פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם: לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה:  (שמות ז יד-טז).¹

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: … וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ: (שמות ג טו-יח).²

וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:³  וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם: (שמות פרק ה א-ד).⁴

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד: (שמות ט א-ג).⁵

שמות רבה ה טו פרשת שמות – למה שינו משה ואהרון

"ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו", אמרו משה ואהרן: שמא תאמר שינינו אותו הלשון שאמר לנו הקב"ה ואמרנו לו: "כה אמר ה' אלהי ישראל" ובשביל כך הקשה כנגדנו? חזרו ואמרו: "אלהי העברים". "נלכה נא … ונזבחה לה' אלוהינו פן יפגענו בדבר או בחרב" – לא היה צריך לומר אלא "פן יפגעך". מהו "פן יפגענו"? ללמדך שנהגו בו כבוד, ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות.⁶

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות ז כו פרשת וארא – שינו וזה בסדר

בתחילה אמר לו: כה אמר ה' אלהי ישראל, וחזר ואמר: כה אמר ה' אלהי העברים, ומכאן ואילך כה אמר ה', לפי שכבר הודיעו מי ה'.⁷

מדרש תנחומא פרשת וארא סימן ה – לא מכיר את אלוהי העברים

היו משה ואהרן עומדים על פתח פלטרין של פרעה. נכנסו משרתיו אליו ואמרו לו: שני זקנים עומדין בפתח. אמר להן: יש בידם עטרות?⁸ אמרו לו: לאו. אמר להם: באחרונה יכנסו. נמצאו עומדין לפני פרעה, אמר להם: מה אתם מבקשין? אמרו לו: "אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדוני".⁹ אמר להם: "מי ה' אשר אשמע בקולו" ולא היה יודע לשלוח לי עטרה, אלא בדברים אתם באים! "לא ידעתי את ה' וגו' ".¹⁰ אמר ר' לוי: באותה שעה הוציא דפתרא של אלוהות.¹¹ התחיל קורא: אלוהי אדום אלוהי מואב, אלוהי צידון וכן כולם. אמר להם: הרי קראתי כל כתבי ואין שם שמו של אלהיכם.¹²

מים ביניים הבאים בסעודה: אנחנו מתמקדים ב"אלוהי ישראל" מול "אלוהי העברים" וכך נמשיך הלאה בדף זה. אך יש להעיר על שם הווי"ה (יו"ד, ה"א, וא"ו, ה"א) שנזכר לפני שניהם: "ה' אלוהי ישראל", "ה' אלוהי העברים", אומרים משה ואהרון. מי הוא אלוהי ישראל או אלוהי העברים שאתה מתבקש להיענות לציוויו? ה' – שם הווי"ה. ומה עונה להם פרעה: "מי ה' אשר אשמע בקולו … לא ידעתי את ה'!", בלי שהוא מתייחס כלל ל"אלוהי ישראל" או "אלוהי העברים". נושא זה של שם הווי"ה במצרים בפי המצרים, החל משיח יוסף ופוטיפר ועד שיח משה אהרון ופרעה, ראוי לדיון נפרד.

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ה – שלא שינו את לשונם

… ומנין שלא שנו את לשונם?¹³ שנאמר: "כי פי המדבר אליכם" (בראשית מה יב).¹⁴ ואומר: "ויאמרו אלהי העברים נקרה עלינו וגו' " (שמות ה ג), ואומר: "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (בראשית יד יג).¹⁵

שמות רבה ט ט פרשת וארא – אפשרות לתשובה של פרעה

"ואמרת אליו ה' אלהי העברים שלחני אליך … כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' וכו' " (שמות ז טז-יז). זהו שכתוב: "הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה" (איוב לו כב) – בנוהג שבעולם, בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו, פתאום מביא עליו, עד שלא ירגיש בו. והקב"ה הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה, כדי שישוב בו. זהו שכתוב: "בזאת תדע כי אני ה' ".¹⁶

שמות רבה ג ח פרשת שמות – עברו בים סוף

"ואמרת אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו”, למה קורא אותם עברים? על שום שעברו ים.¹⁷

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מסכתא דנזיקין פרשה א – הקשר לעבד עברי

"כי תקנה עבד עברי" – בבן ישראל הכתוב מדבר.¹⁸ או אינו אלא בעבדו של עברי? … תלמוד לומר: "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו יב)¹⁹ … מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה: נאמר כאן "עברי",²⁰ ונאמר להלן "עברי",²¹ מה עברי האמור להלן, בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן, בבן ישראל הכתוב מדבר. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר,²² שנאמר: "ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו" (שמות ה ג), ואומר:  "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (בראשית יד יג).²³

שמואל א פרק ד פסוקים ו-ח – במלחמת הפלשתים

וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה: וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר:²⁴

פרקי דרבי אליעזר (היגר) פרק ט – יונה הנביא

ר' חנינא אומר: משבעים לשונות היו באניה, וכל אחד ואחד היו אלהיו בידו.²⁵ ואומרים: והיה האלהים אשר יענה ויציל אותנו מן הצרה הזאת – הוא האלהים. ועמדו וקראו בשם ה' אלהיו ולא הועילו מאומה. יונה בצרת נפשו נרדם וישן לו. בא אליו רב החובל, אמר לו: הרי אנו עומדין בין מות לחיים ואתה נרדם וישן! מאיזה עם אתה? אמר להם: עברי אנכי. אמרו לו: והלא שמענו שאלהי העברים גדול. קום קרא אל אלהיך אולי יעשה לנו ככל פלאותיו כמו שעשה לכם בים סוף.²⁶

רשב"ם שמות פרק ה פסוק ג – אלוהי עבר הנהר²⁷

ויאמרו אלהי העברים וגו' – כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו בחרב וגו'.²⁸

אבן עזרא בראשית י כא – שורשי השם עברים = בני עבר

וטעם אבי כל בני עבר להודיע אבי העברים כי אין למעלה ממנו, והשם אלהיו. וכן כתוב: כה אמר ד' אלהי העברים.²⁹

אבן עזרא שמות פרק כא פסוק ב – עברי = ישראלי

… והנה גם נקראו העברים שהם ישראל, כי ראינו שאמר משה לפרעה: "כה אמר ה' אלהי ישראל" (שמות ה א). וכאשר שאל פרעה מי הוא זה השם? אז השיבו: "ה' אלהי העברים" (שם, ג).³⁰ והנה אלהי העברים כמו אלהי ישראל.³¹

רמב"ן שמות פרק ה פסוק ג – דגש על שם הווי"ה

"פן יפגענו בדבר או בחרב" … ואמר זה,³² כי הקב"ה צוה אותם שיאמרו: "ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרה עלינו ונזבחה לה' אלהינו" (לעיל ג יח), והם אמרו: "כה אמר ה' אלהי ישראל שלח עמי". והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו, כאשר אמר הוא או מורישו³³ ליוסף: "אחרי הודיע אלהים אותך" (בראשית מא לט), "איש אשר רוח אלהים בו" (שם לח), אבל לא היה יודע את השם המיוחד, וענה: "לא ידעתי את ה' " (פסוק ב). והם נזכרו וחזרו ואמרו לו כאשר צוו: "אלהי העברים נקרא עלינו" (פסוק ג), כי הזכירו לו אלוהי העברים בלבד שהוא אל שדי.³⁴ ואמר: "נקרא עלינו" שהודיעוהו לשון המקרא כאשר נצטוו לו. ופירשו לו כי במקרא הזה אשר נקרא עליהם יצטרכו לזבוח לפניו פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב.³⁵

דברים רבה ב ח – יוסף העברי

א"ר לוי: אמר לפניו: ריבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו, מנין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו" (בראשית לט) ולא כָּפָר, אלא: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית מ טו) –  נקבר בארצו … אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך. כיצד? בנות יתרו אומרות: "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק.³⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: יש שמדקדקים לדון בהבדל בלשון המקרא בין "אלוהי העברים נקרה עלינו" – בה"א, שאומר הקב"ה למשה בסנה ובין "אלוהי העברים נקרא עלינו" – באל"ף, שאומר משה לפרעה. העוסקים בקבלה ובתורות הסוד רוצים למצוא כאן כר להתגדר בו, אבל אבן עזרא מפרש: "נקרה עלינו. בה"א גם באל"ף הטעם אחד, כמו נקרא נקריתי (ש"ב א, ו)".