מועדי ישראל

כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: (קהלת ז ז).¹

 

פירוש דעת מקרא לפסוק

מקרא קצר הוא ועניינו: אל תאהב מעשקות ואל תחמוד מתנות. כי העושק – הניטל שלא ברצון הנעשק וה"מתנה" הניתנת כשוחד, שניהם מזיקים לחכם … העושק הופכו להולל ועושה עוול, ומתת השוחד מאבדת את לבו וכוח שיפוטו.²

אלשיך קהלת פרק ז

טוב אחרית וכו', לומר הלא אמרתי כי העושק יהולל חכם, ושמא תאמר: אם כן, איפה במה ינוחם לבנו על העושק הזה אשר נראה? אל תשית לבך, כי דע לך טוב יהיה אחרית דבר הוא אחרית העולם. ואין צריך לומר מאשר הוא עתה, כי אם גם מראשיתו בהיבנותו שהיה רב טוב.³

שמות רבה ג ט, פרשת שמות

"ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה" (שמות ג יט) – ראה הקב"ה מה עתיד פרעה הרשע לעשות ולהכביד העבודה על העם מעת שילך בשליחותו. וכדי שלא יטעה בדבר, הודיעו הקב"ה: כך וכך עתיד פרעה לעשות בזמן שתלך בשליחותי, כדי שלא ישיח (יטיח) דברים כלפי מעלה. ואעפ"כ הטיח דברים כלפי מעלה. ועליו נאמר: "כי העושק יהולל חכם" (קהלת ז ז).⁴

שמות רבה ו ב, פרשת וארא

אמר ר' יהודה בן סימון:" כי העושק יהולל חכם" – זה משה, עושק שעשקו אותו דתן ואבירם. "יהולל חכם" – ערבבו אותו.⁵ "ויאבד את לב מתנה" – וכי תעלה על דעתך שהיה משה מתאבד?⁶ אלא הם שהקניטוהו ואמרו לו: "ירא ה' עליכם וישפוט". ואף הוא מקפיד ואומר: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה". אמר לו הקב"ה: אני הכתבתי עליך שאתה עניו, ואתה מקפיד על דברי?! חייך, יש לך לידע, שנאמר: "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז ח)⁷ – טובה אחריתן של ישראל מראשית שנתתי להם במצרים, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה".⁸ באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע בו, שנאמר: "וידבר אלהים אל משה".⁹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא סימן ב

דבר אחר: כי העושק יהולל חכם – עסקים שעסק שלמה בדברים שלא היה צורך בהן, הטעו אותו, שנאמר: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו היטו את לבבו אחרי אלהים אחרים" (מלכים א יא ד). אמר ר' חייא בר אבא: נוח לו אילו היה גורף ביבין ולא נכתב עליו הפסוק הזה.¹⁰

אמר ר' יהושע בן לוי: עלה יו"ד ונשתטחה לפני הקב"ה, אמרה לפניו: ריבונו של עולם הכתבתה בתורתך אות אחת לבטלה? תני ר' שמעון בן יוחי: עלה ספר משנה תורה לפני הקב"ה, אמר לפניו: ריבונו של עולם, הרי שלמה ביקש לעקור יו"ד ממני שכתבת בי: "לא ירבה לו סוסים", "לא ירבה לו נשים", "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (דברים יז יז) … א"ל הקב"ה: חייך, שלמה בטל ומאה כיוצא בו, ואות אחת אינו בטל, ומי גרם לשלמה לבא לידי כך, עיסוק שעסק בדברים שאין בהן צורך, הוי כי העושק יהולל חכם.¹¹

שמות רבה ו ב, פרשת וארא¹²

דבר אחר: וידבר אלהים אל משה, זהו שכתוב: (קהלת ז) כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה, כשחכם מתעסק בדברים הרבה, מערבבים אותו מן החכמה.¹³ "ויאבד את לב מתנה" – מן התורה שניתנה מתנה בלבו של אדם.¹⁴

דבר אחר: כי העושק יהולל חכם – המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו. אמר ר' יהושע בן לוי: שישים הלכות לימדני ר' יהודה בן פדיה בחרישת הקבר, וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור.¹⁵

קהלת רבה פרשה ז סימן ז

"כי העושק יהולל חכם" – עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו זה עם זה, "יהולל חכם" – מערבבין חכמתו.¹⁶

"ויאבד את לב מתנה" – אמר ריב"ל: פ' הלכות למדתי מיהודה בן פדיה בחרישת הקבר, וע"י שהייתי עסוק בצרכי רבים שכחתים. איזהו תלמיד חכם, ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו, תני כל ששואלין אותו הלכה ממשנתו ומשיב עליה.¹⁷

חמישה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי. כל זמן שהיה קיים, היו יושבין לפניו. כשנפטר ,הלכו ליבנה.¹⁸ והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס, מקום מים יפים ונוה יפה. המתין להם שיבואו אצלו ולא באו. כיון שלא באו, ביקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו. אמרה: מי צריך למי? אמר לה: הן צריכין לי. אמרה לו: חֵמֶת העכברים, מי דרכו לילך אצל מי? העכברים אצל החמת, או החמת אצל העכברים? שמע לה וישב לו עד ששכח תלמודו. מאחר זמן באו אצלו. שאלו אותו: פת חיטין או פת שעורים, מי טב אוכלה בלפתן? ולא ידע להשיבן בליפתן.¹⁹ רבי אליעזר ורבי יוסי אומרים ב' תבשילין לפותין זה בזה.²⁰

רבי (יהודה הנשיא) היה ממנה שני ממונים בכל שנה.²¹ אם היו כדאים (למשרתם), היו מתקיימים, ואם לאו היו מתים. כאשר הגיע זמנו של רבי למות, אמר לבנו:²² אתה, לא תעשה כן,²³ אלא מנה את כולם כאחד מראש.²⁴ ומנה לך את ר' חנינא ראשון לכולם.

והוא למה לא מינה את ר' חנינא? ר' יוסי בר זביד אמר: מפני שהיו בני ציפורי עירו מרננים אחריו. ומפני רינון של בני העיר עושים דבר כזה שלא למנות? אם נשמע להם בזה, גם בזה נצטרך לשמוע להם. ר' בון אמר: לא מפני זה לא מינוהו, אלא מפני פעם העיז ר' חנינא להיכנס לתוך דבריו של רבי בדרשתו ותיקן פסוק שציטט מספר יחזקאל, עפ"י מה שלמד אצל רבי המנונא בבבל. וגער בו רבי ואמר לו: כשתפגוש שוב את ר' המנונא, אמור לו שמיניתי אותך זקן חכם.

כיון שמת רבי, ביקש רבן גמליאל למנותו, ולא קבל ר' חנינא את המינוי, אמר: אין אני מקבל, אלא עד שיתמנה ר' אפס הדרומי.²⁵ היה שם זקן אחד אשר אמר: אם רבי חנינא ראשון, אני השני. ואם רבי אפס הראשון, אני השני. קיבל עליו ר' חנינא להתמנות שלישי וזכה להאריך שנים רבות. אמר: אין אני יודע בגין מה זכיתי להאריך שנים. בגלל דבר זה (שברחתי מן השררה מפני ר' אפס ואותו זקן), ואם בגין שכשהייתי עולה מטבריה לציפורי, הייתי מעקם את הדרך ונכנס ושואל בשלומו של רבי שמעון בן חלפתא. באיזה מן השניים, אין אני יודע.²⁶

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה פירוש תיבת גומא (ר' יוסף ב"ר מאיר תאומים, פולין גרמניה מאה 18, מחבר פרי מגדים על השולחן ערוך) לפרשת קרח שהעושק אשר הולל את החכם הוא קרח משום שעושרו בא לו בלי טורח (מביזת הים ושלא כדין), אבל "עשירות שיש לאדם ע"י עמלו ויגיע כפו, אין מערבב כ"כ האדם".