פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ: (בראשית מז ג).¹

 

רש"י בראשית מו לד – גושן ארץ מקנה

"בעבור תשבו בארץ גושן" – והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם. "כי תועבת מצרים כל רעה צאן" – לפי שהם להם אלוהות.²

אבן עזרא בראשית מו לד – רועי הצאן מאוסים

"כי תועבת מצרים כל רועה צאן" – לאות כי בימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר, ולא יעזבו אדם שיזבח צאן, כאשר יעשו היום אנשי הודו. ומי שהוא רועה צאן תועבה היא שהוא שותה החלב. ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום הזה.³

רשב"ם בראשית מו לד – הצאן מאוס

"כי תועבת מצרים" – נבזים היו בעיניהם כל רועי צאן, כי מאוּס הצאן בעיניהם, בין לאכילה בין לזבח, כדכתיב: "הן נזבח את תועבת מצרים וגו' " (שמות ח כב).⁴

רבי בחיי בן אשר בראשית פרק מו – לרעיית הצאן מעלות רבות

"והאנשים רועי צאן" – כלומר משלהם … "כי אנשי מקנה היו", להורות שלא היו משל אחרים רק משל עצמם, כי עשירים גדולים היו. ומה שבחרו השבטים האומנות הזאת והיא אומנות אבותיהם, מפני שני דברים: האחד, שיש בה ריוח גדול בגיזה ובחלב ובולדות, והיא אומנות אינה צריכה יגיעה רבה וטורח גדול ומבלי עוון, ועליה הזהיר שלמה בחכמתו: "ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים" (משלי כז, כג).⁵ והשני, לפי שהשבטים היו יודעים שיגלו למצרים הם וזרעם, ומפני שהמצריים היו עובדים לצורת הצאן תפשו להם אומנות זו כדי שיהיו זרעם מורגלים בה, ותהא עבודת הצאן רחוקה בעיניהם.⁶ וכן תמצא רוב הצדיקים והנביאים שהיו רועים, תמצא בהבל: "ויהי הבל רועה צאן" (בראשית ד, ב), וכן במשה: "ומשה היה רועה" (שמות ג, א), וכן שמואל הנביא, וכן שאול ודוד כולם רועים.⁷ והטעם בהם כדי שיתרחקו מן הישוב לפי שהרבה עברות נמשכות בסיבת חברת בני אדם, כגון: רכילות ולשון הרע ושבועת שקר וגלוי עריות וגזל וחמס.⁸

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק ד – הבל רועה הצאן הראשון

"ויהי הבל רועה צאן" (בראשית ד ב). שנתיירא מן הקללה שקלל הקב"ה את האדמה, שנאמר: "בעצבון תאכלנה" (בראשית ג יז), והיה מתעסק ברעיית הבהמות.⁹

בראשית רבה כב ג – פחיתות עובד האדמה

"ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה" – שלושה הם שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תוחלת.¹⁰ ואלו הם: קין, נח, ועוזיהו. קין – "קין היה עובד אדמה". נח – "ויחל נח איש האדמה" (בראשית ט כ). עוזיהו – "אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה" (דברי הימים ב כו).¹¹

וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: (בראשית יג ז-ח פרשת לך לך).¹²

 

רשב"ם בראשית כה כז – יעקב הרועה

"ויעקב איש תם יושב אהלים" – רועה צאן אביו, כמו שפירשתי אצל יושב אהל ומקנה.¹³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית כט ט – רחל הרועה

"עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן". לפי שלאה היתה כבר גדולה וראויה להינשא לא שלחה אביה עם הצאן: "כי רועה היא". וכן היו השבטים, שנאמר: "רועי צאן עבדיך" (בראשית מז ג).¹⁴

בראשית רבה סד ג פרשת תולדות – יצחק עובד אדמה, מתעשר ומעשר

"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ" – עשה שְׁכוּנָה בארץ ישראל: הוי נוטע, הוי זורע הוי נציב. דבר אחר: "שכון בארץ" – שַׁכֵּן את השכינה בארץ.¹⁵

שמות רבה ב ב – ומשה היה רועה¹⁶

"ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם: ה' צדיק יבחן …" (תהלים יא ד-ה).¹⁷ ולמי בוחן? לצדיק. ובמה הוא בוחנו? במרעה צאן. בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה שנאמר: "ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן" (תהלים עח ע). מהו "ממכלאות צאן"? כמו "ויכלא הגשם" (בראשית ח ב): היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך; ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינוני; ואח"כ מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקב"ה: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירעה בעמי … ¹⁸

ואף משה לא בחנו הקב"ה אלא בצאן. אמרו רבותינו: כשהיה משה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסות. כיון שהגיע לחסות נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות.¹⁹ כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, שמא עייף אתה? הרכיבו משה על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך, אתה תרעה צאני ישראל. הוי: "ומשה היה רועה".²⁰

שמות רבה ב ג פרשת שמות – מבחן למנהיגות

"ומשה היה רועה". זהו שכתוב: "כל אמרת אלוה צרופה" (משלי ל ה) – אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואח"כ מעלהו לגדולה. הרי לך שני גדולי עולם שבדקם הקב"ה בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלם לגדולה. בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל … מלמד שהיה דוד מקיים המשנה: "אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל".²¹ אמר לו הקב"ה: נמצאת נאמן בצאן, בוא ורעה צאני … וכן במשה הוא אומר: "וינהג את הצאן אחר המדבר" – להוציאן מן הגזל. ולקחו הקב"ה לרעות ישראל, שנאמר: "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן" (תהלים עז כא).²²

מדרש זוטא רות (בובר) פרשה ב – שלושה רועי צאן

"ותלך ותבוא ותלקט בשדה" (רות ב ג). מפני מה כתב דוחקן של צדיקים הראשונים? להודיע לאחרונים שאף על פי שהיו עניים היו בוטחים בבוראם, לפיכך קנו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא, ושבחן נאה לי בכל דור ודור, משה היה רועה, שנאמר: "ומשה היה רועה את צאן יתרו" (שמות ג א), ויעקב היה רועה, דוד היה רועה, שנאמר: "מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ" (תהלים עח עא).²³

מסכת יבמות דף טז עמוד א – רבי עקיבא אפילו לא רועה צאן

אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והיזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים.²⁴

תנא: כשנכנסו, נכנסו בפתח אחד, כשיצאו, יצאו בשלשה פתחים. פגע בו ברבי עקיבא, אקשי ליה ואוקמיה.²⁵ אמר לו: אתה הוא עקיבא, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם, ועדיין לא הגעת לרועי בקר! אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן!²⁶

רד"ק בראשית כא כ – מלאכת אבות

… וראוי לאדם ללמוד מלאכת אביו, כמו שאמרו בחירם ואביו איש צורי וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל (ערכין ד' י"ו) מכאן שחייב אדם ללמוד מלאכת אביו. ואמרו בני יעקב: "רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו" (בראשית מז ג).²⁷

שבת שלום

מחלקי המים