והחברה. זאת בנוסף למצוות התלויות בקרקע ומצוות שנצטוו בכניסתם לארץ: נסכים, מלך, ערי מקלט, הקמת המקדש ושרשרת ארוכה של מצוות שנאמר בהם "כי תבואו אל הארץ". לפיכך, מי שמעשיו מרובים מתורתו משול לעץ ששתול על פלגי מים ומי שתורתו מרובה ממעשיו הוא כערער במדבר. ולא רק במעשים טובים ומצוות אפילו בלימוד תורה עצמו, ראו גמרא ראש השנה דף כג עמוד א: "אמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה - דומה להדס במדבר". שאין מי שיריח את הריח הטוב שהוא נותן. ראו המפרשים שם.
  16. הנביא ירמיהו קורא במרי נפשו "מי יתנני במדבר מלון אורחים ואלכה ואעזבה את עמי", אבל הדרשן שרוצה לסיים את פתיחתו לפרשתנו בדבר חיובי, מחבר פסוק זה לפסוק בישעיהו לה א: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת". לעתיד לבוא תהיה חזרה אל המדבר, המקום היחידי שקילס לקב"ה ובו ניתנה התורה. אבל לא כמו שאומר ירמיהו אלא כמו שאומר ישעיהו. ולא עוד, אלא "שפיל לסיפא דקרא" (קרא את הפסוק עד הסוף), מדבר זה יגל ויפרח כחבצלת, משמע יהפוך למקום ישוב. פעם נוספת, ישעיהו מול ירמיהו!
  17. חזרנו למוטיב המדבר כמקום פתוח של חירות ולמוטיב ההתעלות. והכל ניתן במתנה. ושלושתם כאשר משה יורד מההר עם הלוחות הראשונים ורגע לפני שהוא שובר אותם. האם גם שבירת הלוחות במדבר מקבלת משמעות מיוחדת? ראו דברינו אשר שיברת בפרשת כי תשא.
  18. בגאולה לעתיד לבוא שוב תהיה תחנת ביניים חשובה במדבר, שהוא מקום של זיכוך והיטהרות. וכבר זכינו לדרוש בהפטרת שבת זו בהושע פרק ב.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה