פרשות השבוע

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות ו יג).¹

 

שמות רבה ז ג-ד – לפרעה במצרים

"ויצום אל בני ישראל" – אמר להם הקב"ה: בָּנַי סרבנים הם, רגזנים הם, טרחנים הם. על מנת כן תהיו מקבלים עליכם, שיהיו מקללים אתכם, שיהיו מסקלים אתכם באבנים.² "ואל פרעה מלך מצרים" – אמר להם הקב"ה: היו נוהגים בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין.³ וכן עשה משה, שנאמר: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" – לא אמר עליו אלא על עבדיו … שהיה לו לומר: "אתם ומלככם" – הוא בעצמו, שנאמר: "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו" (שמות יב ל).⁴ ולכך לא פרסם אותו, כדי לחלוק כבוד למלכות.⁵

אמר ר' לוי: משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל. אמרו לו עבדיו: מה הנאה יש לך באילני סרק הללו? אמר להם: כשם שאני צריך לאילני מאכל, כך אני צריך לאילני סרק.⁶ שאילולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות? לכך נאמר: "אל בני ישראל ואל פרעה" – כשם שקילוסו של הקב"ה עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהינום מפי הרשעים …⁷

שמות רבה ה טו – עוד על פרעה

"ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו" (שמות ה ג) – אמרו משה ואהרן: שמא תאמר: שינינו אותו הלשון שאמר לנו הקב"ה ואמרנו לו: "כה אמר ה' אלהי ישראל" (שם ה א), ובשביל כך הקשה כנגדנו? חזרו ואמרו: "אלהי העברים".⁸

"נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו, פן יפגענו בדבר או בחרב" – לא היה צריך לומר אלא "פן יפגעך", מהו "פן יפגענו"? שנהגו בו כבוד. ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות.⁹

זבחים דף קב עמוד א – מפרעה לאחאב וממשה לאליהו

"ונצבת לקראתו על שפת היאור" (שמות ז טו) – ואמר ריש לקיש: מלך הוא והסבֵּיר לו פנים, ורבי יוחנן אמר: רשע הוא והעֵיז פניך בו! איפוך.¹⁰ א"ר ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך, דכתיב: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ואילו לדידיה לא קאמר ליה.¹¹ רבי יוחנן אמר, מהכא: "ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב" (מלכים א יח).¹²

אמר עולא: בקש משה מלכות ולא נתנו לו, דכתיב: "אל תקרב הלום" – ואין הלום אלא מלכות, שנאמר: "מי אנכי ה' אלהים … כי הביאתני עד הלום" (שמואל ב ז יח, דברי הימים א, יז טז).¹³

ברכות דף יט עמוד ב – דחיית טומאה לכבוד המלכות

אמר ר' צדוק: מדלגים היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל.¹⁴ ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו, אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם …¹⁵

ברכות דף נח עמוד א – ברכה על המלך

תנו רבנן: … הרואה מלכי אומות העולם – אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה – יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.¹⁶

רב ששת היה עיוור. היו הולכים הכל לקבל פני המלך וקם והלך איתם רב ששת. מצאו מין אחד, אמר לו: הכדים השלמים הולכים לנהר, לאן הולכים הכדים השבורים? אמר לו (רב ששת לאותו מין): בוא וראה שאני יודע יותר ממך. עבר הגדוד הראשון, וכאשר נשמע הרעש אמר אותו המין: בא המלך. אמר רב ששת: לא בא המלך. עבר הגדוד השני, וכאשר נשמע הרעש אמר אותו המין: עכשיו בא המלך. אמר רב ששת: לא בא המלך. עבר הגדוד השלישי וכאשר השתתקו כולם, אמר לו רב ששת: עכשיו בוודאי בא המלך. אמר לו אותו המין: מנין לך? אמר לו: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא [מלכות הארץ כעין מלכות שמים].¹⁷

רמב"ם הלכות אבל פרק ג הלכה יד – להלכה

מותר לכהן להיטמא בבית הפרס או בחוצה לארץ לדבר מצוה… וכן מיטמא בטומאה מדבריהם לכבוד הבריות … וכן מדלגין על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ואפילו מלכי עכו"ם כדי להבחין בינם לבין מלכי ישראל כשיחזור כבודן למקומן וכו'.¹⁸

דברים רבה ב לג – משמע ישראל למתן כבוד למלכות

"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד), זה שאומר הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך" (משלי כד כא) – מהו "ומלך" – ירא את ה' בני ואתה מולך. אברהם שירא אותי לא המלכתיו בעולם? … דבר אחר: "ירא את ה' בני ומלך" – מלוך על יצרך ולא תמליך יצרך עליך. דבר אחר: אמר הקב"ה הוי מתיירא ממני ומן המלכות, הוי חולק כבוד למלכות.¹⁹

מסכת סנהדרין דף יט עמוד א – עימות שמעון בן שטח וינאי המלך

"מלך לא דן ולא דנין אותו" – אמר רב יוסף: לא שנו אלא מלכי ישראל, אבל מלכי בית דוד – דן ודנין אותן … מלכי ישראל מאי טעמא לא? – משום מעשה שהיה. עבדו של ינאי המלך הרג אדם. אמר להו שמעון בן שטח לחכמים: תנו עיניכם בו ונדוננו. שלחו לו (לינאי): עבדך קטל נפשא. שדריה להו (שלח להם את העבד לדין). שלחו לו: תא אנת נמי להכא (בוא גם אתה לכאן) – "והועד בבעליו ולא ישמרנו". אמרה תורה: יבוא בעל השור ויעמוד על שורו. אתא ויתיב. אמר ליה שמעון בן שטח: ינאי המלך! עמוד על רגליך ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד, שנאמר: "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב". אמר לו: לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך. נפנה (ינאי) לימינו – כבשו (הדיינים) פניהם בקרקע. נפנה לשמאלו – כבשו פניהם בקרקע. אמר להם שמעון בן שטח: בעלי מחשבות אתם. יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם. מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו. באותה שעה אמרו: מלך לא דן ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידים אותו.²⁰

ויקרא רבה סוף פרשה לז  – בין פנחס ליפתח

ארבעה פתחו בנדרים. שלושה שאלו שלא כהוגן והשיבם הקב"ה כהוגן ואחד שאל שלא כהוגן והשיבו המקום שלא כהוגן … יפתח שאל שלא כהוגן, שנאמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי" … והשיבו הקב"ה שלא כהוגן וזימן לו את בתו.

ולא היה יכול להתיר את נדרו ולילך אצל פנחס? אלא אמר יפתח: אני מלך ואלך אצל פנחס? ופנחס אמר: אני כהן גדול ואלך אצל עם הארץ זה? בין זה לזה נספתה אותה עלובה. המשל אומר: בין המיילדת ליולדת הלך בן הדוויה. ושניהם נתחייבו בדמיה.²¹

בראשית רבה ט יב – המלכות עושה סדר

"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". אמר ר' שמעון בן לקיש: "הנה טוב מאד" – זו מלכות שמים, "והנה טוב מאד" – זו מלכות הארץ. וכי מלכות הארץ טובה מאד? אתמהא! אלא שהוא תובעת דיקיון של בריות,²² שנאמר: "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי" (ישעיה מה יב).²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אפשר אולי להוסיף לרשימה את שמעון הצדיק שיצא לקראת אלכסנדר מוקדון בבגדי הכהונה הגדולה שמדין אין להוציאם מבית המקדש. ראו סיפור זה בגמרא יומא סט ע"א, ויקרא רבה פרשה יג.