פרשות השבוע

מים ראשונים: ראו שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד: "לעולם קורין … פרשת במדבר סיני קודם עצרת … וסימן …: פקדו ופסחו, מנו ועצרו, צומו וצלו, קומו ותקעו". "מנו ועצרו" – פרשת במדבר בה נמנים בני ישראל, לעולם תחול בשבת שלפני חג שבועות הוא חג העצרת בלשון התורה. (ועל שאר סימני הלוח העברי שם: "פקדו ופסחו, צומו וצלו, קומו ותקעו" אפשר לערוך חידון משפחתי קטן, כולל שאלה למטיבי לכת: מה קורה בשנים מעוברות?). ובימינו נוסף עוד קשר מעניין עם לוח השנה. שבת פרשת במדבר המכילה את מניית עם ישראל (שאם היא נעשית כהלכה ולמטרה נכונה היא דבר ראוי) סמוכה ברוב שנים ליום ירושלים. ליבה של ירושלים הוא הר הבית שנקנה בכסף מלא ע"י דוד בעקבות מניית עם ישראל שלא כהוגן. ראו דברינו הדף קניית הר הבית מזה והדף והיה מספר בני ישראל, מזה.

 

שיר השירים רבה פרשה ג א – כל מתנות טובות מן המדבר

"מי זאת עולה מן המדבר". עילויה מן המדבר, סילוקה [חילוקה] מן המִּדְבָּר, מיתתה מן המדבר … דאמר ר' שמעון בן יוחאי: במדבר טענו ובמדבר פרקו.¹

תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר, כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, [נבואה מן המדבר], מלכות מן המדבר … וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר, הוי: עילויה מן המדבר.²

במדבר רבה פרשה א א – מפרסמים מקום וזמן לטובה

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני". זהו שאמר הכתוב "צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה" (תהלים לו ז)… צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כהרים הללו, משפט שאתה עושה בעולם הזה תהום רבה … ³

כיצד? כיון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה, וכשמראה ליחזקאל הוא מראה לו "באחד לחדש" (יחזקאל כו א). למה? שלא לפרסם באי זה יום חרבה. אבל כשהוא בא לגדל ישראל, מפרסם איזה יום, איזה מקום, איזה חדש, איזו שנה, איזו אפטיא … באיזה מקום? "במדבר סיני" … מה אמר להם? "שאו את ראש כל עדת בני ישראל".⁴

במדבר רבה פרשה א סימן ז – למה ניתנה התורה במדבר

למה "במדבר סיני"? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר… ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם הם שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים".⁵

מסכת עירובין דף נד עמוד א – מדבר בלימוד תורה

אמר רב מתנה: מאי דכתיב "וממדבר מתנה"? – אם משים אדם עצמו כמדבר זה, שהכל דשין בו – תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו – אין תלמודו מתקיים בידו.⁶

אמר ליה: אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו – תורה ניתנה לו במתנה.⁷

במדבר רבה י א פרשת נשא – מובדל ומופרש אך פתוח

"זה דודי וזה רעי" (שיר השירים ה טז) – כמו שאתה אומר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". אמר ר' לוי: כל מעשיהם של ישראל מובדלים מן אומות העולם: בחרישתם, בזריעתם, בקצירתם, בעומרם, בדישתם, בגרניהם, ביקביהם ובתגלחתם ובמניינם.

ר' יודן בשם ר' חמא ב"ר חנינא ור' ברכיה בשם רבי אבהו אמר: שהוא מרבה לי רֵעִים.⁸ כיצד? כתיב: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם, לא הייתה תקומה לאומות העולם, אלא: "ואבדיל אתכם מן העמים" – כזה שהוא בורר את היפה מן הרע, בורר וחוזר ובורר, שכל מי שבורר את הרע מן היפה, שוב אינו חוזר ובורר. כך הקב"ה מצפה לאומות העולם, שמא יעשו תשובה ויקרבם לתחת כנפיו.⁹

בראשית רבה צט א פרשת ויחי – המדבר נקי מעבודה זרה

"לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" (תהלים סח יז). ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים. בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו: זה אומר עלי התורה ניתנת! וזה אומר עלי התורה ניתנת! תבור בא מבית אֵלִים וכרמל מאספמיא. זהו שכתוב: "חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא" (ירמיהו מו יח) – זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי. אמר הקב"ה: "למה תרצדון הרים וגו' "? כולכם הרים גבוהים אלא כולכם גבנונים … כולכם נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם, אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו: "ההר חמד אלהים לשבתו", "וירד ה' על הר סיני".¹⁰

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ב (פרשת המן) – התורה והמן במדבר

"דבר יום ביומו" – ר' יהושע אומר: כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת.¹¹ ר' אלעזר המודעי אומר: כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מערב שבת לערב שבת, שנאמר "דבר יום ביומו" – מי שברא יום ברא פרנסתו.¹² מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר: כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מחוסר אמנה, שנאמר: "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".¹³

ר' יהושע אומר: שָׁנָה אדם שתי הלכות בשחרית ושתים בערבית ועוסק במלאכתו כל היום, מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר: לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. הא כיצד? היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה. הא לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, ושנִיִים להם אוכלי תרומה.¹⁴

אבות דרבי נתן נוסח א פרק כב – קיום התורה הוא במקום יישוב

הוא היה אומר: אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה? לאילן שעומד על המים ענפיו מועטין ושורשיו מרובין. אפילו ארבע רוחות העולם באות אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: "והיה כעץ שתול על פלגי מים" (תהלים א ג). אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה [הרבה] למה הוא דומה? לאילן שעומד במדבר ענפיו מרובין ושורשיו מעוטין. כשרוח נושבת בו, עוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר: "והיה כערער בערבה" (ירמיה יז ו).¹⁵

במדבר רבה פרשה א סימן ב – חזרה למדבר בשמחה

אמרו לו: נתת לנו את בית המקדש וסילקת שכינתך ממנו ומה את מבקש ממנו? – "לא נבוא עוד אליך". אמר להם: ומי יתן לי והייתי במדבר עכשיו, היכן כל אותן הנסים שעשיתי לכם? וכן הוא אומר: "מי יתנני במדבר מלון אורחים"  (ירמיה ט א). היכן שהייתי מתקלס … משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו. נכנס לעיר חריבה וקדמו אותו והיו מקלסין אותו. אמר הנשיא: זו העיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה, כאן אני דר. כך, כשבא הקב"ה לים ברח מלפניו, שנאמר: "הים ראה וינוס" וכן: "ההרים רקדו כאילים". בא במדבר חורב, קידם אותו וקילס אותו … אמר: זו העיר טובה לי מכל המדינות, בה אני בונה אכסניה ודר בתוכה. התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו, שנאמר: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה".¹⁶

מסכת אבות פרק ו משנה ב – מתנה של חירות והתעלות

… ואומר: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז) – אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר, הרי זה מתעלה שנאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות" (במדבר כא יט).¹⁷

הושע פרק ב טז-יז – הפטרת השבת

לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה: ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור ונקרא את מדרש מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחודש שמדגיש את מוטיב נתינת התורה "במקום הפקר". בפרשת א שם, המבט הוא כלפי חוץ, לאומות העולם: "שאילו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל". אבל בפרשה ה שם המבט הוא כפול, כלפי חוץ וכלפי פנים: "ומפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר, לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו. – דבר אחר, שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה, וזה אומר בארצי נתנה תורה, לפיכך נתנה תורה במדבר, דימוס פרהסיא, במקום הפקר".

ובלשון ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח: מגיד שהכל שווים בתורה.