פרשות השבוע

מים ראשונים: התואר "אלוהי ישראל" ככינוי לקב"ה שיעקב מחדש בפרשה, מופיע פעם יחידה בספר בראשית, אך מוצא הד רב בהמשך המקרא, בספרים שמות, יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, נביאים ראשונים ואף בכתובים. ולא נעדר גם מספרות חז"ל בהלכה ובאגדה. לפיכך, חלקנו את הנושא לשניים: לדף זה המתמקד בפרשת השבוע, ולדף משלים: אלוהי ישראל – השלמות, אשר יתמקד בשימוש הנרחב של ביטוי זה במקרא ובחז"ל מעבר לפרשה.

וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת־חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה־שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה: וַיַּצֶּב־שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא־לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (בראשית סוף פרק לג).¹

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: (בראשית לב י).²

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (בראשית מח טז פרשת ויחי).³

 

מדרש פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית לג כ פרשת וישלח – מקור השם

קרא למזבח שם: מזבח של אלוהי ישראל. לפי שנתברך בצאתו באל שדי, שנאמר: "ואל שדי יברך אותך" (בראשית כח ג), ובשובו כתיב: "ואלהי אבי היה עמדי" (שם לא ה) – בבית לבן, והמלאך קראו ישראל, שנאמר: "כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (שם לב כט), לכך קורא שם המזבח מזבח של אלהי ישראל, הזכיר עליו ישועת אלהים.⁴

רש"י בראשית לג כ פרשת וישלח – על שם הנס ולשבחו של מקום

"ויקרא לו אל אלהי ישראל" – לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל, אלא על שם שהיה הקב"ה עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס. להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם. כלומר, מי שהוא אל – הוא הקב"ה, הוא לאלהים לי ששמי ישראל. וכן מצינו במשה: "ויקרא שמו ה' נסי" (שמות יז טו)⁵ לא שהמזבח קרוי ה', אלא על שם הנס קרא שם המזבח, להזכיר שבחו של הקב"ה – ה' הוא נסי.⁶

ורבותינו דרשוהו שהקב"ה קראו ליעקב אל. ודברי תורה (ירמיה כג כט) כפטיש יפוצץ סלע, מתחלקים לכמה טעמים, ואני ליישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי.⁷

רשב"ם בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק כ – כמו אליעזר ועמנואל

אל אלהי ישראל – שהיצילני מלבן ומעשו. כלומר האלהים הוא אלהי יעקב. וכמו שקורין שם אדם אליעזר, עמנואל, כמו כן נקרא המזבח כך. וכמו שפירשתי פשוטו:⁸

רד"ק בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק כ – שם המזבח

ויקרא לו אל אלהי ישראל – קרא למזבח כן להיות לזכרון לאשר הצילהו האל בדרך ושלח לו מלאך, ושנה שמו ישראל, ר"ל ששר עם אל, ולפיכך שם המזבח כן. וכן קרא משה רבינו למזבח אשר בנה: ה' נסי (שמות ח') לזכרון הנס שעשה להם ה':⁹

תרגום אונקלוס לפסוק – "ויקרא" שהתפלל

ואקים תמן מדבח ופלח עלוהי קדם אל אלהא דישראל.¹⁰

בראשית רבה עט ח פרשת וישלח – יעקב מאלהה את עצמו?¹¹

"ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוהי ישראל" (בראשית לב כ) – אמר ריש לקיש: אמר לו: אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים.¹² ר' הונא בשם ריש לקיש אמר: אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך! מחר בתך יוצאה ומתענה, זהו שכתוב: "ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב" (בראשית לד א).¹³

העמק דבר בראשית פרק לג פסוק כ – קפץ והקדים להשתמש בשם "ישראל"

"אל אלהי ישראל". במדרש איתא: קרא לעצמו אל. ואין הכונה שקרא לעצמו אל חס ושלום, אלא הפירוש שקרא לעצמו ישראל, ומשום הכי נקרא הקב"ה "אל אלהי ישראל". היינו, שהתפלל לפני המזבח: אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי ישראל, ונענש בשביל זה במעשה דינה כדאיתא במדרש רבה. והיינו שאע"ג שאמר לו המלאך שיהיה נקרא ישראל, אבל מכל מקום עוד לא נקרא מהקב"ה כך … ועדיין לא נקרא שמו ישראל.¹⁴

מסכת מגילה דף יח עמוד א – הקב"ה קרא ליעקב אל

ואמר רבי אחא אמר רבי אלעזר: מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל? – שנאמר: "ויקרא לו אל אלהי ישראל".¹⁵ דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל – ויקרא לו יעקב מיבעי ליה, אלא: ויקרא לו ליעקב אל, ומי קראו אל – אלהי ישראל.¹⁶

במדבר רבה ד א, תנחומא במדבר סימן יט – איקונין של יעקב למעלה

"ויאמר ה' אל משה פקוד כל בכור זכר בבני ישראל" (במדבר ג מ).¹⁷ זהו שכתוב  "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וכו' " (ישעיהו מג ד) – אמר הקב"ה ליעקב: יעקב, הרבה אתה יקר בעיני, שכביכול קבעתי איקונין שלך בכסאי ובשמך המלאכים מקלסין אותי ואומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם" (תהלים מא יד). הוי: "מאשר יקרת בעיני נכבדת".¹⁸

דבר אחר: אמר הקב"ה ליעקב: הרבה יקר אתה בעיני שכביכול אני ומלאכי השרת שלי יצאו לקראתך בצאתך לילך לפדן ארם ובביאתך. בשעה שיצאת מה כתיב: "ויצא יעקב וגו' ויפגע במקום וגו' ויחלום והנה סולם וגו' והנה ה' נצב עליו וגו' ". אמר רבי הושעיא: אשרי ילוד אשה שכך ראה המלך ופמליא שלו נצבים עליו ומשמרים אותו. ומנין בביאתו? שנאמר: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (בראשית לב ב) – הרי המלאכים. השכינה מנין? שנאמר: "וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו" (שם לה ט). הוי: "מאשר יקרת בעיני נכבדת".¹⁹

בראשית רבה ע א פרשת ויצא – אלוהי ישראל לדורות

"וידר יעקב נדר לאמר" (בראשית כח כ). כתוב: "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי: אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי" (תהלים סו יג-יד) אמר ר' יצחק הבבלי: "ודיבר פי בצר לי" – שנדר מצוה בעת צרתו. מהו "לאמר"? לאמר לדורות, כדי שיהו נודרין בעת צרתם.²⁰ יעקב פתח בנדר תחילה, לפיכך כל מי שנודר לא יהא תולה את הנדר אלא בו. אמר ר' אבהו: כתיב: "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (שם קלב ב) – לאביר אברהם ולאביר יצחק אינו אומר כן, אלא "לאביר יעקב" תלה הנדר במי שפתח בו תחילה.²¹

ר' יודן בשם ר' אידי: כתוב: "וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה' וכו' " (דברי הימים א כט ט) – ולפי שהיו עסוקין במצות נדבה ועלה בידם לפיכך שמחו. מהו אומר? "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (שם שם י)²² – אלהי אברהם ויצחק וישראל אינו אומר, אלא "אלהי ישראל אבינו". אינו תולה הנדר אלא במי שפתח בו תחילה.²³

שבת שלום

מחלקי המים