זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה … וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה … זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת … וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם … וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים: (ויקרא פרקים ו, ז).1
ויקרא רבה ז ג – העיסוק בתורת הקרבנות2
ר' אחא בשם ר' חיננא בן פפא: לפי שישראל, כשהיה בית המקדש קיים, היו מקריבים כל קרבנות שבתורה, עכשיו מהו להתעסק בהם? אמר להם הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקים בהם, מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים אותם.3
ר' הונא אמר שניים.4 ר' חונא אמר: אין כל הגליות מתקבצות אלא בזכות משניות. זהו שכתוב: "גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם" (הושע ח י).5 ר' חונה אמר אחרת. ר' חונה אמר: "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה" (מלאכי א: יא). וכי יש קמיצה והקטרה בבבל? אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקין בה, מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבין אותה. שמואל אמר: "וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו" (יחזקאל מג יא). וכי יש צורת הבית עכשיו? אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקין בו כאילו שאתם בונין אותו.
אמר ר' איסי: מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית! אלא אמר הקב"ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים.6
אבות דרבי נתן נוסח א פרק ו – ר' עקיבא מתחיל ללמוד בתורת כהנים
מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא: "אבנים שחקו מים" (איוב יד יט)?7 מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה.8 הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי, למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית וּלְמָדָהּ. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.9
מסכת יבמות דף עב עמוד ב – מדרש תורת כהנים
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקדריש: נותר בזמנו – אינו נשרף אלא ביום, שלא בזמנו – נשרף בין ביום בין בלילה. ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול אלא ביום, מנין לרבות לתשעה, לעשרה, לאחד עשר, לשנים עשר (מנין)? תלמוד לומר: "וביום", ואפילו למאן דלא דריש וא"ו, וא"ו וה"י דריש;10 אישתיק.11
בתר דנפק,12 א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. א"ל ריש לקיש: דידיה היא? מתניתא היא.13 היכא תנא ליה? בתורת כהנים. נפק תנייה בתלתא יומי, וסברה בתלתא ירחי.14
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: נחזור לביטוי "מתניתא היא" שבו מכתיר ריש לקיש בגמרא ביבמות הנ"ל את מדרש תורת כהנים. נראה שיש כאן ראשית, מקור טוב להתייחסות למדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי כמקורות תנאיים לכל דבר ובדרגה מקבילה למשנה ולתוספתא. שנית ובהקשר הספציפי של הנושא שלנו, אם נחזור לדרשת ר' הונא בויקרא רבה לעיל: "אין כל הגליות מתקבצות אלא בזכות משניות", אולי כוונתו לא למשניות באופן כללי, אלא למדרש ספרא – תורת כהנים המלווה את ספר ויקרא העוסק בקרבנות.