וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ: (שמות ז א).1
רש"י שמות פרק ז פסוק א – שררה, שופט ורודה
"נתתיך אלהים לפרעה" – שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין. "יהיה נביאך" – כתרגומו מתורגמנך, וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות.2
רש"י בראשית פרק ו פסוק ב – "בני האלהים" בספר בראשית
"בני האלהים" – בני השרים והשופטים … כל אלהים שבמקרא לשון מרות, וזה יוכיח "ואתה תהיה לו לאלהים" (שמות ד טז), "ראה נתתיך אלהים" (שם ז א).3
שמות פרק ד פסוק טז – אלהים לאהרון
רש"י: "לאלהים" – לרב ושר. רשב"ם: "תהיה לו לאלהים – שר ושופט, מה שתצוה לו יעשה".4
תרגום יונתן על הפסוק בשמות ז א – כמלאך
ואמר ה' למשה למה את מסתפי? חמי דכבר שוית יתך דחילא לפרעה כאילו אלהא דיליה.5
שמות רבה פרשה ח סימן א – כבוד ליראיו
"ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה" – זהו שכתוב: "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד" (תהלים כד ז) – שלמה אמר הפסוק הזה בשעה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים….6 אמרו לו השערים: מי הוא זה מלך הכבוד? אמר להם: "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה". כיון שאמר להם כן, מיד שככו. אילולי כן, בקשו לרוץ את ראשו להמיתו.7
דבר אחר: למה קרא להקב"ה מלך הכבוד? שהוא חולק כבוד ליראיו. כיצד? מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו,8 והקב"ה הושיב לשלמה על כסאו, שנאמר: "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דברי הימים א כט כג) … מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו והקב"ה מסר שרביטו למשה שנאמר: "ויקח משה את מטה האלהים בידו" (שמות ד כ) … מלך בשר ודם אין נקראין בשמו קיסר אגוסטא9 ואם נקראין בשמו, ממיתים אותו.10 והקב"ה קרא למשה בשמו, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה".11 אמר לו הקב"ה למשה: פרעה הרשע עשה עצמו אלוה, שנאמר: "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט ג), לפיכך יראה אותך ויאמר שזה אלוה.12
סימן ב שם – אנשים שעשו עצמם אלוהות
פרעה היה אחד מד' בני אדם שעשו עצמן אלהות והרעו לנפשם ואלו הן: חירם, ונבוכדנצר, ופרעה, ויואש מלך יהודה. חירם מנין? שנאמר: "יען גבה לבך ותאמר אל אני" (יחזקאל כח ב). ומנין ששחת לנפשו? שנאמר: "גבה לבך ביופיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך" (שם יז). נבוכדנצר מנין שעשה עצמו אלוה? דכתיב: "אעלה על במתי עב אדמה לעליון" (ישעיה יד יד) … מה עשה לו הקב"ה? הגלהו למדבר עד שהוא במלכותו והאכילו עשב כבהמות … ופרעה מנין שעשה עצמו אלוה? שנאמר: "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט ג) מסרו הקב"ה ביד אויביו … יואש מנין? שעשה עצמו אלוה דכתיב: "ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם" (דברי הימים ב כד). מהו "וישתחוו למלך"? שעשאוהו אלוה. אמרו לו: אילולי שאתה אלוה, לא היית יוצא לאחר שבעה שנים מבית קדשי הקדשים. אמר להם: כך הוא, וקבל על עצמו ליעשות אלוה והשחית לנפשו.13
במדבר רבה יד ו – משה צריך להיזהר
"וידבר ה' אל משה לאמר אני ה' " (שמות ו ט).14 למה צריך כאן לומר "אני ה' "? אלא כך אמר הקב"ה למשה: אע"פ שעשיתיך אלוהו של פרעה, כמו שאתה אומר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה", היזהר להיות אלוהותי עליך, שלא עשיתיך אלוה כי אם לפרעה לבדו. הוי: "אני פי מלך שמור" (קהלת ח ב) – ה"אני" שיאמר לך פי המלך, שתהא אימתו עליך, שמור, שלא תמרוד על ציוויו.15
ילקוט שמעוני תורה פרשת וארא רמז קעו – האם נכשל משה?
"וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' " – זה שהכתוב אומר: "שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי" – אמר ר' פנחס הכהן בר חמא: אמר הקב"ה למשה: בשביל שקראתי אותך אלהים, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה" – אלהיך אני.16 ולכך נאמר: "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' " – זהו שהכתוב אומר: "כי העושק יהולל חכם" – כשהחכם מתעסק בעיסקין, הן מערבבין אותו מן החכמה. "ויאבד את לב מתנה" – מן התורה שנקראת מתנה … אפילו משה, שנאמר: "וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעותה לעם הזה ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה וגו' " – מה שאני עושה לפרעה ולמצרים אתה רואה, אבל אין אתה רואה במלחמת שלושים ואחד מלכים וכו'. באותה שעה ביקש הקב"ה לישב עליו בדין. מנין? שנאמר "וידבר אלהים אל משה" ואין אלהים אלא דיין, שנאמר: "אלהים לא תקלל". נכנסה סניגוריא ולמדה עליו זכות, שנאמר: "ויאמר אני ה' " – ואין ה' אלא רחמים, שנאמר: "ה' ה' אל רחום וחנון".17
במדבר רבה ט מז – אלהים בחטא העגל
"אשר יאמר כי הוא זה" – שאמרו לעגל "זה אלהיך" (נחמיה ט יח). "עד האלהים יבא דבר שניהם" – זה משה שנקרא אלהים: "ראה נתתיך אלהים לפרעה".18
ויקרא רבה כו ז – שמואל מתיירא בבעלת אוב
"ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי". אמר לו: לא היה לך להרגיז בוראך, אלא עשיתני עבודת כוכבים. אין אתה יודע כשם שנפרעין מן העובדין כך נפרעין מן הנעבדין? ויש אומרים שהיה שמואל סבור שהוא יום הדין ונתיירא והעלה למשה עמו, שאין אלהים אלא משה, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז א).19
דברים רבה ב ב – אך הבל כל אדם
דבר אחר: "ואתחנן אל ה'". זהו שאמר הכתוב: "בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם" (תהלים לט יב). מהו "בתוכחות על עון"? על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם: "שמעו נא המורים" (במדבר כ י), ייסרת אותו והוכחת אותו; ואין "איש" אלא משה שנאמר: "והאיש משה עניו מאד" (במדבר יב ג). מהו "ותמס כעש חמודו"? כל חמדה שהיה מתאווה משה ליכנס לארץ, המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. ואין "חמודו" אלא ארץ ישראל כענין שנאמר: "ואתן לך ארץ חמדה" (ירמיה ג יט). ואם כך הגיע למשה הצדיק, על אחת כמה וכמה שאר כל הבריות שהם מתוקנין להבל ומתוקנין ליום הדין: "אך הבל כל אדם". אמר ר' אחא: אחר שנעשה אלוה, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה", עכשיו הוא מתחנן ומתחבט "ואתחנן אל ה' ".20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ואחרי ככלות הכל זכה משה להיקרא "איש האלהים" בסוף ימיו. ולא רק הוא אלא עשרה אנשים לאורך הדורות: "משה. אלקנה. שמואל. דוד. עדו. שמעיהו. אליהו. אלישע. מיכיהו. אמוץ" (אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לז) ולא חששו להשתמש בביטוי הזה. ראו דברינו משה איש האלהים בפרשת וזאת הברכה.