פרשות השבוע לשנת י״א בתשרי ה׳תשפ״א

וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה: (ויקרא ב א).¹

ויקרא רבה פרשה ג סימן א

"ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' " (ויקרא ב א). …. "טוב מלוא כף נחת" (קהלת ד ו) – זה קומץ מנחה נדבה של עני. "ממלוא חפנים עמל" – זו קטורת סמים דקה של ציבור.² אמר הקב"ה: חביב עלי קומץ מנחה נדבה של עני, ממלא חפנים קטורת סמים דקה של ציבור, שזו טעונה כפרה וזו אינה טעונה כפרה.³ ואיזו זו? זו עשירית האיפה: "נפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סולת יהיה קרבנו".⁴

שם סימן ב

כתיב: "כי לא בזה ולא שקץ ענות עני" (תהלים כב כד) – בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסו אצל הדיין, אחד עני ואחד עשיר, אצל מי הדיין הופך את פניו? לא אצל העשיר? ברם הכא: "ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע" (שם שם כה). ר' חגי גזר תענית, ירד מטר. אמר: לא משום שאני כדאי, אלא משום דכתיב: "כי לא בזה ולא שקץ ענות עני". וכשם שלא בזה את תפילתו כך לא בזה את קרבנו, שנאמר: "נפש כי תקריב וגו' ".⁵

שם סימן ג

רבותינו ור' שמעון בן יוחאי.⁶ רבותינו אומרים: כל הכפרות הראה לו הקב"ה לאברהם אבינו, חוץ מעשירית האיפה. ר' שמעון בן יוחאי אומר: אף עשירית האיפה הראה לו הקב"ה לאברהם אבינו. נאמר כאן: "וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו" (ויקרא ה יג), ונאמר להלן:⁷ "ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתווך" – מה "אלה" האמור כאן עשירית האיפה, אף "אלה" האמור להלן עשירית האיפה.⁸

שם סימן ו

"והביאה אל בני אהרן הכהנים" (ויקרא ב ב). תני ר' חייא: ואפילו הם רבואות.⁹ א"ר יוחנן: "ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד כח).¹⁰ "וקמץ משם מלא קומצו מסלתה ומשמנה" – מסלתה ולא כל סלתה, משמנה ולא כל שמנה.¹¹ הרי שהביא מנחתו מגליא ומאספמיא ומחברותיה, וראה את הכהן שהקמיץ ואכל את השאר, אמר: אוי לי! כל הצער הזה שנצטערתי בשביל זה שיאכל? והיו מפייסין אותו ואומרים לו: ומה אם זה שלא נצטער אלא שני פסיעות בין האולם למזבח זכה לאכול, אתה שנצטערת כל הצער הזה, על אחת כמה וכמה.¹²

ספרא ויקרא – דבורא דחובה פרשה י פרק יח, תחילת פרק יט

"ואם לא תגיע ידו די שה" – אין אומרין לו ללות ולא לעסוק באומנותו. יש לו שה ואין לו צרכיו,¹³ מנין שיביא קרבן עני? תלמוד לומר: "די שה". "והביא את אשמו אשר חטא"´- שתי תורים או שני בני יונה. שנים הוא מביא, אינו מביא אחד. … "אם לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה והקריב את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה" – רבי יהודה אומר: חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא עשירית האיפה ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה.¹⁴

ויקרא רבה פרשה ה סימן ד¹⁵

א"ר אבהו: כתיב: "הישמר לך פן תעזוב את הלוי" (דברים יב יט), מה כתוב אחריו? "כי ירחיב ה' את גבולך" (שם, כ). וכי מה ענין זה לזה?¹⁶ אלא אמר הקב"ה: לפי מתנותיך מרחיבין לך.¹⁷ רבי אחא בשם ר' הושעיא: עבד מביא פר ורבו מביא טלה, עבד קודם לרבו, דתנן: פר כהן משיח ופר העדה עומדים, פר המשיח קודם לפר העדה לכל מעשיו.¹⁸

"מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו" (משלי יח טז) … ר' חייא בר אבא עשה פסיקה ליתן ליתומים בבית המדרש של טבריה. והיה שם אדם אחד משל בית סלוני ופסק ריטלא של זהב. נטלו ר' חייא בר אבא והושיבו אצלו וקרא עליו הפסוק הזה: "מתן אדם ירחיב לו". ריש לקיש הלך לבצרה. היה שם אחד רבון הרמאי. חס ושלום, לא היה רמאי! אלא שהיה מרמה במצוות. היה רואה מה הציבור פוסק, והיה פוסק כנגד הציבור.¹⁹ נטלו ר' שמעון בן לקיש והושיבו אצלו. קרא עליו: "מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו". ²⁰

שם סימן ו

"והביא את הפר אל פתח אהל מועד" (ויקרא ד ד) א"ר יצחק: משל למלך, שכבדו אוהבו בדורון נאה ובקלוסים נאים. אמר המלך: הניחו אותו על פתח פלטין, כל שיצא ונכנס יהא רואה אותו. כך: "והביא את הפר אל פתח אהל מועד".²¹

ויקרא רבה ב יב, פרשת ויקרא

נאמר הקרבה באיל ולא נאמר בשור, כדי שלא יאמר אדם בעצמו:²² אלך ואעשה דברים מכוערים, דברים שאינן ראויים, ואביא שור שיש בו בשר הרבה ואעלה לגבי מזבח, מה אם ישא ה' פנים.²³ אלא יעשה אדם מעשים טובים ובתלמוד תורה ויביא איל שכולו אישים, ויעלהו על המזבח והריני עמו ברחמים ומקבלו בתשובה. לכך נאמר הקרבה באיל ולא נאמר הקרבה בשור.²⁴

מסכת שבת דף יב עמוד ב

לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! רבי נתן אומר: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.²⁵

משנה מסכת יומא פרק ג משנה י

בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו לו אלא שנים. ואף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה. מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. נקנור נעשו נסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח.²⁶

מסכת תמיד דף כט עמוד א

אמר רבי ינאי בר נחמני אמר שמואל: בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, ואלו הן: תפוח, גפן ופרוכת.²⁷ לאפוקי מדרבא דתנן: השקו את התמיד בכוס של זהב ואמר רבא: גוזמא, קא משמע לן הני – אין, התם – לא, אין עניות במקום עשירות.²⁸

במדבר רבה יד יא, פרשת נשא

"פר אחד … איל אחד … כבש אחד … לעולה" (במדבר ז פא) – כנגד הקרבנות שצוהו הקב"ה לעשות בעת שכרת עמו ברית בין הבתרים. כמו שאתה אומר: "קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל” (בראשית טו ט). פר כנגד עגלה, איל כנגד איל משולש, כבש אחד כנגד תור וגוזל שהיו קרבן עני, חילוף כבש של קרבן עשיר, שנאמר: "ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה .. וכפר עליה הכהן וטהרה" (ויקרא יב יא).²⁹ לכך הקריב כבש במקום תור וגוזל שאין עניות במקום עשירות.³⁰

מסכת שבועות דף טו עמוד א

מי איכא חשיבותא קמי שמיא? והתניא: נאמר בעולת בהמה "אשה ריח ניחוח", בעולת העוף – "אשה ריח ניחוח", במנחה – "אשה ריח ניחוח", מלמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים!³¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: עוד לנושא אין עניות במקדש ראה פירוש המשנה לרמב"ם מסכת תמיד פרק ה שמדגיש שהחלפת בגדי הכהן לבגדים פחותים בעת הרמת הדשן, אינה בשל הרצון לנהוג צניעות או חיסכון כספי במקדש, אלא מהטעם: "בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו". פירוש זה ניתן לחיבור יפה עם המשל בויקרא רבה בפרשתנו (ה ח), על האריס הטוב "שיודע לשאול, סורק שערו, מכבס בגדיו, פניו טובים, נותן מקל בידו וטבעת באצבעו והולך אצל בעל מלאכתו לבקש ממנו", לעומת האריס: "שאינו יודע לשאול, שערו מקווץ, כליו צואים, פניו רעים. הולך אצל בעל מלאכתו לבקש ממנו". מי מהם נענה ומי לא. ראה דברינו יודעים לרצות את בוראם ביום הכיפורים.