מים ראשונים: דף זה בשבח ריבוי עם ישראל, הוא מהראשונים שכתבנו. בהמשך, הוספנו את ברכת משה המשבח את עם ישראל שהינו ככוכבי השמים לרוב, בפרשת דברים, ומשלימה את דברינו כאן. מהעבר השני הוספנו בפרשה זו לדון באיסור מניית עם ישראל. אלה גם אלה נשענים על דברי הושע בהפטרת השבת כמוסבר להלן. נראה ששלושה דפים אלה משלימים זה את זה ומעטרים את פרשת השבוע שלעולם תחול לפני חג השבועות (בשנים שאינן מעוברות), כנזכר בשולחן ערוך אורח חיים סימן תכח. זאת, על מנת להתרחק מהתוכחה של סוף ספר ויקרא ולפתוח בדבר טוב. ראו דברי מגן אברהם: "במדבר סיני קודם עצרת – כי בעצרת ראש השנה לאילנות ולכן קורים סדרה אחד אחר התוכחות כדי שתכלה השנה וקללותיה. ומהאי טעמא קורין אתם נצבים קודם ראש השנה".
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי … שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: (במדבר א א-ב).
וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי: (הושע ב א).1
יומא כב עמודים א-ב – מברכה לאיסור
אמר ר' יצחק: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצווה שנאמר: "ויפקדם בבזק" … "ויפקדם בטלאים". אמר ר' אלעזר: כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר".2
מסכת פסחים דף פז עמודים א-ב – מקטרוג לברכה
אמר לו הקב"ה להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גַּלְגֵּל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל העולם שלך הוא – העבירם באומה אחרת.3 אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח – אף אני אשלח את ישראל. שנאמר: "ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים" (הושע א ב)4 … לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת אמר לו הקב"ה להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו – פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקב"ה: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן – כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי … דכתיב : "עם זו קנית" – ואתה אמרת העבירם באומה אחרת! כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקב"ה: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך – בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'. והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו וגו' וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה".5
ספרי במדבר פיסקא קלא – מגט לכתובה כפולה6
ר' עקיבא אומר: כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה הימנה. רבי אומר: הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב. כיוצא בו אתה אומר …7 "כי אתם לא עמי" (הושע א ט), ואומר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי" (הושע ב א). וכי מה ענין זה לזה? משל למלך שכעס על אשתו. שלח אחר סופר לבוא ולכתוב לה גט. עד שלא בא הסופר, נתרצה המלך לאשתו. אמר המלך: אפשר שיצא סופר זה מיכן חלוק? אלא אומר לו: בוא כתוב שאני כופל לה כתובתה, לכך נאמר: "כי אתם לא עמי" ואומר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים".8
במדבר רבה פרשה כ סימן כה – הקשר עם פרשת פנחס
"ויהיו המתים במגפה עשרים וארבעה אלף" (במדבר כה ט) – ללמדך בכל שעה שנופלים נמנים. משל לזאב שנפל על הצאן. אמר בעל הצאן לרועה: חשוב כמה חסרו. להודיעך כמה הזנות מרחקת שזה יחיד ועל ידו נפלו כ"ד אלף מישראל … משל למלך שהיה עובר וסיעה של נערים עומדים, וקלל אחד מהן את המלך. נתמלא המלך עליהם חמה. בא תושב אחד שהיה ביניהם ונתן מִסְטַר אחד9 לאותו שקילל את המלך. מיד שככה חמתו של מלך. כך מי גרם להקב"ה שתשוב חמתו ולא נתכלו כל ישראל? הוי אומר: זה פנחס, לקיים מה שנאמר: "ואיש חכם יכפרנה" (משלי טז יד). אמר הקב"ה: בעולם הזה ע"י סרחון הם נמנים. אבל לעתיד לבוא: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר" (הושע ב א). מהרה אמן כן יהי רצון.10
במדבר רבה פרשה ב סימן יד – לא יימד ולא ייספר לעתיד לבוא
"והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר" – משהוא נותן קצבה "והיה מספר" חוזר ואומר: אין להם קצבה, "אשר לא ימד ולא יספר"?11 אלא שהראה הקב"ה להושע כשם שהראה לאברהם ואמר לו: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם" (בראשית טו ה) – מהו הדבר הזה: "וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם"? משאמר "וספור" חוזר ואומר "אם תוכל לספור"? – להודיעך שהראה אותו תחילה במספר אחד ואח"כ שנים ואח"כ שלשה ואח"כ שנים עשר ואח"כ שבעים ואח"כ הראה לו מזלות שאין להם מספר. ולמה הראה אותו כך? סימן הראה אותו שהוא מרבה אותן כך בעולם. הראה אותו אחד, שמתחילה הוא היה יחיד בעולם, שנאמר: "אחד היה אברהם" (יחזקאל לג כד) – שהוא בא לחסות תחת כנפי שמים תחילה. חזר והראה אותו שניים: אברהם ויצחק.12 חזר והראה אותו שלושה: אברהם יצחק ויעקב. וחזר והראה אותו שנים עשר שבטים ואח"כ שבעים, כנגד שבעים נפש שירדו למצרים. ואח"כ הראה אותו מזלות שאין להם מספר, שישראל עתידין לפרות ולרבות באחרונה, שאין להם מספר, שנאמר: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד" (שמות א ז). ואף להושע הראהו במספר ושלא במספר. שתחילתם היו במספר וחזרו ורבו שלא במספר, לכך נאמר: "אשר לא ימד ולא יספר".
דבר אחר: בעולם הזה יש להם מספר שנאמר: "ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה" (דברים ד כז), אבל לעתיד לבא: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר".13
שמות רבה פרשה ב סימן ד – מי שהניחם במדבר יעלם משם
ואמר ר' לוי: א"ל הקב"ה למשה: סימן זה לך: במדבר אתה מניחן ומן המדבר עתה עתיד להחזירן לעתיד לבוא, שנאמר: "לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה … וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים" (הושע ב טז-יז) … "אם לא תדעי לך" (שיר השירים א ז) – אם לא ידעת סופך לידע! "צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" (שם ח) – הצאן אתה רועה ואין אתה רועה הגדיים. האבות אתה רועה ואין אתה רועה הבנים.14
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: "אמר הקב"ה: בעולם הזה היובני אדם סופרים אתכם, אבל לעולם הבא אני אספור אתכם, ואין מי יספור אתכם, שנאמר: והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב א)". (מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא סימן ח).