פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
כי תשא
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים

פרשת צו, תשס"ו

עדכון אחרון: 02/03/2021

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה … וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה … זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת … וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם … וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים: (ויקרא פרקים ו, ז).1

 

ויקרא רבה ז ג – העיסוק בתורת הקרבנות2

ר' אחא בשם ר' חיננא בן פפא: לפי שישראל, כשהיה בית המקדש קיים, היו מקריבים כל קרבנות שבתורה, עכשיו מהו להתעסק בהם? אמר להם הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקים בהם, מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים אותם.3

ר' הונא אמר שניים.4 ר' חונא אמר: אין כל הגליות מתקבצות אלא בזכות משניות. זהו שכתוב: "גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם" (הושע ח י).5 ר' חונה אמר אחרת. ר' חונה אמר: "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה" (מלאכי א: יא). וכי יש קמיצה והקטרה בבבל? אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקין בה, מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבין אותה. שמואל אמר: "וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו" (יחזקאל מג יא). וכי יש צורת הבית עכשיו? אלא אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקין בו כאילו שאתם בונין אותו.

אמר ר' איסי: מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית! אלא אמר הקב"ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים.6

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ו – ר' עקיבא מתחיל ללמוד בתורת כהנים

מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא: "אבנים שחקו מים" (איוב יד יט)?7 מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה.8 הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי, למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית וּלְמָדָהּ. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.9

מסכת יבמות דף עב עמוד ב – מדרש תורת כהנים

כי הא דיתיב רבי יוחנן וקדריש: נותר בזמנו – אינו נשרף אלא ביום, שלא בזמנו – נשרף בין ביום בין בלילה. ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול אלא ביום, מנין לרבות לתשעה, לעשרה, לאחד עשר, לשנים עשר (מנין)? תלמוד לומר: "וביום", ואפילו למאן דלא דריש וא"ו, וא"ו וה"י דריש;10 אישתיק.11

בתר דנפק,12 א"ל רבי יוחנן לריש לקיש: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. א"ל ריש לקיש: דידיה היא? מתניתא היא.13 היכא תנא ליה? בתורת כהנים. נפק תנייה בתלתא יומי, וסברה בתלתא ירחי.14

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור לביטוי "מתניתא היא" שבו מכתיר ריש לקיש בגמרא ביבמות הנ"ל את מדרש תורת כהנים. נראה שיש כאן ראשית, מקור טוב להתייחסות למדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי כמקורות תנאיים לכל דבר ובדרגה מקבילה למשנה ולתוספתא. שנית ובהקשר הספציפי של הנושא שלנו, אם נחזור לדרשת ר' הונא בויקרא רבה לעיל: "אין כל הגליות מתקבצות אלא בזכות משניות", אולי כוונתו לא למשניות באופן כללי, אלא למדרש ספרא – תורת כהנים המלווה את ספר ויקרא העוסק בקרבנות.

הערות שוליים

  1. "תורת העולה", כפשוטו דיני העולה והלכותיה וכן בכל הקרבנות. אלא שעינו של הדרשן צדה את המילה "תורה" שאולי עומדת מול "מעשה". מעשה העולה (וכן שאר הקרבנות) המתקיים בבית המקדש ורק בו, מול תורת העולה המתקיים בבית המדרש בכל אתר ובכל זמן. לימוד דיני הקרבנות כתחליף לעבודת הקרבנות, עכשיו שאין לנו כהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.
  2. יש הקבלות רבות בין מדרש ויקרא רבה ומדרש פסיקתא דרב כהנא, שניהם מדרשי אמוראים ארץ ישראליים מהמאה החמישית-שישית. מקבילה למדרש זה נמצאת בפסיקתא דרב כהנא פיסקא ו - את קרבני לחמי.
  3. "לעסוק בדברי תורה" – ברכה שאנו אומרים כל בוקר. לעסוק הוא יותר מלקרוא ולשנן, אלא לדון לעומק ואף להתווכח ולחלוק. ראה אבות דרבי נתן נוסח א פרק א: "אמרו כל זמן שיושבין ועוסקין בתורה היו עושין מקנאין זה לזה וכשנפטרין דומין כשהן אוהבים מנעוריהם". ראה גם מסכת קידושין ל ע"ב: "אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר: (במדבר כא) את והב בסופה". והשווה "עסק" גם עם הפסוק בספר בראשית כו ב: "כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ" (עסק, עשק, למרות שזה לשון מקרא וזה לשון חז"ל).
  4. אין לדעת באיזה רב הונא (או חונה) מדובר. אם בזה המפורסם יותר, אמורא דור שני שהיה ממשפחת ראשי הגולה ועמד בראש ישיבת סורא ("ועלה" לארץ ישראל במותו להיקבר בארץ); או רב הונא הידוע פחות, אמורא דור רביעי שעלה מבבל לארץ ישראל בחייו ללמוד בבית מדרשו של ר' ירמיה בטבריה. משום שויקרא רבה הוא מדרש ארץ ישראלי, אפשר שזה השני. עכ"פ, ראה התייחסותו לקטורת שמקטירים בבבל בהמשך.
  5. משחק מילים: יתנו – ישנו, היינו ילמדו משניות. האם שבח זה של המשנה (ולא התלמוד) יכול להעיד על מועד יצירת מדרש זה?
  6. יבואו הילדים הטהורים ויעסקו בקרבנות בעלי חיים טהורים. ועוד בספר ויקרא, הרבה דיני טהרה וטומאה. ומאכלות אסורים ומותרים והרבה הפרשות מאיסורים: מה טהור ומה טמא, מה מותר ומה אסור. זה אולי המוטו שר' איסי רוצה לחנך ילד מקטנותו. ודורות רבים אכן נהגו ועדיין נוהגים ב"חדרים" ותשב"רים להתחיל בחומש ויקרא, בהשוואה לשיטה המקובלת בבתי הספר האחרים שמתחילים בחומש בראשית ולומדים את התורה כסדרה. ראה, אמנם בעניין קצת אחר, מסכת סופרים פרק יא: "ואין מדלגין בתורה ... כדי שישמעו ישראל את התורה על הסדר".
  7. עקיבא הסתכל בתופעה שהמים שוחקים לאט לאט את האבן והתפלא. אמרו לו שזה פסוק במקרא: "אבנים שחקו מים". צריך לקרוא את הפסוק כך: אבנים – שחקו מים; המים שחקו את האבנים. מי אלה שאמרו לר' עקיבא? הרועים האחרים? הוא הבין מעצמו? כך או כך, שוב לנו הוכחה שהמקרא, בעיקר הכתובים וספרי אמ"ת (איוב, משלי, תהלים), היו שגורים בפי העם. "ולא שנה", היינו לא למד משנה, נאמר על עקיבא.
  8. המילה "חזר בו" אולי איננה בהכרח במשמעותה היום, אלא "הלך". אבל אם נאמר שהיא "חזר" במובן השגור בימינו, אזי ניתן אולי ללמוד מכאן שבילדותו למד רבי עקיבא, אלא שפרש (התקשה בלימוד) ופנה לרעיית הצאן ושכת את כל תורתו. המופע של "אבנים שחקו מים" שכל רועה צאן ואיש אדמה השואב מים מהבאר מכיר היטב, היא ששכנעה את רבי עקיבא לחזור ולנסות שנית. ראה בדומה דבריו של ר' יוחנן לריש לקיש במפגש ביניהם על הירדן: "אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי" (בבא מציעא פד ע"א). וכמו כן, קריאתו של ר' מאיר לאלישע בן אבויה רבו: "אַף אַתָּה חֲזוֹר בָּךְ" (חגיגה טו ע"א). ולימים כשנעשה ר' עקיבא גדול בתורה, לא שכח את עיסוקו ברעיית הצאן כשהעיד על עצמו שאפילו לדרגת רועה צאן לא הגיע (יבמות טז ע"א).
  9. כבר הרחבנו לדון בסיפור תחילתו של ר' עקיבא, עפ"י נוסח אחר של מדרש ויקרא רבה, בדברינו הנשים הממתינות בדפים המיוחדים. שם נראה שר' עקיבא החל ללמוד (לא חזר) בגיל צעיר בהרבה וכשנישא לבת כלבא שבוע. ולא הבאנו סיפור נאה זה כאן, אלא להראות שאכן התחילו ללמוד תורה בתורת כוהנים הוא חומש ויקרא. אגב, בכל המקורות שבדקנו: משנה, תוספתא והתלמודים, ספר ויקרא נקרא תמיד "תורת כהנים". המקור הראשון שמצאנו שמזכיר את השם "ספר ויקרא", הוא מדרש בראשית רבה ג ה: "וירא אלהים את האור כי טוב - כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות". מאידך, השם "תורת כהנים" הפך במרוצת הזמן גם לשם של מדרש התנאים: ספרא, המלווה את ספר ויקרא, כפי שנראה במדרש הסמוך.
  10. אפילו מי שבכל התורה לא דורש את האות וא"ו, את הצמד וא"ו וה"א (ה"א הידיעה המתחבאת בתוך הבי"ת של "וביום), הוא כן דורש ולפיכך גם מילה שלא בזמנה, מהיום התשיעי ואילך, היא רק ביום, שנאמר: "וביום השמיני ימול וכו' ". וכך גם בדין נותר שכן כתוב בו: "וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף" (ויקרא ז יז). עיקר הדרשה שמעניינת אותנו היא בהמשך.
  11. השתתק ר' יוחנן.
  12. אחרי שיצא ר' אלעזר בן פדת.
  13. שלו היא (הדרשה שאמר)? – משנה היא!
  14. ר' יוחנן מספר בהתרגשות לריש לקיש את הדרשה היפה של ר' אלעזר בן פדת שהחשיב אותה "כמשה מפי הגבורה". ריש לקיש עונה לו שאין זו דרשה של ר' אלעזר אלא "מתניתא היא" – דברי ר' אלעזר לקוחים ממדרש תורת כהנים, הוא מדרש ספרא, הוא מדרש התנאים המרכזי של ספר ויקרא. ר' יוחנן שלא הכיר מדרש זה, ישב ושינן את המדרש בשלושה ימים ולמד והבין אותו בשלושה חודשים. ראה לעומת זה, את המדרש בשיר השירים רבה פרשה ה על הפסוק "ממולאים בתרשיש" וכן בפרשה ו על "שישים המה מלכות" ובפרשה ז על "בטנך ערימת חיטים" שמדרש תורת כהנים היה ידוע לחכמים רבים ובהם ר' יוחנן. ראה גם אזכור המדרש בגמרא קידושין לג ע"א. עכ"פ, מהסיפור הנ"ל ביבמות, לומדים על התפתחות מדרשי ההלכה – מדרשי התנאים, שהם מאוחרים למשנה (ולמקורות תנאיים אחרים כמו התוספתא) והשתלבו במורשת חז"ל בתקופה מאוחרת יותר. ראה ציטוט מאיגרת רב שרירא גאון המובא בעיונים של שטיינזלץ. עפ"י המקור בגמרא יבמות, חומש ויקרא נלמד בגיל צעיר, אבל המדרשים עליו לא היו ידועים עד תקופה מאוחרת למדי. ראה מבוא לספרא – תורת כהנים באתר מחלקי המים.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה