פרשות השבוע

מים ראשונים: חמש פעמים חוזרת הקריאה: "שלח את עמי", בשלוש פרשות שעבוד ויציאת מצרים: שמות, וארא, בא, ולצידה האזהרה: "אם מאן אתה לשלח", או "אם אינך משלח וכו' ". וכבר הפכה קריאה זו סמל לדורות, בעת המאבק לעלייה מברית המועצות ובמאבק לשחרור העבדים בארה"ב בנוסחה באנגלית: Let my people go.¹ קריאה זו גם זכתה לשירה ולהלחנות באנגלית ובעברית. ואנו, כדרכנו, במדרש ובפרשנות המקרא.

לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה:  (שמות ז טו-טז).²

ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ב – מעלת קרבן חגיגה

תני: "יש בראייה מה שאין בחגיגה ובחגיגה מה שאין בראייה: שהראייה כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה. חגיגה נוהגת לפני הדיבור ולאחר הדיבור מה שאין כן בראייה".³ חגיגה נוהגת לפני הדיבור?⁴ לשון חגיגה נוהגת לפני הדיבור: "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" [שמות ה א].⁵

שמות רבה ה יד פרשת שמות – ביום חגו של פרעה

"ואחר באו משה ואהרון ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלוהי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (שמות ה א).⁶ … אמר ר' חייא בר אבא: אותו היום יום פּרוֹזְבֶּוְטִי של פרעה היה,⁷ ובאו כל המלכים כולם לכבדו והביאו דוֹרָאוֹת של עטרות והיו מעטרים אותו שהוא יום קוֹזְמוֹקְרָטוֹר.⁸ והביאו אלוהיהן עמהם.⁹ משעטרו אותו, היו משה ואהרן עומדין על פתח פלטרין של פרעה. נכנסו עבדיו ואמרו: שני זקנים עומדים על הפתח. אמר להם: יעלו. כיון שעלו, היה מסתכל בהם שמא יעטרו אותו או שמא יתנו לו כתבים, ואף לא שאלו בשלומו.¹⁰ אמר להם: מי אתם? אמרו לו: שלוחיו של הקב"ה אנו. – מה אתם מבקשים? אמרו לו: "כה אמר ה' שלח את עמי וגו' ".¹¹ אותה שעה כעס ואמר: "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל", לא היה יודע לשלוח לי עטרה? אלא בדברים אתם באים אלי! "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח".¹² אמר להם: המתינו לי עד שאחפש בספרים שלי. מיד נכנס לבית ארכיון שלו והיה מביט בכל אומה ואומה ואלוהיה. התחיל קורא: אלוהי מואב ואלוהי עמון ואלוהי צידון. אמר להם: חיפשתי שמו בבית גנזי ולא מצאתי אותו …¹³

שמות רבה יא ב פרשת וארא – במכת הערוב

"השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה" (שמות ח טז).¹⁴ אמר לו הקב"ה למשה: הרשע הזה הקשה את לבו בשלוש הראשונות, ומכה ד' (רביעית) קשה היא יותר על הראשונות. לך והזהר אותו כדי שישלח עמי ולא תבוא עליו המכה. "כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך … את הערוב וגו' ".¹⁵

שמות רבה (שנאן) יב א פרשת וארא – הזדמנות לתשובה

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ט יג).¹⁶ הדא הוא דכתיב: "הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה" (איוב לו כב). אמר ר' ברכיה: הן – אחת. בלשון יוני קורין לאחת הן.¹⁷ כלומר, אחד אלוהינו ישגיב בכוחו, מעצים כח הצדיקים לעשות רצונו. מי כמהו מורה – שהוא מורה דרך לעשות תשובה. וכן את מוצא במשה, שהשגיב הקב"ה כוחו ללכת בשליחותו ולעשות ציוויו, והיה מורה לפרעה הרשע שיעשה תשובה, שלא היה חפץ לשלוח המכה עליו עד שיזהירנו שיעשה תשובה, שכן כתיב: "השכם בבקר והתיצב לפני פרעה". היה נותן כח ביד משה להשכים ולהתיצב לפני פרעה, כדי שיעשה תשובה, שכן כתיב: "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ (שמות ט יג-יד).¹⁸

תנחומא וארא סימן ה – עושק גם למשה?

"וידבר אלהים אל משה", זה שאומר הכתוב: "כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה" (קהלת ז ז) כשהחכם מתעסק בדברים הרבה מערבבין אותו מן החכמה … עסק שנתעסק שלמה בדברים בטלים הטעוהו: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים" (מלכים א יא)… ואל תאמר שלמה בלבד, אלא אף משה רבינו עסק שנתעסק טלטל אותו.¹⁹ אימתי? כשהלך אצל פרעה. מה כתיב שם? "ואחר באו משה ואהרן" (שמות ה א).²⁰

שמות רבה יג ד פרשת בא – במכת הארבה

"וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי  (שמות י ב) – גילה הקב"ה למשה מה מכה יביא עליהן וכתב משה ברמז: "ולמען תספר באזני בנך" – זו מכת ארבה, כמו שאתה אומר: "עליה לבניכם ספרו" (יואל א). "כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך – … שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. "וכסה את עין הארץ". "ויפן ויצא מעם פרעה" – מהו כן? שראה אותם שהיו פונים זה בזה והיו מאמינים לדבריו ויצא משם כדי שיטלו עיצה לעשות תשובה.²¹

ספרי זוטא פרק יא פסוק א –

"ויהי העם כמתאוננים" – אין העם אלא רשעים, שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה" (שמות לב לא). אבל כשהוא קורא אותם "עמי", אין עמי אלא כְּשֵׁרִים, שנאמר: "שלח את עמי ויעבדוני" (שמות ז טז).²²

רש"י דברים פרק ב פסוק כו – משל"ח של יציאת מצרים לשל"ח של הכניסה לארץ

ממדבר קדמות – אף על פי שלא ציווני המקום לקרוא לסיחון לשלום, למדתי ממדבר סיני מן התורה שקדמה לעולם. כשבא הקב"ה ליתנה לישראל חזר אותה על עשו וישמעאל, וגלוי לפניו שלא יקבלוה. ואע"פ כן פתח להם בשלום. אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום.²³

דבר אחר: "ממדבר קדמות" – ממך למדתיה שקדמת לעולם בדברים.²⁴ יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמר: "שלח את עמי" (שמות ה א), במתון.²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נושא מעניין שמשיק לנושא שלנו (הזכרנו בדרך אגב בסוף הערה 9) הוא שינוי השם מאלוהי ישראל לאלוהי העברים, בקריאת "שלח את עמי" הראשונה בשמות ראש פרק ה, עליה כבר עמדו המדרשים והפרשנים. ראו על כך בשמות רבה ה טו, תנחומא וארא ו, אבן עזרא משפטים כא ב, העמק דבר שמות ה ג ועוד. וכבר זכינו להקדיש לכך דף מיוחד, ראו אלוהי העברים בפרשה זו. השינוי שעשו משה ואהרון תוך כדי הדיבור לפרעה, אולי בא להזכיר את טובתו של יוסף שהיה ידוע למצרים כעברי ולא כישראלי. אבל במקור, מי שקורא כעת "שלח את עמי" הוא אלוהי ישראל! זו המשמעות של השימוש במונח זה שנזכר עד כאן רק פעם אחת במקרא בספר בראשית, במזבח שהקים יעקב בחזרתו לארץ (בראשית לג כ), בין קריאת שמו ישראל ע"י המלאך ובין אישור הדבר ע"י הקב"ה בקיום הנדר בבית אל. אתה פרעה זוכר או אולי לא זוכר (מתנכר) את השם "אלוהי העברים" מאבותיך ומההיסטוריה של מצרים, אבל מכאן ואילך תתחיל להתרגל לשם "אלוהי ישראל". גם זה חלק מהקריאה: "שלח עמי ויעבדוני". מי הוא "עמי"? ישראל. ומי הוא אלוהי "עמי" – "אלוהי ישראל". ולפיכך גם השם "עמי" לעולם נשאר (ספרי זוטא לעיל), כי "עם ישראל" ו"אלוהי ישראל" תלויים זה בזה. ראו ברכות ו ע"א: "אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם" – מובא בדברינו אנו מאמיריך ואתה מאמירנו בפרשת כי תבוא.