פרשות השבוע

מים ראשונים: פרשת תרומה עוסקת במשכן ולא בבית המקדש, אבל פעמיים נזכר "מקדש" בתורה קודם שנזכר "משכן". פעם ראשונה בשירת הים, שמות טו יז: "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ", ופעם שנייה בראש פרשתנו, שמות כה ח: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".¹ משם ואילך נזכר רק "משכן" בספר שמות; השם "מקדש" חוזר בספר ויקרא. הקדמה כפולה זו של "מקדש" ל"משכן" בתורה, משמעותה שכל משכן, גם זמני וארעי שמורכב ומתפרק ומיטלטל ממקום למקום, יש בו מקביעות וקדושה של "מקדש". ודי לנו בדברי התנצלות אלה, על מנת שנזדקק בפרשת תרומה לנושא 'בנין הורדוס', שנבנה ברוב פאר והדר בשלהי בית שני.²

 

מסכת בבא בתרא דף ג עמוד ב – סיפור בניית המקדש ע"י הורדוס

אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי.³

ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש? והאמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא!⁴ אי בעית אימא: תיוהא חזא ביה; איבעית אימא: מלכותא שאני, דלא הדרא ביה, דאמר שמואל: אי אמר מלכותא עקרנא טורי, עקר טורי ולא הדר ביה.⁵

הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה, נתן עיניו באותה תינוקת. …⁶ אמר: מאן דריש: "מקרב אחיך תשים עליך מלך"? – רבנן. קם קטלינהו לכולהו רבנן.⁷ שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה. אהדר ליה כלילא דיילי, נקרינהו לעיניה.⁸

יומא חד אתא ויתיב קמיה, אמר: חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד! אמר ליה: מאי אעביד ליה? א"ל: נלטייה מר! אמר ליה: כתיב: "גם במדעך מלך אל תקלל" (קהלת י כ).⁹ …..¹⁰ א"ל: אנא הוא, אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו, השתא מאי תקנתיה דההוא גברא?¹¹

אמר לו: הוא כִּבָּה אורו של עולם, דכתיב: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו כג), ילך ויעסוק באורו של עולם, דכתיב: "ונהרו אליו כל הגוים" (ישעיהו ב ב).¹² איכא דאמרי, הכי אמר לו: הוא סימא עינו של עולם, דכתיב: "והיה אם מעיני העדה" (במדבר טו כד),¹³ ילך ויתעסק בעינו של עולם, דכתיב: "הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם" (יחזקאל כד כא).¹⁴

אמר לו (הורדוס לבן בוטא): מתיירא אני מן המלכות.¹⁵ אמר לו: שלח שליח, שילך שנה ויתעכב שנה ויחזור שנה ובין כך וכך תסתור אותו ותבנה אותו. שלחו לו: אם לא סתרת אל תסתור, ואם סתרת אל תבנה, ואם סתרת ובנית, עבדים רעים – אחרי שעושים, מתייעצים. אם נִשְׁקְךָ עליך – סִפְרֶךָ כאן: לא רֵכָא ולא בר רֵכָא, הורדוס העבד נעשה בן חורין.¹⁶ מאי רכא? מלכות, דכתיב: "אנכי היום רך ומשוח מלך" (שמואל ב ג לט).¹⁷ ואי בעית אימא, מהכא: "ויקראו לפניו אברך" (בראשית מא מג).¹⁸

אמרי: מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו. במה בנאו? אמר רבה: באבני שיש ומרמרא.¹⁹ יש אומרים: באבני כוחלא, שיש ומרמרא.²⁰ הוציא משפת האבן והכניס משפת האבן כדי שיוכל לקבל את הסיד.²¹ רצה לצפות אותו בזהב, אמרו לו חכמים: הנח אותו, שכך הוא יפה יותר שנראה כמו גלי הים.

ובבא בר בוטא היכי עבד הכי? והאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא ר' יהושע בן לוי: מפני מה נענש דניאל? מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר …²² איבעית אימא: שאני עבדא, דאיחייב במצות. ואיבעית אימא: שאני בית המקדש, דאי לא מלכות לא מתבני.²³

מסכת סוכה דף נא עמוד ב – שמחה מפוארת בבית מקדש מפואר

גמרא. תנו רבנן: מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם. מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם, מאי היא?²⁴ – אמר אביי ואיתימא רב חסדא: זה בנין הורדוס. – במאי בניה? – אמר רבה: באבני שישא ומרמרא. איכא דאמרי: באבני שישא כוחלא ומרמרא. הוציא משפת האבן והכניס משפת האבן כדי שיוכל לקבל את הסיד. רצה לצפות אותו בזהב, אמרו לו חכמים: הנח אותו, שכך הוא יפה יותר שנראה כמו גלי הים.²⁵

מסכת תענית דף כג עמוד א – מלאכת שמים בידיהם

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו ד) – בלילי רביעיות ובלילי שבתות. שכן מצינו בימי שמעון בן שטח, שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות, עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, וצררו מהם דוגמא לדורות, להודיע כמה החטא גורם, שנאמר: "עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם" (ירמיה ה כה). וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בית המקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם.²⁶

רד"ק חגי פרק ב פסוק ט – גדול בשנים ובבנין

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי ב ט) – נחלקו רבותינו זכרונם לברכה בזה: יש אומרים בשנים ויש אומרים בבנין.²⁷ וזה וזה היה, כי בית ראשון עמד ת"י שנה ובית שני ת"ך שנה;²⁸ וכן היה גדול בבנין, כמו שכתוב בדברי רז"ל ובספר יוסף בן גוריון²⁹ כי הבנין שבנה הורדוס בב"ה לא נראה מעולם בנין טוב ונאה כמוהו.³⁰

במדבר רבה יד ח פרשת נשא – בניין הורדוס כנגד שעיר החטאת

"פר אחד בן בקר, איל אחד, כבש אחד בן שנתו לעולה" (במדבר ז סג)³¹ – הרי שלושה מיני עולה כנגד שלוש פעמים שנבנה בית המקדש בחלקו. אחת בימי שלמה, ואחת בימי עולי הגולה, והשלישית לימות המשיח. "שעיר עזים אחד לחטאת" – כנגד הבנין שבנאו הורדוס שנבנה ע"י מלך חוטא והיה לו בניינו לכפרה על שהרג חכמי ישראל.³²

קדמונית היהודים ליוסף בן מתתיהו (יוספוס לפביוס) ספר חמישה עשר³³

אותה שעה, בשנת שמונה עשרה למלכותו … פתח הורדוס במפעל בלתי שכיח – לבנות בעצמו את בית המקדש לאלוהים … אולם מאחר שידע שהעם אינו מוכן לכך ולא קל יהיה למושכו למפעל גדול זה, נראה לו להתחיל בעבודה כולה רק לאחר שישדלו בדברים. והוא כינס אותם ואמר להם את הדברים האלה: אנשים בני עמי, סבורני שלמותר הוא לי לדבר לפניכם על כל שאר הדברים שפעלתי בימי מלכותי … ועכשיו אגלה לכם את המפעל שהנני מקבל עלי עתה לבצעו, והוא המפעל הקדוש והיפה מכל מה שנעשה בימינו …³⁴

כך דיבר הורדוס, והנאום שירד עליהם בלי שציפו לו הבהיל את כולם. התקווה לבניין הבית לא נאמנה עליהם והדבר לא רומם את רוחם. אדרבא, הם חששו שמא יקדים להרוס את כל הבניין ולא יהיה סיפק בידו להביא את משימתו לידי גמר.³⁵ …

ומספרים שבאותו הזמן שנבנה בית המקדש לא ירדו גשמים בימים כדי שלא תתעכב העבודה. ובלילות היו גשמים. את הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו ואין הוא בלתי נאמן עלינו, אם יתן אדם דעתו על שאר מופתי אלוהים. כך איפוא נבנה מחדש בית המקדש.³⁶

וכשנבנה בית המקדש על ידי הכהנים במשך שנה וחמישה חדשים, נתמלא העם שמחה ונתנו קודם הודיות לאלוהים על מהירות העבודה ואחר הודו למלך על מסירותו וחגגו ובירכו על חנוכת הבית … קרה המקרה ומועד גמר עבודת בית המקדש ויום תחילת שלטונו של המלך, שאותו חגגו כנהוג, חלו באותו יום, ובגלל שני המאורעות הייתה החגיגה נהדרת.³⁷

ספר יוסיפון פרק נ – בניין הורדוס³⁸

בשנת שמונה עשרה למלך אירידוס,³⁹ אחרי הכותו את כל המלכים אשר סביבותיו, ואחרי בנותו את כל הערים הגדולות והבצורות … בהניח ה' אלוהי ישראל לעמו … ויאסוף את כל שריו וגיבוריו ואת יתר העם, וידבר באוזניהם את הדברים האלה לאמור: האזינו ושמעו עם אשר בחר ה' להיות לו לעם סגולה … בעבור אהבת אבותיכם ובעבור השבועה שנשבע להם … ועתה הניח ה' לנו מסביב והרחיב לנו כאשר תראינה עיניכם היום. מדוע לא נשלם לו כגמולותיו וכמעשיו הטובים אשר גמלנו … ומדוע נתעצל ולא נבנה היכלו וביתו כבניין הראשון? … חזקו ואמצו אחי וריעיי ונבנה את בית ה' כבניין הראשון … ⁴⁰

ותשלם כל המלאכה מקץ שמונה שנים, כי בשמונה השנים האלה לא המטיר ה' ביום על ירושלים, רק בלילה לבלתי מנוע את בניין ההיכל כדברי יוסף בן גוריון⁴¹ … ויעל המלך אירידוס עולות לה' … נתן לזבחים ולשלמים ולעולות כיד המלך, כי ביום המשתה אשר עשה המלך מדי שנה בשנה יום אשר קיבל המלכות, בו ביום נגמרה כל המלאכה לבית ה'. ויעש המלך שמחת בית ה' שנה אחת תמימה, משתה כל השנה ההיא בכל ערי יהודה, וישמח העם מאד ויהללו את ה' בשמחה ובהלל ובכלי שיר, בכינורות ובנבלים ובשופרות ובחצוצרות וקול תרועה על בניין בית ה' אשר יבנה עוד במהרה בימינו אמן ואמן.⁴²

 

שחזור בית המקדש השני בתקופת הורדוס כחלק מדגם ירושלים בסוך ימי בית שני – דגם "הולילנד" – שנעשה במקור ע"י פרופסור מיכאל אבי יונה ונמצא כעת במוזיאון ישראל.

שבת שלום

ומשנכנס אדר מרבים, בשמחה.⁴³

מחלקי המים

מים אחרונים 1: מובן שלא באנו לתת סקירה היסטורית על הורדוס ותקופתו, רק לדלות ממקורות המדרש והתלמוד, על מפעל חידוש בית המקדש ע"י הורדוס והאופן שהתייחסו לכך חז"ל. לסקירה מפורטת, ראו הורדוס ו-מקדש הורדוס בויקיפדיה וכן דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שם. ואם עלה מדברינו משב רוח חיובי ואופטימי, נראה שיותר משיש בכך ללמד על היחס להורדוס האיש והמלך, כמו לבטא את הכמיהה והתקווה של היהודים בשלהי בית שני לראות בחידוש תפארת בית המקדש ועבודת ה' בו, אות לרצון והשלמה משמים וסיכוי להמשך האחיזה בארץ גם תחת שלטון רומא.

מים אחרונים 2: נשוב ונעיין בקטע מגמרא בבא בתרא בה פתחנו: "אמר לו: הוא כִּבָּה אורו של עולם, דכתיב: כי נר מצוה ותורה אור, ילך ויעסוק באורו של עולם, דכתיב: ונהרו אליו כל הגוים". היכן כתוב פסוק זה? ראו ישעיהו ב ב: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל  הַגּוֹיִם". האם ייתכן שהדרשן מזהה את בניין הורדוס עם נבואת אחרית הימים של ישעיהו? או שמא רק את ה"נהורה" הוא מחפש?