פרשות השבוע

אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה': (במדבר טז כט ל).¹

 

בראשית רבה כב י – לשון מועט

"ועתה ארור אתה" (בראשית ד א)² – אמר ר' שמעון בן גמליאל: בשלושה מקומות דיברו הכתובים בלשון מועט: "ועתה ארור אתה", "ואם בריאה יברא ה' " (במדבר טז ל), "ואנכי פציתי פי אל ה' " (שופטים יא לה).³

ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה א – הכחשת הנבואה לצורך

… באותה השעה אמר משה:⁴ ריבון כל העולמים! אם נברא לארץ פה מששת בראשית, הרי מוטב. ואם לאו, יברא לה מעכשיו – ואם בריאה יברא ה' (במדבר טז ל). אמר רבי שמעון בן לקיש: שלשה כפרו בנבואתן מפני פּוּנְרִייָה,⁵ ואילו הן: משה ואליהו ומיכה. משה אמר: "אם כמות כל אדם ימותון אלה וגו' " [שם כט]. אליהו אמר: "ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלהים" (מלכים א יח לו-לז). ואם לאו: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" [מלכים א יח לז]. מיכה אמר: "אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי "[שם כב כח].⁶

וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה': אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ: (דברים יח טו).⁷

 

מסכת נדרים דף לט עמוד ב – הבריאה היא הגהינום?

דרש רבא: "ואם בריאה יברא ה' " (במדבר טז ל) – אם בריאה גיהנם – מוטב תהיה, אם לאו – יברא ה'. איני? והא תניא: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם, כסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח … גיהנם – דכתיב: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה (ישעיהו ל לג)"!⁸ … אלא הכי קאמר: אי איברי ליה פומא – מוטב, ואם לא – יברא ה'. והכתיב: "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א ט)!⁹ הכי קאמר: אי הכא לא מקרב פומא – להכא ליקרב.¹⁰

מסכת אבות פרק ה משנה ו – פי הארץ כבר נבראה בין השמשות

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות … ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.¹¹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קרח הוספה סימן ג – אליהו ומיכה כמשה  

זהו אחד מג' נביאים שאמרו בלשון הזה, אליהו ומיכה ומשה. ואליהו מהו אמר? "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה. ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלהים" (מלכים א יח לו-לז).¹² ואם אין אתה עונה אותי, אני אומר: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" (שם). וכן מיכה מהו אומר לאחאב: "אם שוב תשוב בשלום" (מלכים א כב כח), אף אני אומר: "לא דבר ה' בי" (שם). ומשה אף הוא אומר: "אם כמות כל האדם ימותון אלה וגו' ", אף אני אומר: "לא ה' שלחני". א"ל הקב"ה: משה, מה אתה מבקש? א"ל משה: רבש"ע, אם בריאה יברא ה' וגו' (במדבר טז ל). אם בראת פה לארץ מתחילת ברייתו של עולם הרי יפה. ואם לאו, יברא ה' עכשיו פה. א"ל הקב"ה: וכך אמרת  – "ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור" (איוב כב כח).¹³

מסכת מועד קטן דף טז עמוד ב – הצדיק מושל בקב"ה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי … אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב ראש פרק כג).¹⁴ מאי קאמר?¹⁵ אמר רבי אבהו, הכי קאמר: אמר אלהי ישראל: לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי – צדיק. שאני גוזר גזרה ומבטלה.¹⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן סימן ו – החשבון עם משה

… אמר לפניו: עם כל הבריות אתה מתנהג במדת רחמים שנים ושלשה פעמים, שנאמר: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" (איוב לג כט), ואני עון אחד נמצא בי, ואין אתה מוחל לי!? א"ל הקב"ה: משה, הרי עשית ששה עונות, ולא גיליתי אחד מהם:¹⁷ בתחילה אמרת: "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד יג),¹⁸ "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה כג),¹⁹ "לא ה' שלחני" (במדבר טז כט), "ואם בריאה יברא ה' " (שם שם ל),²⁰ "שמעו נא המורים" (במדבר כ י),²¹ "והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים" (במדבר לב יד) – ואברהם יצחק ויעקב חטאים היו, שאמרת לבניהם כך? אמר לפניו: ממך למדתי, שאמרת: "מחתות החטאים" (במדבר יז ג). אמר לו: אני אמרתי "בנפשותם" ולא "באבותם".²²

מדרש תהלים (בובר) מזמור צ – איש האלהים, מטיח דברים

דבר אחר: "איש האלהים". גברא דיינא, שנאמר: "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג כא), שהיה אומר יקוב הדין את ההר.²³ דבר אחר: שהטיח דברים כנגד מדת הדין, שנאמר: "ואם בריאה יברא ה' " (במדבר טז ל), אמר משה: אם ברא הקב"ה את פי הארץ מששת ימי בראשית הרי טוב, ואם לאו יברא עכשיו, בשביל קרח ועדתו.²⁴

רש"י במדבר טז ל – בריאה של מיתה²⁵

ואם בריאה – חדשה: יברא ה' – להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה. ומה היא הבריאה? ופצתה האדמה את פיה ותבלעם, אז וידעתם כי נאצו הם את ה', ואני מפי הגבורה אמרתי. ורבותינו פירשו אם בריאה – פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב, ואם לאו יברא ה':²⁶

רשב"ם במדבר טז ל – בריאה חדשה

ואם בריאה – חדשה יברא י"י בארץ, כדכתיב: "כי ברא י"י חדשה בארץ". שאינה כמיתת נדב ואביהוא.²⁷

אבן עזרא במדבר טז ל – בריאה כמו גזירה

בריאה – יש אומרים שהיא תורה על הִמָצֵא מה שלא היה.²⁸ וכבר פירשתי, שאין המלה, רק מגזרת "וברא אותהן" (יחזקאל כג מז). וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה, והנה פירושה כטעם גזירה.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: האנלוגיה הלשונית בין "האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך" בהריגת הבל ע"י קין ובין "ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם" של דתן ואבירם (שעדיין הם מאחינו), אומרת דרשני ולמדני. והמאירים עינינו בהקבלה זו – יבורכו בכל מילי דמיטב.